|
1. זה נול על אזניים ערלות
תחשוב, אנשים שכל חייהם חונכו לקיומו של יצור פלאי טוב ומיטיב שעשה את השואה. שיודע את העתיד ונותן בחירות חופשיות. שברא את העולם אך קטנוני ונעלב (עם נטיה מובהקת לכבוד מזרחי כבד - כמו שאר עמי האיזור, למשל ערבים).
אנשים אלו יקללו אותך על כל דבר שלא מסתדר להם. דיסוננס קוגנטיבי מובהק. התודעה שלהם כבר לא יכולה לקבל את העובדה שהם מאמינים בשטויות. כל מי שיאמר להם אחרת הוא כופר ומשוקץ.
|
| |
2. גם אני אומר : כוכב נולד כזה עוד לא היה
ממשלה כזאת לא הייתה , וכתבה כזאת לא הייתה ביהדות .
אז זה אומר שלא היו כאלה דברים מעולם ????? |
| |
3. זאת ועוד.
| The_Bostonian , |
בוסטון |
|
(17.05.10) |
מל"א יב: "ויעש ירובעם חג בחודש השמיני בחמישה-עשר יום לחודש כחג אשר ביהודה... אשר בדא מליבו"
סביר להניח, שירובעם לא באמת "בדה מליבו" חג, אלא חזר לציין אותו בהתאם למסורת הצפון - שהרי העונות החקלאיות קצת שונות...
|
| |
4. יפה מאוד, מחכים ומעניין
| levmishkin , |
דרום |
|
(17.05.10) |
|
| |
5. בקיצור, אנחנו חבורה של פגאנים שגם מבעירים מדורות...
| Shloim , |
תל אביב |
|
(17.05.10) |
בקיצור, אנחנו חבורה של פגאנים ששותים לשוכרה, מבעירים מדורות פעם פעמיים בשנה, אבל לא עומדים בצפירה כי זה "מנהג הגויים"
|
| |
התאריך של חג השבועות אינו מופיע במקרא. יש לספור 50 יום מט"ו בניסן שהוא חג הפסח. מאז שנקבע לוח השנה העברי לעולם נחגוג בו' בסיוון. בעבר תאריכי החג היו ה', ו' או ז' בסיוון.
לדעתי הסיבה העיקרית לכך שאנו אוכלים מוצרי גבינה בשבועות היא בגלל עונת ההמלטות, ולכן זה מחזק את טענתך לגבי היות החג חקלאי.
גם מגילת רות מתארת את עונת הקציר.
אתה כותב נפלא, נהניתי לקרוא את המאמר וגם את ספרך. |
| |
7. כמה שטויות במאמר אחד...
| פחח כמה דברי הבל... |
|
|
(17.05.10) |
גם אני יכולה לומר שאתה לא ממש קיים והרכוש שלך זה רק "נדמה לך" שהוא שלך וגם אתה כנראה טועה בהערכת הגיל שלך...
ומי אמר בכלל שהיתה השואה? ולמה אתה חושב שאפשר לדעת משהו על ההסטוריה? אתה הרי "ספקן" ותמיד יהיה לך איזו המצאה חדשנית לשכתב את ההסטוריה במקום להסתכל ישר למציאות ולראות איך שיהודים במשך אלפי שנים העבירו מאב לבו ובחבורה את הסיפור ההסטורי של העם היהודי על כל מרכיביו, ולמרות נתק של אלפי שנים בין קבוצות שונות בעם - חזרו עם אותו סיפור במדוייק ואפילו עם "תזכורות" שונות לזכר הדברים שקרו במהלך ההסטוריה.
אז יתכן שלא גדלת על זה ואולי קראת יותר מידי "סיפורי ביקורת מקרא" שהם בערך כמו מיסטיקה מבחינת הערך ה"מדעי" שלהם, מאחר וזו פרשנות שמנותקת מהמקור ההסטורי ולכן היא חסרת ערך לחלוטין.
מבחינתי אם היו מוצאים "ספר" במקום כלשהו על ההסטוריה או על השואה - ללא מקורות הסטוריים ואחרים חזקים- זה חסר משמעות לחלוטין.
