יפתח היה מבניה היפים ביותר של האומה האמיצה הזו.
חי מתוך שמחת חיים תמידית שליוותה תחושת שליחות לא נגמרת. כלפי המשפחה, העם, הארץ.
דרכנו פגשו בחטיבה והתקרבנו מאוד במהלך קורסי הפיקוד המשותפים שעברנו.
בקורס קצינים ובמהלך פיקוד מקביל בחטיבה אח"כ הפכנו לחברים קרובים. ענוותנותו וערכיותו הנדירים של יפתח הרשימו אותי מאוד.
יומיים לפני נפילתו- נפגשנו בבית חשוך במרון א-ראס כאשר הגיע עם לוחמיו להחליף אותי ולוחמיי. היה זה מפגש משמח מאוד, ופרידה מאיש נדיר ביופיו- הפנימי כמו החיצוני.
משפחת שרייר יקרה- יפתח בליבנו ובזכרוננו וזכרו מהווה אבן יסוד בדרכי.