מחקרים רבים גילו שאור מסייע מאד לחולי דיכאון (גם ביפולאריים). אך הדבר אינו זוכה לפרסום משום שקשה לחברות התרופות להרויח מכך.

 

 צורת החיים המודרנית מאופיינת בהחלפת אור השמש בתאורה משרדית . עובדה זו גורמת למחסור מתמשך באור. וזאת גם במדינות מוארות כמו ישראל.

 

האור חיוני לתפקוד תקין של מערכות הפרשת הורמונים, ומחסור בו עלול לגרום לתופעות של דיכאון. שימו לב:  עוצמת האור בחוץ בשעות הבוקר, או בשעות אחה"צ או בצהרי יום סגרירי היא 10,000 לוקס. ,עוצמת האור באמצע יום קיץ היא 100,000 לוקס. לעומת זאת עוצמתה של תאורה משרדית היא 200-500 לוקס בלבד ! .  נובע מכך שאדם הספון במשרד במשך רוב שעות היום מקבל בערך 2% מהאור שאבותיו זכו לו כאשר עבדו עבודה פיזית בשדה.

 

שינוי דרמטי כזה מוביל לשינויים הורמונליים, הגורמים בין השאר לדיכאון.  דיכאון החורף הנפוץ במדינות צפוניות הוא סימפטום ידוע של חוסר אור. אך התופעה מופיעה בכל מקום בו חסר אור, ואם אדם נמצא במשרד מול המחשב רוב שעות היום זה כבר לא משנה אם הוא נמצא בסקנדינביה או בישראל. הוא נמצא בסיכון לדיכאון.

 

לכן.  הסובלים מדיכאון חייבים להקפיד על מספר שעות שמש כל יום. לא מדובר על שמש יוקדת המסוכנת לעור, אלא לתאורה טבעית של שעות הבוקר או אחה"צ. בעוצמה של 10,000 לוקס.  השיפור ניכר לאחר מספר ימים, אם מקפידים על כך , יחד עם פעילות גופנית סדירה, אפשר להימנע במקרים רבים  מטיפול תרופתי. ולחזור למצב רוח תקין באופן טבעי.

 

הרבה בריאות.

גם ככה מעולם לא נגעתי במישהי ולא אגע כי אני לא נראה טוב בעיני שאני נמשך אליהן, ובצורה הזו, לא אצטרך לדאוג שאני מפסיד משהו..

אני לוקחת מזה חודשיים ומרגישה שיפור ניכר

////ו\\\\

&

lt;A>\\\\ו////

הוא שחרר אותי מתקופה קשה שעברתי - כדור מעולה, הרגשתי שאני חוזרת לעצמי.

(ועכשיו אני ממשיכה לקחת אותו כי האמת שכשאני מנסה להפסיק כואב לי הראש).

במקרה שלי אגב הוא שחרר אצלי כל מיני עכבות מיניות ואפילו הפתעתי את עצמי עד כמה.

לסיכום אני מייחלת להפסיק איתו פשוט כדי לא לקחת סתם כדורים אבל לכל מי שצריך אני ממליצה בחום כי הוא הוציא אותי ממשבר רציני.

לדעתי מה שיוצא זה רק פוטנציאל אישיותי שלא התממש קודם כי היינו עסוקים בחרדות. זה כמו אלכוהול - מי שחיובי, יוצאים ממנו דברים מקסימים כשהוא שותה קצת. מי שאלים, תצא ממנו אלימות.

אני מאוד לא שאפתנית.
כיף לי כמו שאני, לא מנסה לסמן מטרות ולרדוף אחריהן.
אני אפילו די מרחמת על אלה שהמטרות האלה כל כך חשובות להם.
לפעמים נידמה לי שאנשים הם כמו מכרסמים בכלוב שמנסים לרוץ על הגלגל המטופש הזה.
מה כל כך חשוב במטרות?
ולאלה שתוהים, יש לי אינטלגנציה מאוד גבוהה, ואני מצליחה כמעט בכל דבר שאני טורחת לנסות, זה לא איזה תבוסתנות כי לא הולך לי. אני פשוט לא מבינה את העניין...

