מדגים/מה קשיש, ששיווי המשקל עבורו/ה, הוא אתגרי.
בצעירותי הייתי מתעמל וככזה, ניחנתי בשיווי משקל מעולה ובמצבים מאתגרים שונים.
בגיל 68, אני מוצא עצמי לעתים כמעט, מאבד שיווי משקל בקימה מן המיטה, לפני שאני מספיק להתאפס, בעיקר אם הקימה היא פתאומית וחדה.
חשוב בגיל המבוגר לחזק בצורה יזומה את כל השרירים. בגיל מתקדם ריקמת השריר פוחתת במידה רבה וחייבים לעבות אותה שוב ושוב בתירגולים רבים. (לא פחות משלש פעמים בשבוע, והייתי אומר אף, שלא למעלה מ5 פעמים בשבוע.) שרירים חזקים הנם מרכיב הכרחי לאקוויליבריום (שווי משקל, במילה יפה). עובדה היא כי קשישים מועדים לנפילות בנסיבות שונות ; באמבטיה, בהליכה על המדרכה, בירידה מן האוטובוס, אפילו בירידה מן המיטה. א. בגלל ירידה במסת שריר וחוסר היכלת להחזיר במהירות את מרכז הכובד לתוך הבסיס, בפעולת חירום זריזה. ב. חוש ההתמצאות במרחב נפגם עם הגיל. ג. צפיפות העצם יורדת והנפילות מסכנות את הנופל לשברי עצם. לפיכך, יש לעבוד על שיווי המשקל, כפי שמתואר בכתבה, אך יש גם לעבוד על חיזוק השרירים, בצורה אינטנסיבית ונכונה. (!) אני עושה זאת כל הזמן אגב, מרכיב חשוב מאוד למניעת נפילות - חיזוק שרירי הרגליים. אסור להזניח. הקוודריספס, שהוא השריר הגדול ביותר בגוף, נוטה להתנוון במהירות, שהיא קשה לתפיסה. למרבה המזל, גם הרגנרציה (בניה מחדש) שלו היא מהירה, אם מבצעים את התרגילים המתאימים. כן, יש לתרגל את שאר שרירי הרגליים. יחד עם זאת, לתרגל גם את שרירי הבטן, הזרועות וכו'. אני מקדיש חצי שעה ביום, לעבודה על כוח - 5 פעמים בשבוע. (בשיטה של אימון מחזורי. בשילוב של מאמצים איזוטוניים ואיזומטריים.) זה עובד בשבילי מצויין. היו לי כמה נפילות בטניס, למזלי, ללא פגיעות קשות וללא שברים, זאת, כי בגלל שהשרירים שלי חזקים וכן גם העצמות. אני משיג זאת בתרגול של שנים רבות. (מאוד)
יש לבצע תרגילים בהדרכה מקצועית מסיבות שונות. (מי שמעוניינים, אני יכול להסביר להם בייתר העמקה)
זהו. שנהיה בריאים, שלמים ויפים, בכל גיל.
כושר
