בת 27 היום ולומדת פסיכולוגיה (תואר שני)

רק היום אני מבינה למה חוויתי כל כך הרבה קשיים בחיי

החיים עם תאום אינם פשוטים ועליכם ההורים להיות מודעים לכך

היום הידע זמין כל כך והוא לטובת הילדים שלכם. מניסיון..

מאחר ואני לא נכנסת לכאן הרבה מפאת חוסר זמן (יש לי תאומות בנות שנה וחצי) איך אוכל לקבל איזושהי תזכורת לעיין בסדרה הנ"ל?

הינקות. שניהם (בן ובת) בני שלושה שבועות.בו ובת. חסר חומר בנושא ואתם כמו מים חיים בשבילנו. אנא מכם, המשיכו ללמד אותנו ולהסביר.

תודה.

אני לא הורה לתאומים אבל כתבות כאלו רלוונטיות לכל הורה עם ילדים בהפרשי גילאים קטן. הייתי שמח לקבל עוד כתבות כאלו. לא לכל אחד יש זמן לשבת עם ספרים שלמים

כמה כיף שיש כתבות בנושא. אנא הקדישו גם כתבות על תאומים בגיל ההתבגרות. התאומים המדהימים שלי (בן ובת) בני 11. יש המון כתבות ומידע ופורומים להורים לתאומים קטנים אבל אני לא מצליחה כמעט למצוא חומר ותשובה לשאלות שאנו מתמודדים איתם היום בתחילת גיל ההתבגרות ...

כמה עצות להורים לתאומים קטנים שעבדו בשבילנו נהדר:

- כשהם ממש קטנים פתחו מחברת ורשמו כל מה שקרה במהלך היום- מי אכל, מי קיבל אמבטיה, מי קיבל טיפות/תרופות וכו'. זה עוזר מאד בימים הראשונים.

- הקפידו לקרוא לכל אחד בשמו כשמדברים אליהם ולא לפנות אליהם ביחד. במקום "בואו לאכול" קראו "יוסי, ציפי, בואו לאכול" וכו'. כשמתרגלים להתחיל את הפניה בשם זה עוזר להמנע מלפנות אליהם ביחד.

- כשאפשר (וזה קשה מאד כשיש תאומים כי זמן הופך להיות מצרך יקר)  הקדישו זמן גם לכל אחד בנפרד (אפילו כמה דקות של פעילות משותפת/שיחה וכו').

- כשהם רק נולדו אני זוכרת ששאלתי בפורום לתאומים איך מפרידים ואיך מבדילים בינהם ומישהי ענתה לי שהם ייצקו תוכן להפרדות הזו ושכל אחד מהם מפתח את האישיות שלו. וזה כל כך נכון כל אחד מהם הוא עולם מלא בפני עצמו ויחד עם זה הביחד המאד מיוחד שלהם נותן להם כח מיוחד.    

יש לי תאומים בן ובת בני 11. הרבה פעמים ההשואה באה דווקא מהם- הם כל הזמן בודקים מה האחר קיבל ואיך האחר הצליח במבחנים, וכו'. אני משתדלת למתן אבל זה קשה. איך אפשר לעזור להם?. זה במיוחד קשה כי הבן לקוי למידה והבת מחוננת. מה עושים כשהם משווים ציונים והיא קיבלה 95 בלי להתאמץ והוא "ירק דם" וקיבל רק 75 ונעלב מאד ונפגע וחושב שזה לא שווה כשהוא משווה אליה. אני אומרת לו שמה שחשוב זה שהוא עשה כל מה שהוא יכול ושוא השקיע כל כך הרבה מאמץ ושהציון פחות חשוב  .. אבל עדיין הוא משווה לאחותו ומעריך עצמו פחות.. מצד שני אחותו מוכשרת ממאד בלימודים אך מנמיכה את הביטחון עצמי שלה כדי לא לפגוע בו ..וגם לה מותר לשמוח מאד ובצדק בציונים הגבוהים שהיא מקבלת..

קשה...

אני גדלתי עם אחות תאומה ורק היום שאנחנו בנות 25 ולא גרות ביחד כבר 7שנים- אנחנו מתחילות להיות קצת חברות.. ועדין הכל מאוד טעון.

אני חושבת שהכל תלוי בהורים בסופו של דבר ובצורך של הילדים להתחרות על תשומת ליבם.במקרה שלנו תמיד היתה תחרות מאוד קשה וזה הפך אותנו ממש לאויבות במשך הרבה שנים.. כמובן שיש גם יתרונות באחות כזאת (עד היום עוד לא ממש נהניתי מהם..) אבל אני מודעת לקרבה הגדולה של קיימת בשום קשר אחר.

בקיצור, הורים... תקפידו לתת תשומת לב לכל אחד בנפרד.. לשים לב להבדלים ביניהם... ולגדל אותם חברים ולא אויבים!

בהצלחה..

תראו בזה משהו טבעי משהו מיוד משהו מקסים וחוייה נהדרת

וככה תצליחו לגדל אותם בהנאה מירבית אין דבר יותר מקסים מלגדל תאומים

תודה רבה,

אני אמא לתאומים שנולדו אחרי שלושה ילדים .

