הרצון להסתכל מבחוץ ומרחוק על החורבן ולא להתייחס לזה שרק לא מזמן חרבו ביתם של עשרות אלפי יהודים ב- 9 באב בהתנתקות וזה נמשך כל יום!
זה לא דומה, אבל עדיין מגורשים כל יום יהודים מביתם וישראל נמצאת בסכנת הכחדה ממשית כל יום.
האם אנחנו במצב כל כך רחוק מכל האירועים שאנחנו יכולים כבר לנתח אותם ולהתפלסף מהצד על מה שקרה אז?
האם ישראל לא נמצאת בסכנת השמדה היום על כל התושבים?
אנחנו לא במצב לעסוק בחורבן הבית כשכולנו עדיין אבלים ובכל דור חרב הבית שוב כי לא נבנה.
הלילה לא לומדים תורה, כי הלילה אנחנו אבלים וכואבים ומזדהים עם הכאב בלב עם הנשמה האבלה שלנו.
הלב, אל תשכחו את הלב (הבינה), הוא יודע את האמת ולא יתן לכם להסתכל מהצד על האירועים כאילו הם היו מזמן ולא קורים לנו ממש כל יום.
זה לא בריא, כי הנשמה הקדושה שנמצא
י היא אבלה
בוכה וזועקת והיא מחוברת לשכינה שגם אבלה ו
בזהר כתוב במגילת
איכה, שכל שעה במשך כל יום וכל חודש וכל השנה וכל השנים, מגיעה השכינה למקום שחרב הבית וזועקת מרה עד לב השמים על החורבן, על הפירוד, יש לנו פירוד עם הקב"ה היום והשכינה ועם ישראל נמצאת בעפר בצרות בייסורים ובצער רב עדיין!
יהודים, לא להתנתק מעצמכם, תכבדו את הנשמה שלכם שאבלה וכואבת וזועקת על החורבן שהוא חלק מהנשמה שלנו וזה ימנע בעיות נפשיות רבות.
כל ישראל נשמה אחת "כנסת ישראל" (לא הפוליטית) שהיא השכינה.
אי אפשר לחיות רק על הנפש והרוח ולהתעלם מהנשמה הקדושה שכואבת וזועקת את החורבן והפירוד.
לא להתעקש, את הספר אפשר לקרוא בימים אחרים הלילה לא לומדים תורה, הלילה כואבים את חורבן הבית ובוכים ואבלים.
להעביר את המסר לכל עם ישראל שלא ישבו לחגוג בבתי קפה זו פגיעה נפשית קשה בעצמם.
מגזין 
