משוררים שהם לא משוררים, אלא כותבי טקסטים קצרים שאין קשר בינם לבין
הבנתה של שירה מהי. מי שיודע להדחק מתקבל לפסטיבלים מי שלא יודע
ללקק לא מגיע לשם בכלל. השירה בועטת אצל מי שיש לו קשרים לדחוף את עצמו
ובמקרה הטוב הקשר בינו לבין השירה מסתכם בקריאה ובציטוטים ובהשפעות
לא תמצאו היום כמעט משוררים מקוריים, ואין היום שום דבר מיוחד למרבית
המשוררים להציע, המשוררים האמיתיים של הדור הזה יושבים בקרן זווית
וההתעלמות מהם מכוונת.
ניסים קלדרון כתב 3 משפטי אמת בתחילת הכתבה הזאת:
"אומרים שלא קונים היום ספרי שירה וזה-בערך-נכון. אומרים שהוצאות ספרים פחות ופחות מדפיסות שירה, וגם זה, עם יוצאים מן הכלל, נכון. אומרים שיש היום הרבה יותר כתבי עת לשירה, ובלי סוף שירה באינטרנט, אבל אין מינימום של הסכמה בין קוראים ובין מבקרים מי במרכז ומי בשוליים, וזה בוודאי נכון.
"
ולקהל ששונא פוליטיקה :
אלתרמן מתהפך בקברו כי הפכו את השירה למתנס ואת הסתמיות לנכס
אלתרמן היה מקורי, חפשו את המשורר/ת המקורי של הדור הזה. לא חשוב
באיזו הוצאה. קל מאוד לדעת את זה. אין הכוונה למופיעים לצידו של אלתרמן בכתבה .