ואני אוהב רגליים מטופחות של נשים.

גם לאשתי יש אובססיה לנעליים...לא מבין את זה.

ועוד מתיימרת לקרוא לעצמה מבינה בנעליים... פשוט עלוב.

גם אם ישלמו לי לא אכניס את כפות רגליי לתוך הזוועות האלו. נעליים מכוערות, שאין להן אפילו בלימת זעזועים מינימלית (מצרך חובה לכל עקב, בעיקר עקבי סיכה!!!), וממילא מתרפקות אחרי שבועיים.

אכן, יש במה להתגאות...

כתבה מעולה. קולחת ומעניינת. נתנה לי הרבה חומר למחשבה!  

 

הכתבה הוכיחה לי שוב את עוצמתה של תרבות הצריכה עלינו ועליי בפרט. תרבות של "מה שאתה לובש/נועל מראה מה אתה שווה" אשר גורמת לנו לקנות ולקנות..

 

בעיניי, זו תרבות קלוקלת והייתי רוצה להאמין שיש גבול גם לאובססיית הנעליים ושכל אחת תשכיל לחשוב אם היא באמת יכולה להרשות לעצמה להוציא סכומים כ"כ גבוהים על זוג נעליים שינעלו פעם ב..

התשובה האמיתית , דיי משעממת ולא מסתורית ולכן כנראה השמיטו אותה מהכתבה.

אין כזה דבר מכורה לנעליים, כי מי שמכורה לנעליים, לצד אוסף הנעליים המפואר שלה תוכלו למצוא מלתחה לא פחות מפוארת של בגדים - אבל אף אחד לא יגיד שהיא מכורה לבגדים , אלא לנעליים. זה עניין של תפיסה, אצלנו נתפס שלקנות הרבה בגדים זה בסדר, אבל לקנות הרבה נעליים (שזה בהחלט פריט לבוש לכול דבר) זה לא כל כך בסדר ומעיד על סטיה כלשהי.

 

מה שכייפי בקניית נעל זו באמת העובדה שלמשקל הגוף אין השפעה על גודל כף הרגל (רק במגף ההשפעה קצת ניכרת), לא צריך להתפשט ולהכנס לתא הלבשה בשביל נעל, עם נעל אפשר קצת יותר להתפרע עם הסגנון מאשר עם הלבוש, ואפשר להשאיר אותה על הרגל כשמ*דיינים.

 

 במקרה שלי, סנדלי העור השחור עם הניטים שלי הם תזכורת קטנה לרוקרית שהייתי בעבר , כך שלצד הלבוש השמרני והבורגני שאני עוטה על גופי אף אחד בחיים לא ינחש את זה (זה רק ביני לבין הנעליים שלי :-)

נעל יכולה לשמח אותי אבל לא יותר מתיק או מחולצה.
פעם הייתי הולכת עם נעלי עקב, לפני כמה שנים, אבל הגעתי למסקנה שזה פשוט מאוד מאוד לא נוח וגורם לי סבל. מאז הנעל האהובה עלי היא נעל ספורט וכפכפים!

נשים יודעות שגברים מכורים לסנדלים על עקבים. אני מעניק מסאג' מפנק בכפות הרגלים לכל בת זוג שנועלת כאלה לפגישה עמי. אני גם מממן נעלי עקבים סקסיות לכל בת זוג שנועלת אותן. ואכן גם אני מוכן לקחתן למיטה ולהפגין את אהבתי לנעלים סקסיות.

לא הייתי נתפסת מתה בנעליים מטו גו,ואני אפילו לא מכורה לנעליים.

יש לי בדיוק 3 זוגות נעליים, כולן נוחות ואסתטיות ובלי עקבים ואני באמת לא צריכה יותר, ובתגובות ספרתי עוד המון כמוני בלי להתאמץ בכלל.
אה, ואני דווקא אישה, לפחות בפעם האחרונה שבדקתי.
בקיצור, יצאת טיפשה בלי להתאמץ בכלל. איזה כיף.

כאישה, אני ממש מובכת מלקרוא כתבה כזו.
מילא, הייתם מציגים את התופעה כשייכת לסוג מסויים של נשים, אבל להכליל על כל הנשים?
אין מה להתגאות בבזבוז כפייתי של כסף על מוצרי צריכה מיותרים - במקרה זה נעליים לא נוחות ולא שימושיות.
חסרה קצת ביקורתיות בכתבה הזו.
כמו למשל בסקס והעיר, כשקארי מגלה שלולא שגעון הנעליים שלה, היא הייתה יכולה להיותבעלת דירה.

הרבה זמן לא ראיתי הכללה כל כך גדולה וכל כך מוטעית ! מדהים איך שהאופנה והפרסומות מכתיבות לנו חשיבה כל כך מטומטמת ! בסדר אז נעלי עקב עושות אותנו יפות יותר ומתאימות לנו בין אם אנחנו בגודל שלהיפופוטם בוגר ובין אם אנחנו מקלונים מהלכים. אבל להיות מכורים לקניית נעליים?!?!? להגיע לחשיבה שנעלי עקב הם חלק ממהותינו שהם מגדירות אותנו?!?!? הדבר היחיד שהם מגדירות זה את המינוס בבנק שלנו . ולנשים שזה באמת חלק בלתי נפרד מחייהם אולי הם מגדירות עוד דבר 1 :כמה הן ריקניות כמה אין להן מה להציג חוץ מאת הגוף שלהן - מגדירות את החוסר ביטחון שלהן בעצמן .

