אז מה עם קצת התלוננו. אפשר לחשוב שהם לא מוכרים את הספרים של ביבי

מה זה ההשתלחות חסרת הרסן הזאת! אנחנו מאותו עם ומאותה מדינה. לא מוצא חן בעיניכם תוציאו את זעמכם בקלפי. אל תלבינו פני ציבור שלם בדבריכם. העם בוחר את הממשלה, והממשלה עושה מה שהעם רוצה. מה לעשות שדעתכם היא במיעוט. אין לי בעיה עם ויכוח פוליטי, אבל זה כבר רמה של קללות ברחוב. שיקומו כל האנשים שקיבלו את מנת הארס במאמר, ויתבעו אותם על הוצאת דיבה. טוב עשו חנויות הספרים שהסירו את זה מהמדפים.

הרשת לא אמרה שהיא תומכת בתוכן, רק נתנה במה לשיח ציבורי.
בואו נסתום עוד פיות - כל מי שלא מסכים עם הרוב - היאורה תשליכון.

ולמה כתוב בכתבה "כיבוש" במרכאות?? מה, יש מישהו כולל מתנחלים וילדים שלא זוכר שהשטח נכבש על ידינו ב67?

עברתי לסטימצקי

לא ברור לי למה שמישהו יפעיל לחץ לא למכור את הספר הזה. ממילא זהו ספר כל כך ירוד וחסר רמה שלא רבים ירצו לקנות אותו בכלל.

ובאם "תוכנו נחשף [הדגש על הנחשף] ב Y NET אז זה בטח "כשר" [אבל מה זה מסריח]

מעניין באם תגובתי תפורסם?

שמאל! שמאל! שמאל !

קסטרו? שמאל !

 

מתנועה לאומית ערכית שאיננה פנאטית ?

ראשית, אני לא תומך ב"שמאל הלאומי".
אני שמאלני מתון, ולמרות שזמן מה פזלתי לכיוונם, הבנתי מה הם עושים,
ושהם רק מחפשים פופוליזם זול וסוטים מהעניינים שאמורים להגדיר אותם.

בכל אופן, ולמרות שאני מזלזל ביוזמה שלהם מאוד, להוריד ספר מהמדפים זו השתקה. אולי לא צריך למכור אותו במצבע, אבל להוריד אותו לגמרי מהמדף לא יאה למדינה שעדיין נחשבת דמוקרטיה.

כל בר דעת יודע שבמקום שמונעים מכירת ספרים ובמקום ששורפים ספרים בסוף ישרפו בני אדם. משטרת המוחות חושבת שעל ידי לחץ על הוצאת ספרים האמת לא תיחשף אבל כפי שהראנו במקרה ענת קם לא ניתן להסתיר את האמת ואנו, אנשי השמאל - מחנה השלום, הוצאנו את הסיפור לעולם החופשי וכיום בכל העולם יודעים את הסיפור הגבורה של ענת קם.

חייבים לעצור את משטרת המחשבות.
יעל, אשת מחנה השלום ומנהיגה חברתית.

כל מי שכותב בשפה נמוכה כזו ראוי לו שיישב בכלא על הסתה. מעניין שכאן היועץ המשפטי לא יעשה כלום כנראה.

השמאל הישראלי איבד מזמן את דרכו. הדרך שלו מתחילה במסמך שכולו השמצות, כמו ה"ספר" של  יניב והספרי, וזה ממשיך עד לעבירות של ריגול נגד המדינה - ענת קם.

השמאל הישן והטוב, של בן גוריון ואנשיו לפחות האמין במשהו. לא כמו חבורת הניהיליסטים שקוראת לעצמה מפלגה, או תנועה.

אין להם תוכן, הם ריקים, וברוב יאושם הם מוכרים את המדינה ואת כולנו.

אם רק נאמין, נוכל לבנות כאן מדינה טובה ויפה. אם תרצו אין זו אגדה.

פרדוקס.

שודדי הנשמה הם אלו ששודדים אותך מרכושך תמורת "עולם הבא" , "משיח", "הארה" וכו'. שודדי הרובה הם אלו שלוקחים את רכושך באיומים בטענה ש-"יש לך גם כך מספיק" וכמובן הישן והטוב - "רכושך וממונך ילך לטובת הכלל". כמובן שטובת הכלל היא לרוב לא טובת הנשדד אלא טובת ה-"מסכן" שלא מצליח להתארגן בעצמו ( או שלא רוצה).
אז אנחנו עדים ל-"שודד נגד שודד" - ממש כיף. אבל איפה האיש שיגיד "לא איכפת לנו לא מאלה ולא מאלה! לא רוצים להשדד על ידי אף אחד בכלל! לא לטובת האל ולא לטובת "החברה"! "

מדינה דמוקרטית נאורה ופתוחה? או מדינה יהודית משיחיסטית חשוכה?

 

תתביישו לכם, בעלי צומת ספרים. החלטה (כניעה?) עלובה היוצרת תקדים מסוכן ביותר של סתימת פיות וחופש תרבות. אתם מחכים שהימין הפשיסטי יכתיב לכם אילו סופרים למכור?