כל המשמעות של ההסטוריה מגיעה מכוחה של המסורת היהודית שהוכיחה את שימורה דרך הצלבת מידע מעשרות גלויות ששבו לארץ... |
| |
מאד אהבתי את החיבור שהצעת בין המילה גשם ובין תפילהה שנתגשמה, אבל האם לא יתכן שזה נובע מהמילה גשמי- תפילה שהפכה לדבר ממשי וקים, ולא מהמילה גשם?
בנוסף, נראה לי שמענה זה שורש ע,נ,ה ואילו עננים זה שורש ע,נ,נץ
האם בדקת עם מומחה לשפה העברית השערות אלו?
בהחלט מאמר מענין,תודה |
| |
9. שלוש הרגלים ולא שלושת הרגלים
| מתוך מילון אבן שושן |
|
|
(17.05.10) |
בא מן המילה רגל- שהיו נוהגים לעלות לרגל לבית המקדש בחגים אלו.
לכן יש לומר שלוש הרגלים ולא שלושת הרגלים.
|
| |
10. איזה יופי! מאוד נהניתי מהכתבה.
| מאמין , |
מירושלים |
|
(17.05.10) |
|
| |
11. מעניין, אבל טיפה רדוד ומזלזל בדת
| איתי , |
ירושלים |
|
(17.05.10) |
באמת אני לא רואה למה צריך להכניס טונים אניטי-דתיים במאמר שבכלל לא כזה. ברור שהחגים הם חגים חקלאיים, כל מי שקורא קצת תנ"ך מבין את זה. אבל גם ברור שבנוסף יש להם גוון היסטורי! הפיסקה שסיימת איתה מאוד מזלזלת לדעתי, וגם מראה חוסר ידע. "כיוון ש... סוכות בדיוק בחג הגשם והאסיף". וממתי סוכות מזכיר מאורע היסטורי מסויים? סוכות הינו חג חקלאי, שבאותו המאורע גם מזכירים את הנידודים במדבר! מה רע בזה?
חוץ מזה יש כמה משפטים שקצת מזלזלים באינטליגנציה, אבל לא צריך לחפור.
|
| |
12. כל חגי היהדות מקורם בחגים פאגנים.
מספיק להתעניין מעט כדי לקרוא על המקורות האשורים והכנענים לחגים הללו.
אגב, כמעט כל החגים (לא רק שלושת הרגלים) מתרחשים בירח מלא, ועל כמעט כל חג פאגני קדום יש באותו תאריך חג יהודי.
|
| |
13. המגמה של הכתבה ואופן החשיבה ברור זו טקטיקה ידועה
לדעתי האישית, אמנם יש שני פסוקים הדורשים עיון בספר נחמיה ובמלכים, אך נראה לי כי המסורת חזקה מהם. המסורת חיה בעם ועוברת מאב לבן, והפסוקים לכל היותר דורשים הסבר.
נניח לרגע לצורך הענין כי המסורת היהודית הייתה טוענת שלא יצאנו ממצרים. הרי ברור שהכותב החילוני מיד היה מצטט את הפסוקים מספר שמות שמתארים את יציאת מצרים. העיקרון תקף גם כאן: מדוע הכותב אינו מטיל ספק בפסוקים שהוא עצמו מצטט? לדעתי קושיתו של הכותב חוזרת אליו חזרה. הרי ברור שאם כוונת הכותב היא לסתור את המסורת, כל שעליו לעשות הוא למצוא איזה הסבר חלופי לענין. במקרה זה הוא נתפס לענין החקלאות.
