תאי החללית שאת ממליצה עליהם, כולל קסדה ורצועה, הם עונש מאסר בעינויים.
את מציעה כסת"ח וסמון וי ולעזאזל הכל.
אסיר הוא אמנם חסר ישע הסמוך על סוהר, אך אינו בהכרח לוקה בנפשו.
זכותו על גופו מעוגנת בפסיקות, למרות שגופו נתון בהסגר.
זכותו לקחת את חייו.
הנחת היסוד של השב"ס, הנובעת מחסר יכולת, הרבה יותר מוסרית בעיני, מתפיסתה של הקומיסרית לעניני חיים הנתונים למשמורת בידיה.

אינני מתכוון להקל ראש. יש לוודא שלא כל "התאבדות" היא אכן כזו.
יש לוודא קבלת טפול פסיכיאטרי מתאים.
אם אדם נזקק לצורך טפול קצר מועד לחללית הגוזלת ממנו צלם אנוש, ניתן לבלוע זאת בהנחה שיצא מחוזק. מעבר לכך, זו אכן זכותו לסיים את חייו.

תמיד אנחנו שומעים שבן אדם הוא אדון לגופו ולחייו

ואם בן-אדם מבוגר רוצה לשים קץ לחייו בגלל שביצע מעשה נתעב ושפל שביצע - שישים.

 

מספיק עם ההתנשאות השחצנית של הסמול

הרי בתי הכלא בישראל הם ברמת כמעט של בתי מלון.

יש שם ארוחות חמות, עובדת סוציאלית, רופאים, אחיות, פסיכולוגים, וכל מה שאדם צריך. ולכן בין היתר העבריניים יודעים שבית הכלא הוא מעין יציאה למנוחה.

 

אם העבריניים במדינת ישראל היו נמצאים בכלא כמו בתילאנד, אז הם היו חושבים אלף פעמיים אם כדאי לבצע עבירה או לא.

אני בטוח שהם יעדיפו להיות אזרחים ישרים ושומרי חוק.

 

בגלל הסלחנות של מע' המשפט משתלם להיות עבריין במדינת ישראל.

הנציב הקודם היה אדם משכמו ומעלה

הנציב שמכהן עכשיו ניכשל כישלון חרוץ

14 מיתאבדים???

חברים יקרים למרות שפשעו קשות

השבס מתפקידו לדאוג לשלומם של האסירים.

בפעוטון המטפלת בגנון הגננת בכיתה המורה

בצהל המפקד ולהבדיל מליוני הבדלות

בכלא הסוהר .מר קניוק הנציב חייב לפשוט את

מדיו וללכת!!!

הפתרון של קסדה וקשירה למיטה הוא מעשה אכזרי שלא יתואר, מתאים למטומטמים שבאמריקה.

מי שלא רוצה לחיות, שלא יחיה ואי אפשר לאכוף עליו את החיים.

האחריות הנזיקית במקרה שכזה אינה מוחלטת. כלומר, לא מספיק להוכיח שקרה נזק. צריך להוכיח שהוא נובע באופן ישיר מהתרשלות של גורמי השב"ס. במקרים רבים, ניתן להוכיח התרשלות כזו. כך למשל, כאשר על פי הנוהל מדובר באסיר מועד להתאבדות או החשוף לתקיפה מצד אסירים אחרים, וניתן להוכיח שהשב"ס לא עמד בסטנדרד סביר של השגחה ופיקוח.

במקרה של גולדרינג, לדעתי, על פי מה שפורסם עד עתה, לא ניתן יהיה להוכיח התרשלות. אופן ההתאבדות כל כך יצירתי, כך כך בלתי צפוי ופתאומי, שלא ניתן היה למנוע זאת, בהנחה שאכן מדובר באירוע שנמשך שניות ספורות, והסוהר האחראי עליו היה בסמוך, וניתק עימו קשר עיין לשניות אחדות. כך גם במקרה של דודו טופז, כאשר ההתאבדות בוצעה בתלייה במצב של ישיבה, כאשר המנוח נמצא במקום שלא ניתן לקיים בו פיקוח בגלל צנעת הפרט.

 

 

 

 

למה החברה חושבת שמוות גרוע מכל ? מי אמר שמאסר עולם זה יותר טוב ?
זכותו של אסיר לבחור את גורלו , כמו (לדעתי) שזכותו של חולה במחלה חשוכת מרפא לסיים את חייו.

1: אין להטיל ספק בחומרת מעשיהם של העבריינים או לראות בשאלות שמעלה התאבדותם הטלת ספק כזו.

2: במקביל יש להבין, שבסופו של דבר עציר שמתאבד כאילו אומר:" זלזלתי בחוק ע"י ביצוע פשע, אני ממשיך לזלזל בחוק ובחברה כי אחרי ההתאבדות אף אחד כבר לא יוכל ליישם את העונש שנקבע לי".

3: הגיוני להניח, שרוצח שמתאבד מזלזל בחיי אדם בצורה כזו שגם חייו שלו אינם חשובים לו יותר, ומכאן נובע התסכול על השב"ס, שנראים כמתעלמים גם מזלזול קיצוני זה בחיי אדם, וגם מחובתם להשלים את תהליך הענישה שנקבע ע"י החברה.

די לתלות את האחריות בכל דבר במדינה! כשצעיר מת כתוצאה ממפולת בחוף, למרות שהוא מודע לסכנה, מאשימים את המדינה שלא שמה שלטים. כשחולה נפש קופץ על הראש ומתאבד, מאשימים את המדינה שלא קשרה אותו. כשאב ל- 9 בוכה שהוא לא יכול לפרנס את משפחתו, דורשים כסף מהמדינה במקום לשאול אותו למה הוא התקמצן על קונדומים. חלאס - השב"ס עשה שם מה שהיה אפשר לעשות.

