השיטה של "סחר הוגן" יכלה לעבוד רק לפני המהפכה התעשייתית- כשכל אחד יכל לייצר מה שהוא רוצה בבית. כיום, יצרן קטן לא יכול להתחרות במפעל גדול: המכונות הגדולות שמייצרות מוצרים בעלות נמוכה ובקצב אדיר עולות הון תועפות ורק בעלי ההון יכולים לרכוש אותן.
כנ"ל לגבי המפעלים בסין- בעבר לא הייתה בעיה כזאת כי לא הייתה דרך לשנע סחורות בכמות גדולה למרחק של אלפי קילומטרים בלי להעלות את המחיר שלהן בצורה משמעותית. כיום, כשאפשר לשים סחורה במשקל של עשרות ואפילו מאות אלפי טונות על ספינה אחת- הבעיה הזאת כבר לא קיימת ולכן מתקיים סחר במוצרים בין מדינות.
יצור של מוצרים בארץ יגרום לעלייה ניכרת במחיר שלהם. מי יהנה מהייצור הזה? המובטלים בלבד. מי יפסיד? כל השאר- שיצטרכו לשלם יותר עבור המוצרים שלהם. כמו תמיד, הגישה הקומוניסטית במיטבה, הפוכה לגמרי מהשיטה הקפיטליסטית: בקפיטליסטית עוזרים לעשירים ודופקים את כל השאר ובקומוניסטית עוזרים לעניים ודופקים את כל השאר.
הכותב צריך להפנים את המציאות: מפעלים ישראלים שמייצרים סחורה פשוטה לעולם לא יוכלו להתחרות במפעלים במזרח הרחוק, מבחינת מחירים. מה שהם כן יכולים להציע זאת איכות- אבל איכות יקרה. לכן הם ימכרו "מוצרי בוטיק" ולא מוצרים לעם- בחנויות בוטיק קטנות ולא בחנויות ענק.
איך בדיוק מעבר מלא ל"סחר הוגן" יעזור לעניים? הרי הם יצטרכו לשלם יותר עבור כל מה שהם יקנו- הם ירוויחו יותר אבל ישלמו יותר, כלומר המצב שלהם לא ישתנה- רק שכל השאר יסבלו מזה (ירוויחו אותו הדבר אבל ישלמו יותר). זה בדיוק כמו הטענה המטומטמת של "נעלה את שכר המינימום ונעזור לעובדים חלשים" שכל בן אדם שמבין חצי דבר בכלכלה יודע שמהלך כזה יוביל לאינפלציה שתגרום לכך שהחלשים ירוויחו יותר אבל ישלמו יותר וכל השאר ירוויחו אותו הדבר ושוב- ישלמו יותר, כך שאף אחד לא מרוויח.
העוני בארץ קיים בעיקר בשני מגזרים: המגזר החרדי והמגזר הערבי. מדובר בעוני מרצון- אנשים שאין להם עבודה מסודרת ועדיין מחליטים לעשות ארבעה, חמישה, שישה, שבעה, שמונה ויותר ילדים וגורמים לכך שאוטומטית כולם נכנסים למעגל העוני.
ולמה בדיוק הם עושים כ"כ הרבה ילדים?
ניחשתם נכון- כי במקום לעודד אותם לעבוד מחלקים להם כסף בקצבאות למיניהן, שבמקום לעזור להם לצאת ממעגל העוני דוחפות אותם יותר עמוק למעגל העוני. הרי למה שחרדי X יעבוד אם הוא מרוויח את אותו הכסף מקצבאות?