תתפלאו לשמוע, אבל כמה מפתיע שפעם קראתי מאמר של חוקר אחר מסוג זה, והוא טוען שמקורם של החגים פסח שבועות וסוכות זה למעשי חגים של עמים קדומים פגאניים שחיו באזור. הוא כמובן מביא הרבה ראיות לדבריו, בדיוק כמו הכותב הנוכחי, ראיות שלא ממש קשה למצוא אותם מהרגע שהמגמה כבר נקבעה. |
| |
14. מעניין, אבל קצת לא פייר להעדיף סברות כרס על מקורות.
| איתי , |
ירושלים |
|
(17.05.10) |
אני מבין שהכותב רצה בעיקר לגרום עניין ולא בהכרח לדייק. אני גם מבין את היתרון של העדות ה'משיחה לפי תומה' של מלכים או נחמיה על פני המקור המוצהר של התורה.
מאוד הגיוני גם לומר בעקבותיהם שחג הסוכות והפסח (לפחות כחגים לאומיים) הם בנייה מאוחרת.
אבל:
1. למה להעדיף סברת כרס של הכותב בדבר קיומו של 'חג אביב' על פני האפשרות של קיומו של 'חג מצות' (אולי זכר ליציאת מצרים ואולי כחלק מתפילה לגשם) ? הרמז היחידי שהוא מוצא לקיומו של חג כזה הוא קרבן העומר אולם באותו מקום עצמו נזכרים גם הפסח וגם חג המצות. איך הוא מעדיף פסוק על פסוק רק ע"פ סברת כרסו ?
2. מי אמר שמנחת חמץ או קרבן ביכורים של חמץ הובאו כתודה בפסח (הרי מנחות אף פעם לא באות חמץ)?
3. למה לומר שלוט אפה מצות כחלק מטקס ? האם גם העוגות שאפה אברהם היו חלק מטקס ? אני חושב שהוא סתם אכל אותם.
4. גם המסורת הצדוקית לא חוגגת את שבועות במלוא הלבנה אלא כמה ימים אחרי חז"ל (הם היו מתחילים לספור בשבת שאחרי פסח), זה יוצא בערך י' בחודש (+-) למה להעדיף מקור איזוטרי מסוף ימי בית שני - ספר היובלים על כמה מקומות בתורה (מתעודות שונות) בהם נזכרת ספירת חמישים יום ?
5. למה להפוך את טקס הערבות (בנו של טקס מקדשי מימיבית שני) לטקס קדום ממה שהוא ולטפול עליו משמעויות שאין שום רמז אליהן ?
6. גם המקור היחיד לקיומם של חג אסיף, קציר שעורים וקציר חיטים הוא התורה. למה להעדיף פסוק אחד על משנהו.
או בקיצור - יש כאן כמה רעיונות יפים, אבל אולי כדאי היה לאמרם בפחות נחרצות ולהציגם יותר כסברות כרס של הכותב ופחות כעובדות (בעיקר כשהן חסרות תימוכין). עם זאת - חן חן על הפרובוקציה, אני מקווה שהנעת כמה אנשים לגרד בפדחת.
לא פייר להעדיף תמיד את המקורות החיצוניים
|
| |
15. אם החגים קדומים זה רק חיזוק...
לכך שיש איחוד בבריאה ובטבע. זמן שהוא מייצג את האביב לטבע ואולי אפילו חגגו אותו לפנים הוא גם זמן שמועד להיות אביב פיזי ורוחני לעמו של ה'. זה רק מראה על שלמות הבורא שהכל מאוחד.
כפי שאמר הרב קוק: "יציאת ישראל ממצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו". |
| |
16. ברגלים יש לזבוח לקדושים המתים מהתושב"ע ביהודה!~ ואימרו ראמן.
| אילנה לוי!~!~!בש"ר~! |
|
|
(17.05.10) |
|
| |
17. הכותב לא מבין דבר בתורה, ומלהג שטויות במיץ.
| תתחיל ללמוד תורה , |
באופן מעמיק !!! |
|
(18.05.10) |
אתה יוצא מתוך הנחה שהתורה לא נכונה,ושום דבר לא יזיז אותך מאמונתך זו. |
| |
18. נראה לי שהכותב פספס כמה פסוקים (המשך)
לגבי שבועות לא כתוב בתורה משהו שקשור למתן תורה אבל לפי המסורת התורה ניתנה ביום הזה.
