מסקנת הכותב היא שלמדינת ישראל אין את הזכות להגנה עצמית!

במדה והיו מטפלים בברוך הזה שנים קודם היה אפשר להיות יותר עדינים.

אבל בה  ניזכר, אנחנו לא נלחמנו מול צבא שמגן על אזרחיו, מגן על עירותיו ונלחם מול האויב באומץ פנים מול פנים כדי למנוע מוות אזרחים. הקודים של צבא הוא שבראש ובראשונה הוא מגן על האזרחים שלו.

אנחנו נלחמנו מול אויב שיורה מבתי ספר , ממבני דת, מבתים שיש בהם ילדים. הלוחמים הפלסטינאים כפי שמצולם ברשת נראים מסתתרים מאחורי ילדים כשיטת לחימה "חדישה".

צה"ל כשמו כן הוא , צבא הגנה לישראל- מגן על אזרחי ישראל, בראש ובראשונה. ולכן אנחנו צרכים לדאוג בראש ובראשונה לאזרחנו. אף מדינה לא היתה עוברת בשקט על ירי של 2000 פצצות על אזרחיה.

מה שברור הוא שצריך לטפל בדברים מוקדם ולא להמתין, חולשה מביאה לשימוש רב יותר בכוח מאוחר יותר, וכן הדרך הטובה ביותר להגנה היא, התקפה. כך היה תמיד, וכך ימשיך להיות

כשהם ירצו שלום ומדינה משלהם, יותר מאשר שהם ירצו להשמיד אותנו, הני בטוח שהדברים יסתדרו. עד אז, נעשה מלואים.

1. אתה כותב על שינוי והתלהמות באטמוספירה הלאומית והתקשורתית, שגוררת אכזריות בשדה הקרב. סליחה, אבל על איזו אכזריות אתה מדבר? האם קרה משהו ב"עופרת יצוקה" שלא קרה במלחמות אחרות, שלנו ושל מדינות נאורות אחרות? אנא, פרט.

2. נוהל חניבעל אינו נוהל אכזרי. הוא כורח המציאות והוא לא יותר אכזרי משחרורם של 1,000 טרוריסטים שטרם ריצו את מלוא עונשם. האם אתה מכיר את הנוהל הקובע שבעת פציעה המונית יש להניח לפצועים קשה ולהתמקד בפצועים בינוני וקל? גם זה אכזרי וגם זה כורח המציאות.

3. אנחנו נלחמים באויב שאינו בוחל בשום אמצעי שהוא להגשמת מטרותיו. מה אתה מציע? שנילחם בו כשידינו עטויות כפפות של משי? כשבריון אלים ומטורף יתקוף אותך ברחוב, האם תיאבק בו תוך שמירה על כללי האיגרוף האולימפי?

4. קצת נדוש אך בכל זאת - מי הוא המעביר עלינו ביקורת? שוודיה שלא טעמה טעם מלחמה (בין השאר בשל בחירתה בניטראליות) כבר מאות שנים? דנמרק? הולנד? בלגיה? ספרד שכבשה את דרום אמריקה במעשי אכזריות מזעזעים ובהשמדת עם? בריטניה הגדולה שבמלחמת העולם השנייה אמנם סבלה קשה מהגרמנים אך הגיבה באכזריות עיוורת ומטורפת? ארה"ב שהשליכה פצצת אטום שניה רק משום שתנאי הכניעה שהציעה יפן לא נראו לה?

5. מלחמה היא מעשה רצח עצום מאורגן, שלמרבה האירוניה מותר על פי החוק. האם העובדה שהוא נעשה "ברשיון", הופך אותו להיות הומאני ולא אכזרי? גולדסטון לא מבין את זה. מה אתך?  

מה לעשות, המשפט הזה נכון. תסתכל בעינים לתושבי עוטף עזה, או תל אביב בסיבוב הבא, ותספר להם על ערכים הומניים. תגיד להם שנכון, הם סובלים, ונכון החמאס לא מכיר בישראל והחליט להשמידה, אבל לנו אסור פשוט אסור לעשות את מה שהאינסטינקט הכי בסיסי מורה לנו לעשות: להגן על עצמנו.