כנראה שבאמת אי אפשר לסתום את כל הפרצות. אגב, מה יכל הסוהר לעשות? אם היה יותר ערני ופחות זומבי - היה קולט את האסיר קופץ על החומה - ויורה בו. האם זה יותר טוב?
ובנוסף, מה לעשות שגולדרינג (וטופז) איבדו טעם בחייהם והעדיפו למות.
האם את טוענת שצריך להגביל את זכותם של עצורים ואסירים לשים קץ לחייהם, כדי שיוכלו לשאת בעונש עד תום?
אשמח אם תבהירי.

לאדם כמו גולדרינג אין טעם להישאר בחיים.הוא רצח תינוקת במו ידיו היה צריך לאפשר לו להתאבד.טופז לא רצח אז היה לו את האפשרות לחזור למוטב אך התיקשורת גרמה לו לאבד תיקווה .יש פושעים שרצחו אז להם יש לתת את האפשרות להתאבד ,ולמי שלא רצח צריך לפקוח עין עליו אם חוששים שיתאבד.

העומד בראש צריך לשאת בתוצאות

רוצחים יוצאים לחופשות , מסיימים בגרות ותארים ,טלוויזיה, עיתונים, וכבלים, כולל ערבית, כל מי שרוצה להתאבד צריך שיעודדו אותו !!! לצמצם את העלות למשלם המיסים

רק שניה, עם כל הכבוד. הרי ברור שברגע שיציעו פתרון כלשהו שמגביל את חופש התנועה של העצירים יקומו כל עורכי הדין להתלונן על העוול ועל כך שאין לקליינטים שלהם חופש. הנה פתרון: מי שמוגדר בסיכון יהיה במעקב 24 שעות, כולל הכל. במקלחת ילווה אותו סוהר מאותו המין, והוא יצולם גם בשירותים. בנוסף, נמנע ממנו כל מכשיר שיש לו חוט -- שרוך נעל, קומקום וכו'. זה יפתור את הבעיה, אבל יפגע כמובן בזכויות האסיר, לא?

שב"ס אירגון מעולה שעובד לפי נהלים,פקודות[חוקים].אנושיות,רגש,התחשבות.אבל ברגע שנתנו לו קצת "חופש"לא להיות כבול ולהסתובב כמו כלב קשור בגיזרה.אז הוא ניצל זאת והתאבד וזה מה שהוא בחר.אני מציע כמי שמכיר את הנפשות הפועלות בשב"ס שכל אסיר שמוגדר.אובדני רמה א'-ב',השגחה,פסיכאטרי וכ'ד יהיה כבול כל היום יד+רגל ובטיול גם כבול ברגליו.לגבי המקום שבו הוא מטיל את צרכיו ומתקלח תבואי .את וחבריך לשמור עליו

האם אתה רואה את המתאבדים משתלבים בחברה באופן פרודוקטיבי?! או שמא אתה רואה אותם מסבים נזק אדיר לצביון השברירי של מדינת ישראל? לי אין שום בעיה שלאנשים השפלים, בעלי הקשרים עם העולם התחתון, רוצחי ילדים תמים ומיני גועל נפש תינתן האופציה למות ולחסוך למשלמי המיסים כסף רב. אם כבר להשקיע בעתיד הפסיכיאטרי - אז בעתידם של אלו שלא רצחו ולא פשעו והם משלמי מיסים נהדרים שנים על שנים. אם כבר להשקיע - אז במי ששווה את המאמץ

כי "גם כך כל אחד שרוצה לרצוח אי אפשר לעצור אותו", וגם כך "אולי זה מה שמגיע לו".

שב"ס בושה וצריך להעמיד לדין את האחראים. הכל עושים כדי להצדיק ולתרץ את הפאדיחות והפאשלות. אם יודעים שמישהו מועד לפרענות אז מבחינתם שיכבלו אותו כל העת וישימו עליו מישהו ספציפי.

את שנלחמת למען האסירים דוגלת בעינויים נוסח ימי הביניים.אדם הוא אדון לגופו גם כשהוא אסיר.אדם חלאה כמוהו ראוי לעונש מוות, וזה מה שהוא קיבל.

במשך כל תקופת המאסר ? אולי מסומם ?

 

בהחלט, אין ספק שאת מבקש להטיב עם העצור.

יש חיים שלא ראוי לחיותם!!!

זכותו של אדם בגיר ושפוי בדעתו לסיים את חייו היא זכות ראשונית הנובעת מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

ניתן לטעון כי חזקה על אדם היושב בבית האסורים שהוא איננו כשיר להחליט החלטה גורלית שכזו. אך זו שאלה שבעובדה שניתן לבררה.

 

על כן אני ממליץ לכל עציר/אסיר שמאס בחייו להגיש בג"צ כנגד שירות בתי הסוהר על שלילית זכות היסוד להתאבד. בג"צ, מן הסתם, יידרש לבחון את השאלה האם העותר כשיר להחליט החלטה גורלית זו - האם הוא שפוי, או שמא נשתבשה דעתו.    

יש לה ביקורת , אבל היא לא נותנת עצות להתייעלות .
צריך להבין : לא ניתן למנוע באופן מוחלט התאבדויות אסירים , אי אפשר להצמיד סוהר 24 שעות לכל אחד , אסור לכבול אסירים למיטות למשך זמן ממושך . ההתאבדויות האחרונות מוכיחות כי האסירים מוצאים כל הזמן דרכים חדשות ויצירתיות להתאבד .
זה כמו להגיד : " מעכשיו אין תאונות דרכים " . תמיד יהיו , אך ניתן לצמצם אותן .