אז כנראה שהניסיון שלו להראות שהחגים הם חקלאיים בלבד וסיפור יציאת מצרים וקבלת התורה נקשר אליהם מאוחר יותר, הוא די מוזר.
מעניין שהוא בחר להתעלם מפסוקים מסוימים.
לא כתוב בשום מקום שלא חגגו בכל את החגים אלא פשוט הזניחו אותם (קצת דומה להיום אצל חלק גדול מהעם)
והעובדה היא (למי שיקרא קצת יותר במלכים ב') שהמלך יאשיהו ידע בדיוק כמה זמן לא חגגו כל חג. איך הוא ידע? מן הסתם ברור שהוא הכיר את יציאת מצרים ואת ההיסטוריה של העם היהודי, הרי בספר שהוא מצא לא היה כתוב מתי כן חגגו את החגים כמו שצריך ובכל זאת הוא ידע בדיוק מתי.
המציאה של הספר כשהוא פתוח בדיוק במקום בו כתוב על החגים הייתה כנראה כדי לזעזע אותם ולעורר אותם לקחת ברצינות את החגים.
|
| |
19. בורות הכותב וגם מגיב מס 12
אבל הכותב בור לגמרי, ומתחילת המאמר נראה גם שאינו מבין עברית מי יודע מה. הוא מצטט מספר מלכים "כי לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים" ומתעלם מהאות כ שמציינת שכמו הפסח שעשו בימי יאשיהו לא עשו הרבה שנים. בשום מקום לא כתוב שלא עשו פסח.
בנוסף, כדי שנראה בוודאות את בורותו הוא מתעלם מהעובדה שכבר בתורה שלושת הרגלים מצויינים כחגים אך גם כמועדים חשובים בחקלאות, כך למשל פסח חייב להחגג דווקא בחודש האביב (ולכן מעברים את השנה) ואילו סוכות נחגג בחודש האסיף. שבועות נחגג גם עם ביכורים כלומר לאחר תחילת איסוף הפירות.
כלומר להגיד שהחגים הם "בעצם" חגים חקלאיים זה לא חידוש גדול אלא זה מראה על בורות כותב.
ולמגיב 12: אכן, ראש השנה מתרחש בירח מלא (כלומר בעצם כשאין ירח כלל) , יום הכיפורים מתרחש בירח מלא כלומר בעצם בעשירי בחודש אז הירח אינו מלא, שבועות מתרחש בשישי בחודש כאשר הירח מלא (אבל פחות מרבע). מה נאמר ממש ידיעה מוחלטת של תאריכי החגים.
אעיר את עינך: רק תחילת פסח ותחילת סוכות (2 מתוך 5 חגים) נחגגים בירח מלא.
בברכה, |
| |
20. הערבים המשיכו תתרבות החקלאית/מקור תרבותינו-ואנחנו בועטים בהם
|
| |
21. לא כתוב שהמצה הומצאה בפסח
כתוב שהמצות נאפו כצידה לדרך. וזה ברור. יש בכמה תרבויות של נוודים מין לחם קשה שתפקידו הוא לא להתקלקל למשך זמן רב, והוא משמש צידה למי שיצא בעונות מסויימות עם העדר לשטחי מרעה מרוחקים. כוון שישראל נערכו למסע ארוך, ולא היה ברור מתי יתאפשר להכין שוב מזון, גם הם השתמשו בסוג הלחם הזה שהיה כבר מוכר מקודם. ואין כל משפט שאומר שהמצה הומצאה ברגע יציאת מצריים, אלא שנעשה בה שימוש ברגע הזה.
|
| |
22. ואף ספר היובלים מעיד כי אבותינו חגגו במילוא הלבנה ????????