מה יהיה? נו, נדבר עם החמאס, נתחנן, נזחל, נלקק ובסוף אולי הכלב ימות, או שהפריץ ימות, או שהחמאס יתחיל לשיר את התקווה.

לא הקמנו את מדינת ישראל, כדי לבקש רשות מהגויים להגן על עצמנו. אם אין ברירה, צריך להרביץ, והכי חזק שאפשר. זה עובד ובינתיים זה הדבר היחיד שעובד. 

הבעיה במבצע בעזה לא הייתה האכזריות. להפך, היינו רכים מדי.

הבעיה הייתה שהמבצע נוהל בצורה מטומטמת. היה צריך לשפוך הרבה יותר פגזים לתוך מרכזי אוכלוסיה, ולהכניס חי"ר בצורה ממוקדת יותר. ביטוי המפתח: מינימום סיכון לישראל, מקסימום הרוגים לפלסטינאים.

חלק מהטמטום הוא שישראל, כחלק ממדיניות ההפרטה המפגרת של ביבי, לא מייצרת בעצמה את כל הפגזים והתחמושת הדרושים לה למבצעים כאלה.

שכל תפקידם לעורר דה-מורליזציה בעם היושב בציון אחרי 2000 שנות גלות...

אתה מסוג האנשים שמעדיפים לראות יהודים נהרגים בפיגועים ולספוק כפיים מאשר להרים את הראש ולהילחם על חיינו כאן.

מעורר רחמים כבר אמרתי???

שבת שלום!

40% מחיילי צה"ל הם מתנחלים (חמאס יהודי) שחונכו לשנוא ערבים ולזרוק אותם לים. אז מה הפלא שבעזה נעשו פשעי מלחמה כשנותנים נשק למתנחלים ומלווים אליהם רבנים שיתנו להם  תמיכה מוסרית "למחוק את עזה"?

ו-YNET, הגיע הזמן שתפסיקו לצנזר שמאלנים באופן שיטתי בגלל שזו דיקטטורה.

ובררה אחרת לא הייתה לנו.

עלינו לשמור על זכותנו על הארץ הזו.

להיפך - צה"ל היה סופר אנושי במלחמה שנכפתה עלינו. לראייה, במלחמות דומות יש מקרי אונס. אפילו מקרה אונס אחד לא בוצע על ידי חיילי צה"ל נגד פלסטיניות במלחמה הזאת.

אם הם ימשיכו בג'יהאד, יהיו להם הרבה הרבה יותר הרוגים.

הם יכולים להאשים רק את עצמם.

מבצע עופרת יצוקה ניסה והצליח לעשות זאת הכי טוב שאפשר.

ברור שהשמאל והעולם הצבוע לא מקבלים זאת, והסיבות בהגדרה .

בשורה התחתונה "האכזריות המטורפת" בלבנון ובעזה הם שהביאו לנו את השקט היחסי.

האמריקאים שלחמו במלחמת העולם השניה מול היפנים נאלצו לזרוק 2 פצצות אטום כי אחת לא הספיקה.

יש לי תחושה כבדה שבסופו של תהליך ארוך ורב נפגעים ניאלץ לנקוט בעונש מאותו סדר גודל, וזאת מהסיבה היחידה ששום דבר פחות מזה לא יתן לנו שקט.

לכל הכותבים המשבחים מצדיקים או מבינים את הצורך באכזריותו של המשתתף במלחמה אמר רק זאת:

ראשית אינני יודע אם אפילו אחד מכולכם המצדיקים את האכזריות השתתף אי פעם במלחמה כלוחם אל מול פני האויב

אני השתתפתי במספר מלחמות, ומניסיוני האישי אני יכול להעיד כי המלחמה היא אכזרית בפני עצמה אך אכזריות הלוחם מעידה על חולשתו ועל היותו לוחם גרוע

אין ספק שאיש מכם לא עיין ולא קרא מחקרים מדעיים הבודקים את ארכו של הלוחם האכזרי אל מול הלוחם הנלחם למען הניצחון ועושה כל שבידו כדי להוריד את רמת האכזריות

ותתפלאו, כל המחקרים מגלים קשר חד חד ערכי בין הלוחם האכזר ללוחם מוג הלב הפחדן הלוחם המסתתר מאחרי גבם של הלוחמים המובילים את ההסתערות.