בתור גבר אלא אם תבואי עם סנדלים תנכיים או עם מגפי פרווה רוב הסיכויים שלא אשים לב לנעליים שלך.

בדיוק באותה מידה שאת לא תבחיני אם הפולקסוואגן זה פולו או גולף (למשל)

כל עוד את לא חסרת פרופורציות באופן יוצא דופן, קניית נעליים אינה ביקורתית - כמו שנאמר בכתבה - זו קניה שלא מבקרת אותך על השמנה, מבנה לא טוב, כתמים בעור, וכו.. בניגוד לבגד ים למשל - שם את גם שמנה, גם עקומה, גם לא פרופורציונלית (מידה 28 בחלק תחתון ו44 בעליון, או להיפך).. בנעליים את לרוב בסדר.. הכי הרבה את חצי מידה ואז את צריכה ספידה.. :)
זוהי קניה שלא פוגעת בביטחון העצמי..

רוב הנעלים שקונים הם באיכות גרועה ולא נוחות וקשה לדעת את זה בזמן הקנייה. אנחנו אולי קונות הרבה נעליים אך בסוף לובשות כל הזמן את אותו זוג אחד או שניים שהם היחידים שנוחים.

 

 

לא, אני ממש לא מכורה לנעליים. קונה אותם רק כשהקודמות התבלו. אין לי מושג למה נשים מכורות לנעליים - ובכל סביבתי הקרובה אני מכירה בדיוק אשה אחת כזו.

לי באופן אישי יש 3 זוגות -מגפיים לחורף, נעלי ספורט וסנדלים לקיץ. כולן נוחות וללא עקב, וזה נוח וזה מה שחשוב.
מכירה עוד רבות ולא פחות נשיות כמוני

ונשים אוהבות שוקולד

וגברים אוהבים ג'יפים

ונשים אוהבות צבע שחור ושונאות צבע חרדל

וגברים שונאים צבע ורוד אבל מתים על צבע נייבי

 

זה יהיה כ"כ קל לקטלג אותנו נכון? קודם כל לשכנע אותנו שאנחנו חושבים בצורה מסויימת ואז למכור לנו מוצר שממש יסדר לנו את החיים.

איזה עולב

לא כל לוקש שמוכרים לנו על עצמנו אנחנו גם צריכות לאכול או לקנות.....וביוקר.....

גם אני חולת נעליים, יש לי קרוב ל 200 זוגות אמנם לא כולם במחיר אסטרונומי, אבל יש לי ואני נועלת את כולן ואוהבת את כולן ומרגישה נפלא

זה מאוד יפה, אך גם די מצחיק שאני רואה כ"כ הרבה בנות שמתעקשות ללכת עם עקב ממש גבוה ונופלות לצדדים כול הזמ- העיקר שיהיה מהמםן. אפשר להראות טוב גם עם מ"ס זוגות נעלים טובות בארון ולא חייבים ללכת על "ביצים" לשם כך. ביגוד למשל הרבה יותר חשוב לדעתי.

כי זה  דרך מהירה וקלה למשוך תשומת לב לכפות הרגליים וזה טוב כי לתת לכף הרגל תשומת לב בסקס זה מצויין. להזניח את כף הרגל זאת טעות כי גם שם רגיש וכיף לערב את זה בסקס.

עגילים , שרשראות , צמידים , שעונים , לפחות אני יודעת שאני לא דורכת  עליהם והם נשמרים ומשדרגים כל הופעה ,כמו שאמרתי רק זהב ולכן עולים המון , בעיה קשה .

מה שכן אין ספק שכמו כל בחורה אני אוהבת נעליים תיקים וכו'

אבל למה להוציא כ"כ המון כסף על נעליים שגם נהרסות , וגם מה שהראתם בתמונה - לא נראות נוחות , פשוט מיועדות לסבל .  נראה לי מיותר לקנות מגף ב 1000 ש"ח שהוא אפילו נוח , אני קניתי מחברה מוכרת 2 זוגות ב 600

כשהמשכורת הממוצעת במשק עומדת על כ 6000 ש"ח , אתן חייבות לעשות חיושב כי אחרת זה לא נגמר :  בגדים , תכשיטים ,נעלים , משקפי שמש, קרמים , איפור, בשמים ..... למה להשתעבד לכל הדברים הללו ואחרי זה לגור בשכירות במקום לקנות דירה או לנסוע באוטובוס במקום לקנות רכב ??? או לשלם טונות של ריבית לבנק..

ותחשבו על זה ...

 

אין כמו שמלה קיצית אבל לא קצרצרה באורך, מכסימום שמגיעה ממש מעט מעל הברך, זה הכי יפה והכי מושך, ואם נעלי אצבע או סנדל. זה כל כך יפה. הכי מושך גם גברים.

עם כל הכבוד, השוביניזם האמיתי הוא דווקא בתגובות העאלק פמיניסטיות- מה הקשר בין כמות הנעליים שיש לאישה למנת המשכל שלה?! אני נערה שאוהבת מאוד נעליים ובגדים ואף על פי כן(!) אוהבת לקרוא, ללמוד, סקרנית, וגם מוגדרת כמחוננת. יכול להיות שפשוט בראש שלי יש מקום גם לאסתטיקה וגם לאקדמיה (וגם לאומנות, אם כבר עסקינן) ואצלכן- לא.