| מורה לתורה משה דין |
|
|
(18.05.10) |
מתוך ספר היובלים [קרא נא את פסוק נה]
[אורך השנה 364 יום]
(מז) ואתה צו את בני ישראל ושמרו את השנים על פי המספר הזה ארבעה ושישים יום ושלוש מאות יום. (מח) והיה שנה תמימה, ומספר מפקד ימי השנה ומועדיה לא ישחת. (מט) כי הכל בוא יבוא בה כפי אשר הועד עליו, ולא יעברו כל יום ולא יחללו כל מועד. (נ) והיה כי יעברו ולא ישמרו אותם כמצותיו, ישחיתו בפעם אחת כל עת וזמן, השנים תעתקנה ממקומן. (נא) ויעבטון אורחות סדרם, וכל בני ישראל ישכחו את דרך השנים ולא ימצאו עוד. (נב) ויזנחו את ראש החודש וזמנו, ואת השבתות, והעוו את כל דרכי השנים. (נג) כי ידעתי את הדבר, וכהיום הזה אגידהו לך ולא אל בינתי אשען, כי כן כתוב לפני על הספר ועל לוחות השמים, מיוסדות חלוקת הימים. (נד) ולא ישכחו את מועדי הברית, ולא ילכו במועדי הגויים לפי תעתועיהם ולפי דעתם.
(נה) והיו אנשים אשר יביטו יראו בירח, הוא המשחית את הזמנים, ויקדים עשרת ימים בכל שנה ושנה. נו) ולכן ישחיתו את השנים בימים הבאים, ועשו יום שוא ליום העדות, ויום בלתי טהור ליום המועד. (נז) וכל איש לא יבדיל בין ימי קודש ובין ימי חול, כי יתעו בחודשים ובשבתות ובמועדים ובשנות היובל. (נח) לכן הנני מצווך ומעיד בך למען תעיד בם. (נט) כי אחרי מותך ישחיתו בניך את הדבר, למען יספרו בשנה רק שלוש מאות יום ושישים יום וארבעה ימים. (ס) ועל כן יתעו בראש החודש ובשבת ובחג ובמועד, ואכלו תמיד את הדם בבשר
|
| |
מדע חקר הדתות מכיר הייטב את התופעה שדתות מסוימת "לוות " או " גונבות" אלמנטים מדתות אחרות ונותנות להם משמשעות אחרת .
הסיבה לכך היא פרגמטיזם של הממסדים הדתיים שמעדיפים לתת להמונים לזרום בנהר של עצמם אך לשוט בסירה שלהם...
כך למשל חג המולד הנוצרי הוא למעשה "ניצור " של יום הולדתו של האל מיטרא שנחגג ברומא באותם ימים .דוגמאות לא חסרות
ביחס לנאמר בכתבה הרי במזרח התיכון ואף באזורים אחרים היו נהוגים חגים חקלאיים וכך היה נוח מאד לכוהני ממלכת יהודה " להלביש" על אותם חגים משמעות אחרת או נוספת.
אגב, גם אמנות הפלפול התלמודי שאולה מתרבות הוויכוח ההלניסטית .
בממלכת יהודה לא היו רבנים אלא כהנים והם לא עסקו בפלפולי הלכות .זה לא עניין אותם . הם קבלו מעשרות , תרומות וקרבנות . יותר משתלם ....
|
| |
|
1. ליהודים שבעה ימים בשבוע ממש כמו אצל הבבלים, שם נקראים ימי השבוע על פי מאורות השמים: שמש ראשון, ירח שני וכו' עד השביעי הנקרא על שמו של saturn (לכן Saturday) ובעברית שבתאי (לכן שבת). היהודים פשוט מחקו את שמות ימי השבוע כדי לטשטש את המקורות והשאירו את "שבת" תוך שהם מעניקים לשם הסבר אטימולוגי חדש. עקרון זה חוזר פעמים רבות ביהדות. למשל במילה "פסח" משמעותה "זבח" אך ההסבר האטימולוגי שהעדיפו חז"ל היה כאילו "פסח" האל בזמן מכת בכורות. בדומה נקרא מגדל בבל כך כיוון ש"בלל" האל שפות שונות - הסבר קלוש ופרובינציאלי. קשה להניח שאנשיה של מעצמה ששלטה באזור מאות שנים ואף החריבה את בית המקדש הראשון ואת מלכות ישראל, תקרא לעצמה "המבולבלים"..
