הגדול מכולם.

חבל על דאבדין ולא משתכחין.

במועד העקדה. כך לפי חישובים שונים של נתוני ספר התנ"ך.

ואברהם, אגב, לא היה בן תשעים - כעולה מהמערכון - אלא סביב מאה וארבעים (כשיצחק נולד הוא היה בן מאה). לא הסיפור המקורי, לא הגירסה החנוך לוינית, סובלים מעודף היתכנות...

בטח עוד מאתיים שנה הוא יוכר כממחיז המשחיז הטוב בכל הזמנים.

אכן, איפה חנוך לוין ואיפה שליין. נכון. אולם העיקרון להגנה על שני הביטויים הוא אותו עיקרון: הגנה על חופש הסאטירה מחייבת ריסון  של טיעון הפגיעה ברגשות כהצדקה להגבלת חופש הביטוי בכלל, והביטוי הסאטירי בפרט. טיעון הפגיעה ברגשות של משפחות שכולות וטיעון ההגנה על המורל בחברה המצויה במצב מלחמה (אשר בשמם תבעו בשעתו לצנזר את מלכת האמבטיה)  - ודאי חזקים לא פחות מטיעון ההגנה על רגשות דתיים. לפיכך, התעלו נא על הפגיעה ברגשותיכם, מאמינים יקרים (נוצרים / מוסלמים / יהודים), ואל נא תדרשו לרסן ביטויים סאטיריים העולבים בכם. אלהים / ישו /מוחמד ודאי לא זקוקים להגנתכם, וכן על חולשת אמונתכם ועל ביטחונכם העצמי הרעוע אתם יוצאים להגן, ותו לא.

ואינו מדפיס בקורת הנוגדת לאידיאולוגיה הפוליטית שלו.

עלה והצלח.