הואקום שמותיר משרד החינוך בכל הנוגע בפעילויות חינוכיות אמיתיות מושך אליו גופים הזויים - רלוונטיים יותר או פחות, בד"כ פחות - להציע את מרכולתם, ולא רק בתחום השימוש במחשבים ובאינטרנט. גוף מונופוליסטי כמו איגוד האינטרנט, שהשתלט על שדה פעילות רחב ועושה בו כשלו, עם מעט פיקוח וללא תחרות, ושאין לו זיקה אמיתית ומהותית לחינוך, מנסה לקדם את מעמדו הציבורי כשהוא מנגן על מיתר המשמיע מוזיקה נעימה, אך לא יותר מזה. יכול להיות שהתעסוקה הנוספת תוסיף ממון לקופתו השמנה של האיגוד ותקפיץ את יוקרתם של כמה מפעיליו וגרוריהם, אך חינוך טוב לא יצא מזה. כי בחינוך - לרבות חינוך מונע - צריכים לעסוק אלו שזו התמחותם, בהקשר למקצועם ולמעמדם במערכת החינוך הקיימת.
משרד החינוך, שאמור הרי לעסוק בחינוך ילדינו ולא רק בנפנוף בדגלי הגינונים ובציונים מנופחים, הוא-הוא האמון על הנושא. במשרד החינוך גופים ואנשים לא מעטים שיכולים לעסוק בנושא בצורה מצויינת לו רק היה ניתן לכך תקציב (קטן מזה הנדרש ע"י איגוד האינטרנט, אגב) והנחיות מתאימות מהנהלת המשרד. מומחי השירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י) בשיתוף עם אגף המיחשוב ועוד כמה יחידות יכולים להרים תוכנית חינוכית מעולה ולהפעיל אותה כפי שפעילות כזו צריכה להתבצע (ומתבצעת בהצלחה בכמה מדינות נאורות), ולא כקבלן שירותים מזדמן.
טוב לו לאיגוד האינטרנט אילו יעסוק במטרותיו הרלוונטיות, לרבות דאגה שנקבל שירותי אינטרנט טובים יותר במחיר נמוך יותר. כדאי שרימון לוי, ששורשיו החינוכיים מציקים לו, כנראה, יתווה את הדרך הנכונה והאמיתית לארגונו ולא ייסחף אחרי כוחות מסיתים ומסיטים.
אינטרנט
