אין מה להשוות אותה לבברלי הילס המקורית, עליה גדלתי כטינאייגרית (ממרומי גיל 32 שלי...).
אבל מה, בסוף יום עבודה מפרך, ואחרי שני ילדים קטנים ומתוקים, אין כמו לבהות בסדרה הזאת, לראות טינאייגרים יפים עם תובנות חים של גיל 40 (זה הצחיק אותי גם בברלי הילס המקורית), ולתת לתאי המוח להמחק לאט לאט מול המסך, עד לרגיעה מוחלטת.
סדרה מפגרת, אבל כיפית. שום דבר לזכור אחר"כ ואין במיוחד מה לנתח. אם לא היתי מכירה את הסדרה המקורית, לא היתי שורדת את הסדרה הזאת יותר משתי דקות...
בקיצור זה שוה ערך לכל אופרת סבון אחרת שתבחרו לראות ועובד בדיוק אבל בדיוק על אותו עיקרון. אם הסדרה הזאת אמורה לעסוק בתכנים חינוכיים, ולתת מודל לבני הנוער, אז אוי ואבוי לכו-לנו!