ריגשת אותי עד דמעות

אין לך מושג על אילו מיתרים את פורטת

אבל...

האשמה תלויה רק בנו בנים לעדות המזרח אשר לא ידוע לשמר להתגאות ,לפאר ולרומם את המסורת המפוארת ונשרכנו אחר ה'אליטות'

אין כמו נוסח ספרדי.. הגיע הזמן באמת..

רציתי להתחבר לתפילה התימנית של בית אבא אבל שכחו שם את ציבור הנשים

מה שאת מתארת מאפיין רגשות של הרבה מזרחיים ש"הצליחו" במובן של המשיכו ללמוד, בין אם זה דתיים ובין אם חילוניים.

במצב העגום בארץ, מרבית מוסדות החינוך הטובים שמורים לאשכנזים (את המזרחיים מייעדים להיות פועלים בבתי ספר מקצועיים).

כשמזרחי מגיע ללמוד מעבר לחינוך בסיסי, הוא נחשף לאשכנזים, לתפיסות אשכנזיות, ובפועל מורחק ומתרחק מהמקום בו גדל.

יוצרים אצלך הקבלה בין איכות לאשכנזיות ובין נחיתות למזרחיות.

לוקח לך הרבה זמן להבין מחדש שהמקום ממנו באת מלא ביופי, שיש לאן לחזור, שלא היית צריך לעזוב מלכתחילה, ושאת/ה ההוכחה שמזרחיים הם גם מוצלחים, גם משכילים גם מצטיינים, וטובים לפחות כמו האשכנזים.....

כתבות מסוג זה הן שורש הרע ביהדות בת-זמננו.

כאשכנזי הנשוי לתוניסאית, אני מסתדר מצוין הן בנוסח התפילה האשכזי והן בזה הספרדי, כולל בימים נוראים.

בכל פעם מחדש אני מזדעזע לראות איך אנשים מתרפקים על ניגונים ומנגינות בבית הכנסת עד דמעות. אצל האשכנזים זה קורה בדרך כלל בפיוט "ונתנה תוקף", ובתפילת "כל נדרי", ואצל הספרדים בפיוט "עת שערי רצון להיפתח" (עוקד והנעקד) בר"ה ו"אל נורא עלילה" לפני תפילת הנעילה ביוה"כ. מה שמרגש את האנשים זה לא התוכן, אלא הניגון. אצל אנשים-בהמות אלה, הרגש עובד, ולא מותר האדם מן הבהמה, כלומר השכל.

כל מה שמעניין אנשים אלה זו לא היהדות כשלעצמה, על כל הרעיונות הנשגבים האצורים בה (וזה לא משנה אם הולכים לכיוונים פילוסופיים-ראציונליסטיים ובין אם הולכים בכיוונים קבליים), אלא פשוט ה"יידישקייט", או "מסורת בית אבא".

כך הופכים פיוטים, מרגשים וסוחטי דמעות ככל שיהיו לעיקר ימים נוראים, במקום התפילות שקבעו חכמים. לדוגמא, בר"ה אלו תפילות "מלכויות זכרונות ושופרות" שקבעו חכמים בתפילת מוסף. בלב תפילת מלכויות עומדת "עלינו לשבח", המתמצתת את יסוד עבודת ה' לשמה והמלכת ה' למלך עלינו, שזהו כמובן עיקר ר"ה. דא עקא תפילת "עלינו לשבח" נאמרת שלוש פעמים ביום, ואיננה מספקת את הסחורה הרגשית של "אוי אוי אוי אוי מי בקיצו ומי לא בקיצו", ולחילופין "המצא לנו מחילה בעת הנעילה" או "ויהמו כל חיילי מרכבה... אל נא יהי עולם בלי ירח".

הנשר הגדול מטיח ראשו בקיר.

היום אני מחנך את ילדי על פי המסורת עליה גדלנו והתחנכנו- אין לי שום בעיה עם אשכנזים אלא רק עם הכפיה והאטימות שלהם לכל משהו שאיננו משלהם.

הם כמובן אומרים: "אנחנו גזענים? מה פתאם? הרי גם ספרדים יכולים להתקבל אצלנו!"   נכון  מקבלים.. אבל משנים אותם לגמרי עד כדי כך שנוצר נתק ביניהם לבין הוריהם. הם הולכים לבתי כנסת של בני עקיבא (כמובן אשכנזי) והאבא יושב לבד בבית הכנסת של הפרימיטיבים.

מישום מה לעדות המזרח יש נטייה להתבטלות ברגע שהם מזהים אשכנזי בטווח של 100 מטר. מדוע ביישובים מעורבים הנטייה אוטומטית היא להתפלל אשכנזית? מדוע כל מנהג אשכנזי מאומץ כאילו נולדנו במינסק וורשא?

כך קורה בציבור החרדי עיין ערך: חב"ד, ברסלב והציבור המנסה להיות ליטאי

וכך קורה בציבור הדתי לאומי - שבשם האחדות נגזרת האחידות שפירושה העלמת כל ססמנים ספרדים. כך יוצא שהישיבות והאולפנות שלנו צהובות למרות האחוז הגבוה של בני עדות המזרח

איזה מורשת תהיה כאן עוד עשרים שנה ברגע שאחרוני הסבים יעזבו אותנו???