צה'ל אכזר הוא ללא כל ספק צבא פחות טוב מצה'ל השומר במלחמה על מירב הצלם האנושי

קראו בבקשה את המחקרים באשר ברור לי כי כל המצדיקים את האכזריות מעולם לא היו ולא יהיו לוחמים של ממש

כן אני הובלתי בראש ויש מספיק עדויות על כך, כן שמרתי על צלם אנוש גם בקרבות היותר קשים 

וזאת אחרי שנים של איפוק ומילים יפות. היכן היו כל הליברלים עד אז? מדוע לא עשה העולם הנאור דבר כדי להציל את תושבי הדרום?

מלחמה היא עניין אכזרי בכל מקרה. תפיסת צה"ל המעדיפה את חיי חיילנו שנאלצו להלחם שם על פני חיי אזרחי עזה שבחרו באירגון הטרור שמטרתו הגלויה השמדתנו מוצדקת כל זמן שלא מתבצע רצח לשמו אלא הגנה כנגד איומים על חייהם.

מדובר בתהליך מתמשך של צדקנות הכיבוש החמדני

ביחד עם הקורבנות של הפיגועים

ביחד עם הלאומנות הגואה והדתיות המשיחית

           אין ספק שלבנון 2 והיצוקה הן סמני דרך

להזכירינו את התבטאויות מנהיגינו והאווירה

             בעל הבית שהשתגע

            והרצון המוצהר לגבות מחיר וללמד לקח

את האוכלוסיה  כן האוכלוסיה האזרחית   ש"בחרה" בחמאס

(שהוא ממזר שלנו)

            אלו פשעי מלחמה מוצהרים   שעכשיו מכבסים אותם

וההוכחה הכי דגולה לכוונת הזדון  היא סגירת השטח מפני סיקור

עכשיו לנוכח האשמות מתבכינים על בעיית הסברה

            מדובר בטבח   כשכל הפצצות עם הזיקוקים ידועים היום

              כנקמה מברוטאלית ובריונית באזרחים חסרי ישע

והמספרים מדברים בעד עצמם

                אין ספק שישראל נחושה להיות גולית

היא הפכה לאביר המשקר תצמו ושהשריון החלוד שלו יהפוך לקברו

אין חולק על כך שמלחמה היא מציאות שלילית, ובכל זאת כל שנות ההיסטוריה האנושית רצופות ורוויות מלחמה. על הסיבות למלחמה ניתן לכתוב ונכתבו כבר בעבר ספרים רבים ואין טעם לחזור כאן על הדברים. משום שהמלחמה, כמו המוות "הטבעי" היא חלק מהחיים, ראוי להתיחס אליה התיחסות מציאותית, דבר שהכותב מתקשה לעשות.

למלחמה, בניגוד לשלום, די בצד תוקפן אחד, (ואין זה משנה מהן סיבותיו; הסיבות הן דיון בפני עצמו). המתגונן נקלע למלחמה משום שהוא מותקף ועליו להגן על עצמו אם חפץ חיים הוא; תוכנית "הכל דיבורים" אינה עוזרת לו בכך.

משנקלעת למלחמה כתוצאה מתוקפנות של גורם אחר, ההליך המוסרי ביותר הוא להפסיקה במהירות הרבה ביותר דהיינו: להגיע "הכרעה" (שבכל מצב נתון מרכיביה שונים), תוך הפחתת נזקים לעצמך ככל האפשר ויצירת חוסר כדאיות אצל הצד התוקף לחזור על "התרגיל". כל שלוש המטרות הללו מושגות ע"י קריאה נכונה של תמונת המציאות ושימוש מושכל בכוח הצבאי וביכולות הלאומיות.

שימוש מושכל בכוח הצבאי כפוף, כמו בכל מקצוע, לחוקים המתאימים; ובמקרה של מלחמה לעקרונות המלחמה. ניסיון לנהל מלחמה בהתבסס על חוקים הסותרים את עקרונות המלחמה באופן חלקי או מלא, הוא גם נואל מבחינה מעשית וגם לא מוסרי מבחינת המותקף.