2. מקור שמות חודשי ישראל הוא אשורי (או בבלי - אותו דבר) והשמות המקוריים בהם השתמשו אבותינו, נעלם. למשל "תשרי" באכדית התחלה נקרא בעברית "איתנים".
העובדה כי ה"יהודים" (או איך שלא קראו לעצמם הישראלים אז) אירגנו את חייהם סביב מועדים אותם יבאו מתרבות אחרת (שהם דבר מהותי שהשפעתו מכרעת) מעידה על מידת התפתחותם והתבססותם כאומה נבדלת. במילים אחרות, היהודים אספו מכל הבא ליד מנהגים וסיפורים שמקורם בתרבויות אחרות, פשוט מכיוון שלא היו אומה מגובשת משום בחינה שהיא ואז ניכסו אותם לעצמם תוך שהם מעניקים למנהגים אלה משמעויות חדשות, לעיתים דימיוניות.
יש להניח כי כך פעלו רבות מהאומות הקטנות.
|
| |
25. סרטון יפיפה לחג שבועות !!!
|
| |
26. מקבץ עובדות תנ"כיות נוספות חלק א
להן עובדות נוספות, תחילה אודות סוכות: 1. חג הסוכות נזכר רק בתורה וספרי שיבת ציון (עזרא ונחמיה, זכריה דה"ב).2. לא מתועדת כל תוכחה המוחה על אי קיום החג. 3. במועדו של חג סוכות, שלמה חוגג דווקא את החג. 4. הפסוק מנחמיה טוען כי מימי יהושע בן נון לא נחוג הסוכות.5. כסוכה בכרם, אומר ישעיהו, וקושר בין הסוכה לבין יסוד חקלאי. הסברים אפשריים: א. העם מתעלם שיטתית מחג הסוכות -היכן התוכחה?ב. שלמה מתעלם, או אולי חוגג בכוונה את החג במקום את חג סוכות - בעת חנוכת המקדש? זו העת לעשות להכעיס? והיכן התוכחה? ג. החג נחגג, בלא ציון מפורש - המקבל טענה זו צריך להסביר את החג אותו חוגג שלמה ולחלוק על נחמיה וישעיהו. ד. החג המקורי הוא חג הגשם והאסיף, בו הסוכה שימשה בתפקיד חקלאי.
אילו מן האפשרויות לעיל מסבירה בצורה הטובה ביותר את העובדות התנ"כיות לעיל? את המרכיבים העונתיים חקלאיים מהתנ"ך וממנהגי החג שהשתמרו?
|
| |
27. פסוקים שהכותב שכח להזכיר
שמות פרק יב יז וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַמַּצּוֹת, כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, הוֹצֵאתִי אֶת-צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-הַיּוֹם הַזֶּה, לְדֹרֹתֵיכֶם--חֻקַּת עוֹלָם. יח בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב, תֹּאכְלוּ, מַצֹּת: עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים, לַחֹדֶשׁ--בָּעָרֶב. יט שִׁבְעַת יָמִים--שְׂאֹר, לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם:
כו וְהָיָה, כִּי-יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם: מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת, לָכֶם. כז וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח-פֶּסַח הוּא לַיהוָה, אֲשֶׁר פָּסַח עַל-בָּתֵּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת-מִצְרַיִם, וְאֶת-בָּתֵּינוּ הִצִּיל;
הוּא-הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוָה, שִׁמֻּרִים לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.
|
| |
28. דווקא על רקע הדיון המעניין - הזדמנות להודות למחבר הרשימה
על ספרו "ביתו של ההווה" - ספר מעורר השראה, בעל חזון לחיים משותפים בין דתיים לחילוניים, חזון הנראה כידוע כמשימה לא אפשרית. ספר קריאה נהדר, לכל אלה שעוד לא התייאשו מהחיבור בין החלקים השונים של עמנו כאן ועכשיו.
|
| |
29. החגים יפים במשמעותם הפאגנית..בלי יהוה
| ובלי אלים/אלות |
|
|
(14.10.11) |
או עם האלות הקדומות.
| |
|
מגזין 
