בתור גבר היה לי מאד קשה עם הברכה הזו (המקבילה הגברית של "שעשני כרצונו").

זכותו של כל ציבור וכל אדם להאמין במה שהוא רוצה אבל יש דברים שאמורים להשתנות עם הזמן.

את תפילת 18 תיקנו אחרי חורבן בית שני וחלק מהמרכיבים (כמו התפילה בעמידה) השתנו לאורך השנים.

מדוע לא קם פוסק הלכה חכם ונבון שיתקן כבר את הברכה השוביניסטית הזו? התשובה היא פשוטה. לנשים הדתיות אין כוח ולגברים הדתיים אין אינטרס לוותר על הכוח שברשותם. כל טענה הלכתית אחרת היא קשקוש.

ולדתיים/דתיות שעומדים לקטול את התגובה הזו: תלמדו היסטוריה ותלמדו איך ומתי נוצרו התפילות והברכות השונות ועל ידי מי.

אני לא דתיה. לא פמיניסטית. לא שוביניסטית.

סתם בת אדם העובדת למחייתה ומפרנסת יחד עם בעלה משפחה בישראל.

היה פשוט מקסים לקרוא.

הסתכלות מאוד מפוכחת ולא מתלהמת על הדברים. כל כך עניינית ובונה.

כן ירבו. גברים כנשים.

האשה כמו כל בן-אנוש אמורה לחשוב , לדבר ולקבל את החלטותיה בצורה עצמאית וחופשית.

כל אדם זכאי שיתייחסו לדבריו ולמעשיו ללא קשר למינו, להזכירכם חושבים עם הראש ולא עם איברים אחרים.

לא ייתכן שכאשר האוכלוסייה היא חצי-חצי גברים ונשים, כאשר ברור לכל אדם נאור שיש שוויון עקרוני בין המינים (עדיין רק עקרוני, אבל השאיפה היא שהוא יהיה גם תכליתי), ישנו ממסד שבו "הניהול", "קבלת ההחלטות", "השלטון" הוא גברי בלבד: הממסד הרבני.

והם אלה שיחליטו עבורנו, הנשים??????

לא בבית ספרי!

זו האפשרות שאני בחרתי... כך אני מודה על היותי אשה ומכירה ב"רצונו" ויכולתו האינסופיים של בורא עולם.

אני חושבת שהשינוי צריך להיות בעיקר אצל הגברים - שצריכים לברך גם הם ש"עשני כרצונו". אולם אם הם יגיע השינוי המחשבתי הזה, כבר לא יהיו לנו פסיקות ברוחו של הרב לבנון (שדרך אגב, מי שקורא את מאמריו בעלונים וכד' - אינו מופתע כלל... כל פעם הוא"מכניס" איזו דעה פרימיטיבית כזו או אחרת לגבי מקומן וייעודן של נשים).

לא פלא שאחוזי הגירושין כל כך גבוהים. הגיע הזמן שנבין כי נישואין הם לא רק שותפות עסקית ו/או משפחתית אלא קשר עמוק הרבה יותר המאפשר לכל אחד ואחת לצלוח את מהמורות החיים עם סיוע בתכונות המיוחדות בהן ניחן/ת בן או בת הזוג.

חילוקי דעות הם דבר בריא ולגיטימי אולם חיים שמושתתים על שתי גישות מקבילות או אפילו הופכיות בדרך קבע, תוך שימת דגש על מטרה אחרת ושונה בייעוד הנישואין (לא כל אחד בקריירה שלו אלא במטרה הנוספת, המשותפת) בוודאי לא יכולים לשמש פלטפורמה לביסוס חיי שיתופיות פוריים ואמיתיים.

בודאי אין לקבל חד משמעית את עמדותיו של הבעל, יש דברים שבהם הוא מבין ומוצלח יותר ויש את התחומים שלה, אבל בוודאי שסוגיות ליבה משותפות צריכות להיפתר ולקבל אחידות גון מסויימת, ועל הזוג להיות בוגר דיו למצוא את שביל הזהב כדי ליצור תבנית מתאימה ליצוק לתוכה את תכנית חייהם השיתופית.

שאם לא כן, הם בעצם לא "זוג" אלא שני פריטים...

http://www.thedos.co.il/Article.aspx?Article=89

עונה כל כל סוגיות הליבה במעמד האשה, בענייניות וברצינות.

כי זה לא מתלהם,

כי זה מנומק,

כי זה מתאר מציאות באופן מדוייק,

וכי זה כתוב באהבה-לאלוקים ולבני אדם.

כן ירבו

ושיש מה לתרץ,זה מגיע מהתפיסה המערבית המודרנית שרווחה בכל הדתות מלבד היהדות שהאשה היא אובייקט מיני ולכן אם יש התייחסות מסויימת לאשה זה על רקע זה

נקודת המוצא של היהדות היא שאיש ואישה שווים אך שונים,

לכן ההסבר הפשוט לברכה היא שהאשה היא כרצון ה' ולא סוג של צידוק הדין,

וד"ש לארצי...</P&g

"אלוקים עשה אותי, ואת אחיותיי, בדיוק כרצונו - רגישות יותר, חושבות יותר, סקרניות יותר, מאמינות יותר..."

חן, במקרה שלא שמת לב, אמרת אמירה שוביניסטית לגמרי. במקום לתמוך בשוויון בין המינים, את נגררת לאמירות ילדותיות וקטנוניות שרק מחזקות את השובינסטים. נשים לא יותר רגישות או יותר חושבות מגברים, בדיוק כמו שגברים לא אמיצים יותר או מתאימים יותר מנשים להיבחר למזכירות היישוב... הטענה שלך היא טענה ששוביניסטים משתמשים בה כדי לפטור את עצמם מהחובה להיות רגישים. תוך משפט אחד הוצאת את כל הרלוונטיות מהדעה שלך... חבל