מניסיון אישי, אכן תרופות מקבוצת SSRI , כמו סרוקסט, משפיות על האישיות לחיוב בצורה מדהימה: גורמות ליותר פתיחות ונוכחות חברתית וגם תחושת רוגע. אך יש להם גם השפעות לוואי קצת מרגיזות: איחרת לקחת כדור עד שעה מסוימת – באותו לילה כבר לא תירדם. גם מפסיקות ייצור זרע – צריך ללמוד ליהנות כמו נשים – מעצם היחסים, לא תמיד לגמור. יש בזה רובד אחר של הנאה, לאו דווקא רע.

ניסיתי גם צמח St John Worth, הוא עזר לדיכאון טוב כמו סרוקסט אך ללא כל השפעה על האישיות (חבל). אין לו גם השפעות לוואי של סרוקסט. חבל שרופאים לא כ"כ נותנים אותו, כנרא בגלל שהוא לא תרופה "רשמית".

יש פתרונות טבעיים. ניתן להתגר על הכל

www.drtalcohen.co.il

 

מהנסיון האישי שלי , הן תרופות והן פריצות דרך בחיים מדברים אחרים יכולים ליצור מעגל קסמים חיובי שהכותב תיאר מעולה

ומה רע בזה ?

מניסיוני האישי זה ממש כך , האסרטיביות , הבטחון , השגת המטרות שלא היו ברורות לפני . אבל גם יש את השלילי , שזה אכן ממכר .

צהריים טובים נשמה !!!

גם לך זה קורה או רק לי? כשאני צוחק עם דמעות זה כמו הרגשה של סאטלה

הכאבים בגוף נעלמים הדיכאון נעלם עד הבוקר למחרת.. שהפסיכיאטרים ידחפו את כל התרופות שלהם לתחת. מהיום שאני כותב טוקבקים בוואיינט לא נגעתי בשום כדור פסיכיאטרי נגמלתי לגמרי מהזבל הזה.. כל דקה שאני פה גולש בשבילי זאת ההנאה הכי גדולה בעולם, חוץ מזיון .לך תסביר לכל המדענים והפסיכיאטרים העוסקים עשרות שנים בבעיות נפש שהתרופה הטבעית לכל התחלואים, גם הפיזיים זה צחוק, וכמה שיותר...אני לא יודע להסביר מבחינה ביולוגית מה מופרש למוח שמרפא את הכל... אדם השרוי בדיכאון במקום להלעיט אותו בתרופות פסיכיאטריות ולהרוס לו את האישיות והבריאות, צריך לשלוח אותו לסדנת צחוק שמפתחים בה את החוש ההומור וצוחקים כל היום.

אם יישמו את התורה שלי, הפסיכולוגים והפסיכיאטרים יהיו מובטלים...

והשיטה שלי היא ככל שתצחק על הבעיה שלך אתה מוציא אותה ומשחרר אותה

וגם מתגאה בה... שים לה להתנהגות שלי, אני חופשי חופשי כותב שאני חולה נפש ומספר פה על "הבעיות" הנפשיות שלי בלי חשבון. ברפואה זה מחלה ובעיה ובשבילי זאת המתנה הכי טובה בעולם שיש לי את כל הסימפטומים של מחלות הנפש הקיימות... את השיטה שלי הלכה למעשה אתה גם כמוני מיישם אותה יומיום. וכמודל שהשיטה שלי פועלת בהצלחה של 100% זה אתה.. זה לא שאני לימדתי אותך לצחוק זה תמיד היה לך ונולדת עם ההומור והצחוק אלא כשהדיכאון השתלט עליך, כמעט ולא צחקת והדחקת את זה לפינה...

כשאתה מעביר יום שלם בצחוק הזמן עף לך ופתאום לילה ואתה לא מרגיש

שהיום עבר בכייף כל כך מהר.. נכון נשמה?¿

יאללה מלך תעשה על זה אחלה כתבה פה בוואיינט מה הצחוק עושה לאדם

אולי בני אדם ילמדו לצחוק, אפילו את הערסים יהיה אפשר ללמד שבמקום

שיפגע להם האגו כשמישהו זרק להם מילה והם ידקרו ,הם יקחו את זה בצחוק..

אם אני מצליח להוציא אדם ממצב של אטרף ועצבים ובאותו רגע לגרום לו להשפך מצחוק והוא שכח שחמש דקות לפני הוא רצה להרוג מישהו, אז הכל אפשרי.... נכון אתה מסכים עם כל מה שכתבתי פה?

