סדרה גאונית

מסמך אנושי רגיש כל כך עם הרבה חום ואהבה. הלוואי על כולנו הכנות וההתבוננות שלנו בחיי עצמנו ומשפחתנו.תודה לתומר ולברק על הסדרה. מחכה ליום רביעי הבא.

עשייה מאופקת ריגשית זה בדיוק הדבר שלא ניתן להגיד על הסדרה הזו. כל לוז אפ עגמומי מדליק מידית מוסיקה בנאלית וסוחטת דמעות, ובכלל השימוש במוסיקה בפרק גרוע וקלישאי עד כאב. הכל נראה כמו וידאו קליפ ארוך ומייגע. יאללה אין סצינה בואו נשים מוסיקה. הריכוז העצמי של תומר וסליחה בתחת שלו הוא בלתי נסבל. אבל אי אפשר לקחת ממנו את היכולת לעשות יחסי ציבור ובאאז  על כלום.

פשוט יוםי צרוף

המחיר האישי שבני המשפחה משלמים על החשיפה הוא עולה על ההישג ביצירת הסרט.

 

מגעיל להציג לעיני האומה את קודש הקודשים  - את משפחתך ולחשוף את המכאובים הפרטיים. מגעיל עוד יותר שאנשים אלו מוכנים להיחשף בצורה מאד לא מחמיאה במודע, ולדבר על הכל באוזניי כל - זה העידן המודרני בו אין שום גבולות?

לאט לאט התעודה הופכת למציצנות.

 

כמעט בכל משפחה יש מכאובים, וכמעט לכל אדם יש טרגדיה קטנה משלו.

זו היא לא משפחה מיוחדת, נדמה שכל אדם היום מוכן לשפוך את קרביו לפני החברה בשביל סוג של הערצה/פרסום. 

צפיתי בפרק הראשון בצפייה דרוכה, ואני אומר בצער שהתוצאה מאכזבת, למרות הבאז המרשים שתומר הימן והערוץ המארח הצליחו לייצר. יש פה ושם דברים יפים, אבל התוצאה קצת משעממת ועדיין לא ברור איך הסידרה הזו מתרוממת מעבר לפרטי והופכת למסמך בעל ערך לצופים. אני מבטיח לצפות בעוד פרק או שניים ואחזור אליכם אם תהיה אצלי נקודת מפנה.

זה לא כזה להיט כמו שחשבתם

פשוט מעולה

שווה כל רגע ל צפיה

מבינה גם בזה וגם בזה טוב ממך לכן יכולה לזהות בולשיט מיוחצן טוב!

המתיחה מיותרת ואולי קצת מגלומנית

"בדרך הביתה" של להקת השמחות, בביצועה של רונה קינן.
נפלתי! קסם

תומר היימן הוא סוג של "דראמה קווין" עם מצלמה. ראיתי אותו פעם צורח ומשתולל בלובי של תיאטרון חולון בהופעה של עידן רייכל כי לא שמרו לו כרטיסים לשורה הראשונה. מסכנות היו הסדרניות. קשה לי להאמין שיש מי שקונה את הפוזה שלו.

עשוי יפה חכם ועמוק

קבלתי מארז מיס והתמוגגתי

חכם מפעים ומרגש

חבל שאלו פרקים קצרים ורק פעם בשבוע..
אבל ממה שראיתי פשוט מרתק

יס משגעים לנו את השכל כבר המון זמן עם קדימונים לסדרה. הקדימון ארוך והוא חוזר על עצמו כמעט כל חצי שעה (אתמול הוא חזר על עצמו פעמים בחמש דקות).

חבל, כי בקרב קהל שבע פרסומות וקדימונים זה יכול לעורר אנטי. בערך אחרי הפעם המאה שראיתי את הקדימון נשבעתי שלא אצפה בסדרה.

יכול להיות שהסדרה נהדרת, אבל עד שיס לא יפסיקו עם הנדנדנת המעיקה והבלתי פוסקת, אין לי חשק לראות אותה. הסדרה יצאה מהאף עוד לפני שבכלל התחילה.

ראיתי את הפרק הראשון ולא האמנתי כמה זה טוב וכמה אני נסחפת לתוך עולם של מישהו אחר לגמרי ולמשפחה שאין לי קשר אליה ולעולם הומוסקסואלי שאין לי קשר אליו. הלוואי שזה מה שהייתי רואה בטלוויזיה כל יום. כל הכבוווווווווווווווווווווווווווווד