זו בהחלט הורות אחרת ובכתבה זו מצאתי דברים רבים המדברים אלי.

מעניין הוא באמת עיקרון הנדנדה - לא פעם שמתי לב לכך שכאשר האחד "קשה" יותר השני יותר נוח וההפך.... .

התאומים שלי בני שנתיים וחצי ( בנים) ואני מתלבטת כעת בסוגיית הגמילה מחיתולים??

הם מפותחים ומבינים אבל האם זה מאמת לא רצוי לגמול יחד ?או שמא רק במקרים של הבדלים בהתפתחות?

אשמח לתגובה

לי יש בת בת 10  ותאומות בנות 6.5   אני לא מבינה מדןע להפריד בחדרים

אצלי ישנות כולם ביחד כל יום יש חויה מיוחדת צוחקות רבות וזה פשוט כיף להם

יש כמובן צורך להפריד עי' זה שכל אחת אישות נפרדת למזלי הם שונות במראה וגם באופי

הם כרגע באותו הגן משום שלא היה גן נוסף לגיל הזה באזור בו אנו גרים אני מקפידה שלא יגידו התאומות הגיעו כי זה מה שהיה בהתחלה

צריך לפתח כל אחת באופן שמתאים לה הקושי היחיד שיש 2 ילדים בעלי צרכים דומים ואולי גם ההשואות שעושים

צריך  הרבה כח ועזרה משמים שיכון אותנו האלוקים לדעת לחנך ולתת לילדים כל צורכיהים בצורה חכמה ונבונה

זו לדעתי התפילה שצריכה ללות כל הורה ובמיוחד לתאומים/ות

בהצלחה לכולם גידול קל

שכחתי להוסיף לגבי הפרדה בגנים מומלץ מאד שבגן חובה לא יהיו ביחד ואלי לפני כן אני לא הפרדתי ועכשיו קצת קשה לי לחשוב איך לחלק אותם מי באיזו כיתה יש לראות את גן חובה וכיתה א' כיחידה אחת  בגיל כזה כבר יוצרים קשר חברתי בעל משמעות 

יכול להיות שיהיו כאלה שימליצו לפני כן חשוב מאד לדעת מהם התנאים הסביבתים שלכם

יש הרבה מאד  תאומים/ות  שמשובצים בתוך משפחה מבורכת וידוע לי כי מסתדרים טוב מאד

לפעמים אנחנו יותר מדי דואגים ומחפשים יות רמדי דברים

צריך לחיות את זה ספונטני זה לא קל אבל לא להיות משוגעים לדבר בצורה קיצונית

אני אומרת זאת מנסיון חאני ממשפחה דתית עם אחים תאומים משפחה ברוכה ומבורכת

כאמא לתאומים שבאמת מתמודדת עם הקשיים האלו, נהנתי לקרוא את הכתבה.

מחכה ומצפה לכתבה על ההפרדה במערכת החינוך.

אמנון ותמר, מצגת בנושא מאבקים בין אחים ומאבקים בכלל, הפעילו את הרמקולים כי יש הפתעה בסוף - http://www.superdaddy.info/kids.php

זה יופי כשזה עובד, לא קל בכלל כשאחד התאומים עם לקות התפתחותית קשה. התאומה, שהיתה בעצמה פיצקלה סבלה מאד בשנים הראשונות - כשכל האנרגיות בבית הופנו לעשות הכל כדי לקדם את אחיה.

נכון, היום, בגיל 10, זה נורא כיף שני אחים באותו הגיל (הוא במקום הרבה הרבה יותר טוב, מבחינתה, היום, הוא אח רגיל - וזה ענק), אבל ברור לי שהיא עברה ילדות מאד קשה, וידעה שהיא מספר שתיים בבית.

בגיל שנה וחצי, כשהבנו, הפסקתי לקרוא חומר על תאומים - היה ברור שזו כבר לא הסיטואציה. עד גיל ארבע וחצי - בפירוש לא היה לה פרטנר, היא ניסתה, התייאשה - והתנתקה ממנו. עם השנים - הדברים ניבנו מחדש, אבל גם היום המצב בעייתי - כשיש סיטואציות שהיא יודעת שהיא צריכה לקחת עליו אחריות.

בקיצור - זה מקסים כשזה מקסים... וקשה כשזה הולך אחרת...

אני תאומה (בת 30)את כל חיינו העברנו ביחד למרות ההפרדה בבביה"ס.

החברות החוגים וכל פעילות היו משותפים אפילו הבגרויות והשירות הצבאי.

ניסינו לשמור גם על הפרדה מסויימת אך הקשר והיחסים בנינו הם כאילו זה החצי השני שלי והיא שותפה מלאה לחיי.

אנחנו גרות בשכנות ,מגדלות יחד את ילדנו וחולקות הכל זו עם זו.

היא הנשמה התאומה שלי!

כאמא לתאומים בני 3 אני מקפידה יותר ומשתדלת לתת לכל אחד את המקום אך אני מאחלת להם בכל ליבי שהקשר בינהם יהיה זהה לשלנו וכיף לי לראות אותם ביחד.