בעצם אני לא צריך לשאול אותך, את התשובה שהיית עונה לי אני יודע...

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

מיקורסון

}{

////ו\\\\

\\\\ו////

מאז שאני לוקחת ציפרלקס אני מתגרדת בכל הגוף בעיקר בראש, לצערי כדי שזה יעבור אני חייבת לקחת כדור לאלרגיה .

 

מישהו מבין את זה ?

שזה אופייני לרוב הפסיכולוגים והפסיכיאטרים וזה אפילו די אירוני ומזעזע אם לוקחים בחשבון שחוסר אבחנה בין טוב ורע זה מאפיין פסיכוטי שמצריך אישפוז לשם הגנה על הפרט והחברה.
מי קבע שביישנות והתרחקות מעימותים זה רע ושאפתנות שמובילה לדורסנות חסרת התחשבות בסביבה היא טובה
הרי אחד הדברים הכי מחליאים בחברה זה שליותר מדי אנשים יש יותר מדי בטחון עצמי שלצערנו אין לו בכלל כיסוי מעשי ואמיתי
מה שאנחנו צריכים זה חברה שתדע לתמוך ולענות על צרכים גם שלא אנשים שבנויים להתחשב באחרים וליצור ולתרום מתוך אהבה ותשוקה ולא מתוך שאפתנות דורסנית שכל מטרתה היא לקדם את האגו של עצמם ובגלל זה היא יוצרת רק אשליות וציפיות שלא ניתן ולא צריך לממשם
העובדה שהמימסד האקדמי והפסיכיאטרי מגבה ומשרה ומוכן לתמוך רק במופרעות ונותן תוו תקן רק להתנהגות פסיכוטית גורמת לאנשים היותר טובים וחכמים ושפויים בחברה שיכולים לתרום ולאהוב להיות מנודים ממנה ובגלל זה הם נכנסים לדכאון
הפסיכולוגים והפסיכיאטרים הם המחלה כי הם פחדנים וקונפורמיסטים חסרי אומץ ויצירתיות אמיתית ולכן במקום לעודד את החברה להשתנות לטובה הם רק מקשים על התפתחותה
היום זה משרת אותה כי כל מה שאכפת להם זה כסף ויוקרה אבל בסופו של דבר כולנו משלמים את החשבון ובגדול ולא רחוק היום שהיומרה החלולה של המחקר הפסיכולוגי והשפעתו הממירה על החברה תצא לאור
לפרויד וליונג לפחות היה אומץ וחזון
לחוקרים של היום אין כלום
כמו הרבנים הם רק מונעים ובולמים את התפתחותה של האנושות שמזלנו תתפתח למרות השפעתם המזיקה כי גם מיליון פסיכולוגים רודפי בציע ויוקרה לא יצליחו לעצור את האהבה

האלו באמת גורמים לשיפור במצב רוח אם אני ככה קצת ב"דאון"?

חפשו את הסרט "רווח קטלני" ביו טיוב ותבינו על מה ולמה.

חיי השתנו מקצה לקצה....התחלתי להשתמש בנוגדי דיכאון בשילוב שיחות עם פסיכולוג מעולה..בגיל 35.הכל השתנה..קריירה...זוגיות...ביטחון עצמי וכו'.רק דבר אחד לקחת בחשבון.רק עם ליווי מיקצועי ממומחה שיאבחן ויתאים את התרופה.עוד דבר.התרופות האלה משפיעות לאחר זמן רב.הן מעודדות את המוח לייצר סרוטונין.התהליך הזה בתחילה עלול לגרום לירידה.לא להתייאש ולספר למטפל.הוא כבר ידע איך להתמודד.בהצלחה.(כמובן שפסיכולוג לא יכו לרשום תרופה כזו,אך הוא מפנה לפסיכייאטר שיתאים תרופה).

אבל בשום אופן הם לא מרפאות ולכן אין כאן שינוי ממש כי המצב יכול להתדרדר לכדי תהום ללא לקיחתן. זה בעצם עסק שקרי אשר צריך למעשה להיות מטריה להמצב הבא שזה ריפוי אמיתי על ידי עבודה לכל החיים ללימוד מה זה ה"אני" ואיך אני מביא אותו לידי ביטוי בכל ההבטים של החיים כך שאני נהנה מהחיים בצורה נאותה ומגיע להשגים.