"שיח הזכויות" שהכותב המאמר נגרר אליו, נגזר בעיקר ממלחמת העולם השניה וממלחמות קונוונציונאליות בין מדינות. הוא מבוסס על הנחה שבמלחמות אלה קיים חזק וצד חלש, שאצל הצד החלש האוכלוסיה האזרחית שאינה לוחמת, נתונה לפגיעה מסתברת רבה יותר מאשר אצל החזק ונועד להגן במיוחד עליה. במציאות של העשור האחרון של המאה ה- 20 ולאחריו - "עידן הטרור" - במיוחד הטרור הפונדמנטליסטי, משתבשת החלוקה הקודמת, משום שלא כל הצדדים הלוחמים הינם מדינות ומשום שהטרור מכוון בראש וראשונה ולא במקרה נגד אזרחים, דווקא אצל הצד "החזק". לחימה ישירה באזרחים עומדת ביסוד האסטרטגיה של הטרור, ומהווה חלק מהמענה של יוזמיו לפער-העוצמה האינהרנטי שבינם לבין יריבתם (המדינה).

פרלקסה קוגניטיבית זו מהווה בסיס לשיח זכויות מעוות, אשר משתמש בקונספט ישן לשיפוט המציאות החדשה. זאת הוא עושה היטב בסיוע התקשורת והפוסטמודרניזם האנרכיסטי, שלדידו אזרחי מדינה, משום שהם חלק ממנה, הם גם תמיד "החזקים"; ארגוני טרור, מאידך, משום שאינם מדינה, הם תמיד הביטוי "האותנטי" ו"הצודק" של "החלשים" במאבקם מול דורסנות המדינה.

אני טוען שיש להתפכח מן האבסורד הקוגנטיבי-קונספטואלי הזה, ולראות דברים כהוויתם, לפני שמדינות תצטרכנה להלחם בטרור באמצעות טרור נגדי, מוסווה כתגובה ספונטאנית של אזרחיה הנפגעים מטרור. מציאות כזו תהיה נשלטת הרבה פחות ועלולה להיות עקובה מדם חפים מפשע הרבה יותר. יצר הקיום חזק מתאוריות מופרכות מיסודן, והתפתחות ברוח צפי זה היא עניין של זמן בלבד.    

קראתי את הרשימה מתחילתה ועד סופה, ולא מצאתי בה את המילה: "שדרות". גם המילה "קאסם" לא הוזכרה. לדעת מחבר הרשימה "עופרת יצוקה" היא אסון. 8,000 הטילים שקדמו למבצע ושכוונו נגד אוכלוסיה אזרחית אינם אסון. המבצע על פי הכותב מנותק מהקשר ומהתנהלותו. תוך כדי המבצע לא נורו אלפי טילים לכיוון ישראל, הם לא נורו במתכוון מתוך שטחים מבונים. הם לא כוונו במזיד לריכוזי אוכלוסיה. לא היה צורך להפסיק ירי זה.

לכותב עולם משלו. הקשר בין עולמו למציאות קלוש.

מאמר הזוי של כותב שכנראה לא חווה את התחושות של לוחמי הקו הראשון.ממלחמת "יום כיפור" ועד "עופרת יצוקה" איני מוצא שום הבדל ברמת המוטיווציה והתפקוד של לוחמי הקו הראשון.באף מלחמה בה השתתפתי לא זיהיתי

את ה"איפוק המרוסן" אליו מתייחס הכותב.להיפך מה שבא לידי ביטוי היה-..."במלחמה כמו במלחמה"..ואין לי כל כוונה להתנצל על כך בפני איש.."טוהר הנשק" הוא אמירה הטומנת בחובה סתירה פנימית.טוהר ונשק אינם הולכים יחד.

ובכלל בהתייחס למאמר חוץ ממלל חסר משמעות ודמגוגי אשר הקורא הממוצע מאבד בו את דרכו לא הגעתי לפסקה המוכיחה את התזה של הכותב.לא מצאתי דוגמא אחת ל.."חרב המתהפכת הנותנת את אותותיה"... וכו'.נוהל חניבעל לא הומצא אתמול והרלוונטיות של דו"ח גולדסטון לאישוש התזה  אינה ברורה.