"הנערה שבעטה בקן הצרעות" - ספר המרחיב את גבולות הזאנר לתחום הריגול והפוליטיקה.  ויש גם טרילוגיה של סרטים התואמים לספרים, שהופקו בשבדיה, עם משחק שבדי משובח.

מומלצים בחום (בינתיים בתרגום האנגלי).

לא משהו, הרלן קובן עדיף. ג'אנק של ספרים.

השני מתדרדר והשלישי כבר די דידקטי ומכני.

לדעתי הסופר יכל לסיים עם הספר הראשון, המוצלח והמפתיע שביניהם. בשאר ליסבת סלנדר היא כבר כמעט גיבורת על כל יכולה. הדמויות חד מימדיות: הטובים ממש טובים והרעים ממש רעים ולכן זוכים לעונש בהתאם.

קראתי הראשון. יש בידי השני . מתי יגיע השלישי?

סה"כ אחלה ספר. רמה טובה .תרגום טוב.הרבה יותר מוצלח מהרלן קובן ובני דודיו הדומים לו. ממולץ בחום.

איריס, את סופרת מצויינת ומבקרת מצויינת. אבל נערה עם קעקוע דרקון הוא אולי ספר בעל חשיבות מסויימת, והוא גם מעניין במידה בינונית, אבל הוא ארכני (ואפילו קצת משעמם) התיאורים דידקטיים ומרחיקים את הדמויות מן הקורא.

אין שנינויות, אין הומור, יש סיפור יבש (שבדי כזה...) נטול להט, ללא שאר רוח ולא מקורי במיוחד (קצת איקאה, לא?) הפתרון גם הוא לא מי יודע מה מפתיע או מרגש מפני שדמות הרוצח או הרוצחת (לא רוצה לקלקל) לא מספיק מוכרת לנו או מתחבבת עלינו. הסוף שצריך להפתיע מאוד מאוד, הוא מין משקה פושר שנשאר עומד זמן רב מדי (הספר ארווווווווווווווך...) בקיצור, ציפיתי לבלש מבריק וקיבלתי עיתונאי מיובש, איש עסקים זקן, נערה בהפרעה, נערה נעדרת שהיתה צריכה להיות מבוגרת, סוטה אחד בלי רישיון, עוד סוטה אחד עם רישיון, שלג יורד ונמס, עיתונאית עם נישואים פתוחים וטייקון נוכל שלא מעניין אף אחד כי הוא נשאר דמות עלומה.

מרגישים שמי שכתב את הספר הוא אולי עיתונאי מוכשר, אבל סופר נטול ניצוץ וכלל לא מוכשר.

נשארו רק חלקים גדולים מספר רביעי

 ותקצירים לשאר הספרים

מעטים הספרים שלא רוצים להניח אותם מן היד.

הכתיבה של לרסן סוחפת, נהנתי מכל רגע ואני מחכה לשלישי.

חבל- שהוא מת ולא זכה לראות את הצלחתו ושלנו לא תהיה עוד אפשרות להנות מכתיבתו.

התחלתי לקרוא את הספר הראשון ונשברתי באמצע

ארוך, טרחני, משמעם, עמוס בפרטים... באמת שלא היה לי כוח לצלוח את כל ה 500 העמודים האלה כדי לגלות מי רצח את מי ומתי...