אכן SSRI למיניהן משפרות את הביטחון העצמי ולכן משנות את מבנה האישיות וההיתנהגות.  יש אפשרות כי שינוי זה יאפשר לאדם הצורך את התרופה להגשים שאיפות אשר נמנעו ממנו עקב מבנה אישיותו (בתחום חברתי, רומנטי וכו').

אך במקרה הפרטי שלי התרופות לא עזרו בטווח הארוך.  אומנם לטווח הקצר השיפור בביטחון ובמצב הרוח כמו גם הפחתת הפחדים עזרו לי לחיות חיים יותר "נורמאלים" אך עדיין הבעיות הבסיסיות והעמוקות שלי לא נפתרו ולכן לא הצלחתי ליצור פריצת דרך בחיי אשר תאפשר לי להגשים צרכים בסיסים.  לאחר תקופה מסוימת ההשפעות החיוביות של התרופה יורדות ואם אינך מעונין להכנס למעגל של צריכה מוגברת של התרופה אתה בעצם נמצא שוב בנקודת ההתחלה (במידה וכמוני לא הצלחתה לעשות את השינוי הרצוי בחייך).  כמו כן אצלי היו מספר תקופות של לקיחת SSRI למשך תקופות ארוכות וכל פעם כאשר הפסקתי לקחת את התרופה נתקלתי בתופעת סחרחורות נוראיות שהלכו והתגברו בכל פעם.  בנוסף בתקופת הלקיחה עצמה יש תופעות לוואי שונות שהבעיתית ביותר מבחינתי היתה העלאה במשקל (יש אפשרות גם שהתרופות פוגעות בתיפקודי כבד כמו תרופות פסיכיאטריות רבות).  יש לציין שהתרופות הללו הם סינטטיות ומתעסקות עם המערכת הכי מורכבת והכי מסתורית אשר האדם מכיר (המוח) ולכן אין לדעת את כל הצדדים של השפעתן לטווח הקצר והארוך.  אצלי למשל היה שיפור ביכולת להירדם אך מצד שני היו חלומות מוזרים והתעוררות בבעתה לא ברורה.

לפי הבנתי כיום את הדברים יש משמעות גדולה יותר לעבודה פנימית על האישיות, נסיון להבין את מבנה האישיות הפרטי שלנו, לדעת את הצדדים החזקים והצדדים החלשים שלנו ולנסות לנתב את מסלול חיינו כך שיתאים למבנה האישיות הפרטי שלנו.

זה השם של המחלה שלך! אני תמיד האמנתי שעדיף בליתרופות, אבל יש גבול כמה אני יכולה לשבת בבית בתסכול וחרדה, ולשנוא את עצמי, להרגיש שהכל נהרס לי. אז אחרי 15 שנה עם דכאון בלי תרופות, ואחרי שלמדתי למה נוצר דיכאון ואיך התרופות האלה פועלות, החלטתי שנמאס לי, ושאני רוצה לחיות!!!!!!!!!!!

אם אתה לא רוצה תרופות, אז תלך לטפול אצל פסיכיאטר, כי יש לך בעיה, ואתה חייב לטפל בה, אתה כנראה לא מבין עד כמה זה מגביל את החיים שלך, "חולה נפש"/ "לוציפר לקס".

רק תסתכלו מסביב ותנסו לדמיין איפה היינו גרים אם חלקנו היו נמנעים מעימותים...

אז פתאום מגלים שיש זמו להשקיע בעצמנו ובהשגים שלנו "האחרים" ולא בכמה בחורות אני רוצה להשכיב הלילה :)

זה ההסבר שלי

ואני מאלה שלוקחים את הכדורים האלה :)

אני לוקח סימבלטה, לא מוכן לוותר. מזה כשלוש שנים.

 

הייתי שרוי בדיכאון ויאוש ובחרדה מתמדת גם בגלל בעיות לבביות.

חיי השתנו, אני רגוע יותר, מפוקס וממוקד ויכול לעבוד ולהנות מהחיים.

אני לא יודע מה היה קורה איתי ללא התרופה הזאת

 

עבורי זו היתה הצלה. ללא תופעות לוואי. אני היום אדם חופשי.

 

רסקיו עובד במקרים קלים והייתרון שאין בכלל תופעות לא רצויות