איך שאני שונאת את ה- "הוא כבר אמור". זה כל-כך מראה שאתם שופטים ילדים על-פי טבלאות וגרפים שקראתם...
מדוע אינכם מבינים - כל אחד הוא אחר, כל אחד הוא מיוחד, ולכל אחד מגיע שלפחות המשפחה הקרובה שלו תקבל אותו בטבעיות ותתייחס אליו באהבה!!!
ולהורים השואלים אני יכולה להציע פשוט פיתרון, לפחות לשעות הערב, כפי שעשינו בבית שלנו:
הודעתי לבן החמוד שלי, שבשעה שמונה בערב, אני צריכה להתפנות לעיסוקים משלי. לכן, אם הוא מעוניין בהקראת סיפור לפני השינה, כדאי שיהיה במיטה, עד השעה רבע לשמונה. וכמובן, אי-אפשר להיכנס למיטה כשאינך אחרי מקלחת, צחצוח שיניים, ובפיג'מה (האמת, את השיניים אני מצחצחת לו בערב, כי כך הדריכה אותנו רופאת השיניים, הצחצוח של הילדים אינו מספיק יסודי, אבל הוא צריך להיות מוכן ומזומן לשם כך, עומד בחדר האמבטיה).
וזה עובד נפלא!
ואולי תמצאו איזה סידור דומה גם לשעות הבוקר.