הציבור החילוני יכול וצריך להתמרד כנגד הממסד המכפיף עצמו לחוקי הדת - במקרה הזה עניין ההכרה בנישואין בכפיפות להגדרות האורתודוקסיות.

הציבור הזה יכול, וכאמור גם צריך, לצאת למסע התמרדות, בכך שיעתיק את תהליך הנישואין אל מחוץ לגבולות המדינה, ויבצע אותו במסגרת אזרחית לחלוטין.

מהלך כזה ייצור מן הסתם לחץ על הרבה גורמים המרוויחים כסף - הרבה כסף - מארועי הנישואין, החל במתחמי השמחה וכלה באתרי נופש המספקים את זירת ירח הדבש. אלה עשויים להיות חלק חשוב בהפעלת לחץ בכוון של הפרדת הדת מן המדינה.

לאור הניתוח הרציונאלי שהובא כאן, לא ברורה לי עמדתו של ליברמן, הרי למרות שנראה שקונה הון פוליטי מיידי, נראה גם שבטווח הרחוק הוא פוגע פגיעה לא קלה בציבור בוחריו, לא?

התחתנתי בקנדה, ועד היום אנחנו רשומים כרווקים במשרד הפנים.

בכל העולם המערבי ובחבר המדינות הבריטי, אנחנו מוכרים כנשואים...

הרבה מאוד חברים שלי עשו מסיבה והצהירו על אהבתם ואפילו כתבו לעצמם כתובה ותלו אותה בחדר שינה אבל לא התחתנו דרך מוסדות המדינה, ולא, גם לא על ידי מוסדות של מדינה אחרת. למה צריך את זה? בישראל יש זכויות לידועים בציבור, מבחינת כולנו הם נשואים והממסד מעניין לכולם את התחת. החתונה הייתה שוויונית, הרב היה קונסרבטיבי והם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה.

יותר ויותר אנשים בוחרים להתחתן שלא אצל רב.

גם כאלה שאין להם שום מניעה הילכתית.

בין היתר, כי הצביעות מגעילה אותנו.