אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה, יצא עתק מפיכם.
על איזה חיבור אנחנו מדברים, אני מכירה באופן אישי, משפחה ששכלה בן במלחמת העצמאות, ובן שני במלחמת ששת הימים.
ההורים נפטרו, נותרו שני אחים, מבוגרים, גם הם שרתו בצה"ל, אחד מהם, אדם חכם מאד, הומלס זרוק בחוף אילת, ללא קורת גג, וללא אמצעי מחיה.
כך דואגים לאחים במשפחות, שהרוו את רגבי האדמה הזו בדמם?
אין חיבור נפשי, ואין ערבות חברתית, יש חיבור מילים גבוהות, שאמורות לרגש, ולזכות את כותביהן בהכרה או הערכה, או להבטיח עבודה, כגון כתיבת טורים.
במקום להזיל דמעות תנין, לכו תצילו את האיש, אמור להיות בן 69, שחייו אינם חיים, על האדמה אותה הוא כה אוהב.
פוליטי מדיני 
