עבור נשים דתיות, היציאה לבית הכנסת בשבתות ובחגים כמוה כהליכה לטקס האוסקר. נראה לכם שיש אישה אחת שנוהגת להתאפר ביומיום, שדווקא ביום הכי חשוב, בו היא רוצה להרשים ביותר, דווקא אז היא תצא לא מאופרת?
גם אם יאסרו מחר לגמרי את האיפור, נשים תמיד יגידו "זה איפור שנשאר מאתמול " (יה רייט) או "זה איפור שמחזיק הרבה זמן" (גם האיפור העמיד ביותר דוהה אחרי שמונה שעות, לא כולל אוכל ושינה), וכך הלאה. ומעטות עושות "איפור קבוע"שגם הוא לא מספיק לאיפור מלא אלא רק למינימום.
אז הן ממציאות כל מני היתרים. מסקרה היא מסקרה, עיפרון עיניים הוא עיפרון עיניים ושפתון בא תמיד במשיחה ולא באבקה. ככה זה.
גם ככה הדת כבר חונקת נשים בלבוש, בשיער, בקול - גם את המפלט האחרון - המראה של הפנים, גם את זה לקחת להן?