מדוע אנחנו הולכים לשתות בורות נשברים אשר לא יכילו המים?? כל מנהג אשכנזי מאומץ ואנו מתעלמים מהמסורת הקדומה במיוחד שלנו

הגיע הזמן להפסיק להתבטל ולהראות את יופיה של התרבות שממנה אנו שואבים

אני ממוצא אשכנזי,  ומאד מחוברת לתפילה ולניגון האשכנזי יחד עם זה  אני מצרה על כך שבאותו נוסח אחיד לא השכילו לשלב גם תפילות ניגונים ומסורות של עדות המזרח לסוגיהן. בזמן האחרון אנחנו מוצפים בזמרים שמוציאים אלבומים עם ניגונים מבית אבא ואני נהנית ומגלה עולם שלם שבעבר לא הכרתי ומתחברת אליו לא פחות. אפשר לשלב בתפילה גם וגם. ולאפשר לכל אחד להתפלל ברוח בית אבא אבל להכיר גם מסורות אחרות.

 בה לומדות בנות מהעדות השונות היתה לי הזכות לשמר גם את המסורת שלי ואת הניגונים, הפיוטים, הסליחות וכו של הספרדים. הכל תלוי בגישה... כשאין התנשאות אשכנזית אפשר לשלב בין כל התרבויות והמסורות. הבעיה היא שרוב המוסדות הדתיים לאומיים מנוהלים ע"י אשכנזים אליטיסטים שלא מחוברים לציבור הספרדי ולכן מובילים את הדברים כך

כבוגרת בית ספר "משואות" בבני -ברק ( לפני כ- 15 שנה) וכחניכת בני עקיבא בעיר עלי לציין כי מעולם לא נחשפתי  במסגרות הללו לעובדה כי יש נוסח עדות המזרח.

בעולמי הצר היו רק נוסח אשכנז וספרד(האשכנזי אף הוא).

על אף שכמובן היו יוצאי עידות המזרח בהם.

הפיוטים היחידים שהיכרתי היו - "נתנה תוקף", " מלך עליון" ודומיהם ,שכבודם במקומם מונח.

עם הינשאי -נגלו לפני פיוטים רבים ויפים נוספים כמו "עוקד , הנעקד והמזבח" , שכל שנה כשאני שרה  אותו אני בוכה מחדש.

אין כל סיבה שבני כל העדות לא יהנו מאלו ואלו (מים חיים).

לא מספיק שהייתי צריכה "להמציא" לעצמי צד ספרדי כדי שמישהי מהם בכלל תסתכל לכיווני, התפילות וכל מה שסביב היה בנוסח מזרחי מובהק.

אין לי בעיה עם זה, באמת, זאת היתה דעת הרוב, אבל כדאי לדעת שיש מקומות שזה גם ההפך... בבית תמיד התפללנו בבית כנסת "ישראלי"(ככה הם קוראים לזה)

בפעם הראשונה ביום כיפור הזה, הייתי בבית כנסת שבו מתפללים בנוסח מזרחי.

אין מה להשוות בכלל את התפילה שלי ביום הכיפורים הזה, זה פשוט לא אותו דבר. מה שגדלתי עליו- לא היה וזה היה מאוד חסר.

בנוסף, הייתי ממש המומה מהמנהג שהזכרת- מכירת פתיחות ההיכל.

מעולם לא ראיתי את זה ולא שמעתי על זה וזה מאוד צרם לי.

צרם לי לראות שבערב יום כיפורים במקום להתפלל 'כל נדרי' חבורת אנשים בוגרים רבה, מתווכחת ומתעסקת עם כספים על דברים שצריכים להיות אלמנטריים של ממש.. דעתי היא שכדאי לעשות פתיחות היכל בסבב, אבל שם מכרו את פתיחת ההיכל לתפילת הפרנסה ב-15000(!!!!) ש"ח.

בעיני זה מזעזע שאנשים שיש להם מתרברבים בכספם ואילו אנשים שאין להם צריכים לשבת בצד ולראות את כל הזכויות הולכות עם 'בעל המאה'. וכן, תפילת הפרנסה אמורה לעזור למי שצריך- ולא למי שכבר יש לו מספיק, ב"ה...

ולא להזכיר את האדון שבמהלך התפילה לא חדל לצעוק על שכניו למה הם לא עונים אמן על הברכות? ולמה מגיעים מאוחר לתפילה?

ברור לי שחוויה כזאת לא מתוארת בכתבה או לפחות מתוארת אבל מסתכלת עליה בעיניים נוסטלגיות. אני יודעת שלי זה לא ממש מתאים.

ובנימה אופטימית זאת...

הורים יקרים ספרדים ואשכנזים!!

די עם הבמבות והאפרופו לילדים ביום כיפור מתחת לאף המתפללים הרעבים.

זה לא מתאים ולא מכבד!

לא אתכם ולא את ילדכם. מי שרוצה להביא את הילד לבית הכנסת(שגם זה לא חובה..) יכול לפני כן להאכיל אותו בבית.

לא חייבים לבוא לבית הכנסת עם שלל מאכלי השקית הריחניים האלו.

זה לא חלק ממצוות היום!

שנזכה לראות בבניין ירושלים. אמן!

אני כל-כך מזדהה עם המאמר וחושב שאת צודקת מאוד. הרב עובדיה יוסף בהכרזתו: "להחזיר עטרה ליושנה" מדבר על כך שברבות השנים מאז קום המדינה, ההלכה האשכנזית רווחת בציבור בכל התחומים, וזה לא צריך להיות כך משום שלספרדים יש את מרן רבי יוסך קארו (הבית יוסף) והאשכנזים יוצאים ביד רמ"א.

הבעיה היא שבכל ישיבות בנ"ע והאולפנות החליטו שהם משליטים את הנוסח האשכנזי אפילו שרוב התלמידים ספרדיים.אני קורא לכל רבני הישיבות שיעשו חשבון נפש ויאמצו להם נוסח תפילה כפי שהרוב קובע ולא כפי שהרב החליט. דרך אגב זו גם תשובתו של הרב אבינר לקהילות מעורבות.