אני בוגר הנדסת תעשיה וניהול. התמחתי במערכות מידע.

כבר שנה שאני מחפש עבודה ולא מוצא, כי מחפשים רק ניסיון.

בתמימותי חשבתי שאם אשקיע בלימודים ואצא לשוק עם ממוצע ציונים גבוה (88), המעסיקים יחטפו אותי. כשסיימתי והתחלתי לחפש הבנתי את הטעות המרה שעשיתי. מי שלא צבר ניסיון בתור סטודנט, לא מוצא עבודה אחרי הלימודים, אלא אם כן הוא הבן של המנכ"ל.

מסתבר שגם מהנדס זה לא נחשב בימינו...

אולי באמת אני אלך לתואר שני. השאלה היא במה יש עבודה...?

נ.ב.

למישהו יש משהו להציע?

האם את בפקולטה של ברנרד קופרמן? אם כן, הוא אדם מקסים...

אחד שמכיר

ואני לא מחדש דבר:

1. מכללות- אין לתאר כמה הן רמסו את יוקרת ההשכלה הגבוהה בארץ. אותו בחור מ"הדסה" בכתבה- פשוט מקרה של כרוניקה ידועה (מקצוע לא ממוקד + לימודים במכללה עשו את שלהם).

2. ספי קבלה נמוכים (מאוד!) במקצועות שצויינו וברבים אחרים. אין שום סיבה שאנשים שחבר'ה שבאים לאונ' עם נתוני סף נמוכים ומטה יכנסו לאותם חוגים (עם כל הכבוד לתירוצים כמו "לא השקעתי בתיכון" או "סתם נרשמתי כדי לראות אם אני מתקבל").

3. התרבות של "סתם להיות סטודנט ולראות איך זה מתגלגל" או "קודם נלמד ואחר כך נראה מה יהיה". הכתבה היא עדות לתרבות הזאת.

4. כמו שנאמר פה כבר- מי שמעוניין בעבודה משתלמת, שיילך ללמוד מקצוע משתלם- עם כל הצער, זה המצב שנוצר.

ויש עוד המון סיבות להצפה הזאת של תארים ראשונים בארץ. אנחנו, לצערי, כמו בכל תקלה, אחראים לה בעצמנו.

מצטער שזה המצב איתו מתמודדים הבוגרים שטרם מצאו את עצמם.

תואר הוא בשביל מחקר. בשביל עבודה אפשר לעשות קורס פשוט.

אשתי למדה מידענות לתואר שני (לא סיימה, אבל זה לא משנה). אני יכול לקחת קורס של שנה אחת (ביררתי, בשביל הסבת מקצוע) ולקבל את אותה הסמכה שלה יש ולמצוא עבודה בדיוק כמוה.

אני עם תואר ראשון במדעי הכלים,ושנה אחרי סיום הסטאז' בשטיפת כלים

במסעדת שווארמה, עדיין לא מצליח למצוא מקום עבודה נורמאלי

בשטיפת כלים,רוב מקומות העבודה- רוצים תואר ראשון במדעי הכלים, ותואר שני

בביו-ניקוילוגיה.

מעסיקים סטודנטים בהתנדבות! לא משלמים להם שקל או שמשלמים להם משכורות מגוחכות! ואנחנו אמורים גם לכלכל את עצמנו, גם לשלם הון תועפות לאוניברסיטה, גם ללמוד כמו שצריך (כי מי יסתכל עליך בסוף התואר בלי ממוצע גבוה עד בלתי אפשרי) וגם לתת משרה מלאה למשרד פרסום תאב בצע שמבסוט מכח עבודה זול וזמין, עליו גם אפשר להפיל את כל העבודה השחורה.

קשה באקדמיה. ואין פתרונות ממשיים, לכן לא יעזור כלום ובריחת המוחות ממשיכה ותמשיך.

ולכל המגיבים הגאונים ששואלים מי הולך ללמוד היסטוריה ולמה לא ללמוד מקצוע פרקטי - מעטים המקצועות שאפשר להתחיל לעבוד עם תואר ראשון. אולי ראיית חשבון, אולי משפטים, אבל השוק גם מוצף בעורכי דין... יותר פרקטי לוותר על האקדמיה וללמוד פחחות.

חיזרו בתשובה תקבלו דירה +הכנסה חודשית+לימודי חינם לילדיכם+שחרור אוטומטי משרות בצהל לכם ולילדכם.

בהצלחה

בזמן שחברי עוד למדו לפסיכומטרי , אני סיימתי קורס שיווק ומכירות

 ונכנסתי ישר לשוק העבודה, כאיש שיווק בחברת מזון גדולה, (כל חברה צריכה להגדיל מכירות).

התחלתי  במשכורת בסיס 5K+ רכב ונייד + אחוזים, סך הכל שווי כ10K ש"ח בחודש.

כיום 7 שנים אחרי, חברי רק מתחילים לחפש עבודה ואני מביא הביתה משכורת והטבות בשווי כ 30 אלף ש"ח.

תראו ביוטיוב:  ABC 20/20 - College is a Rip Off 

אלא על תהליך הולך ומתממש של הפרטת מערכת החינוך

האקדמיה בישראל של שנת 2010 איננה מייצרת אנשים משכילים, רחבי אופקים, מטפחת מנהיגים ומצמיחה אג'נדה מדינית ואידאולוגית לקראת עתיד טוב יותר אלא מפקדת כפס ייצור לשוק הקפיטליסטי על מנת להכשיר פועלים זולים, צייתנים, תחרותיים וחסרי אונים

עובדה שלמרות שיש יותר ויותר אקדמאים פערי ההכנסה רק הולכים ותופחים, יותר יותר אנשים נכנסים למעגל העוני ויותר ויותר אנשים נאלצים לעבוד בשכר מינימום כולל בעלי תואר

ולמי זה טוב בדיוק?

בטח שלא ל-.99% מאזרחי מדינת ישראל

תהליך הפרטת מוסד האקדמיה מאפשר  "הכשרת" פועלים ולא מוחות חושבים. אזרחים אומללים שלא מבינים את השיעבוד של עצמם לכוחות ההון והשלטון.

ואנחנו ממשיכים לשתוק!! מדוע???

ואם אתה מוצא והשכר נמוך לטעמך ואתה מחליט לא ללכת - זבש"ך.

ידוע שחוץ ממעט מאוד תארים ברוב התארים יש צורך בתואר שני כדי ממש לעבוד במקצוע. אז צריך להתחיל בשכר נמוך, או בעבודהשהיא יותר טכנית ומשעממת (למשל לבורנט עבור ביולוג ולא ישר להגע למחלקת מחקר ופיתח) לצבור ניסיון וקשרים ולהתפתח משם.

לפי הכתבה ולפי הידוע לנו מהמציאות, אכן בתארים השייכים למקצועות הפקרטיים יותר יש גם יותר היצע מביקוש וגם אז זוכים לעבודה בתנאים דיי עלובים.

במקצועות החברה, למשל, השטח כל כך רחב, שאין מקצוע מסוים שזה מכוון אליו, אבל, יש מוסדות שמוכרים את התואר הזה בליווי המילה "יישומי".

מצד שני, צריך לזכור שאנשים שלמדו מדעי החברה (סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, היסטוריה וכו') למדו והתעסקו עם תכנים ופתחו את הראש לכיוונים שונים בהסתכלות החברתית, והדבר הזה יכול לעזור בכל ארגון.

לדוגמה, אחות מעשית המשלימה תואר ראשון בסוציולוגיה, יכולה לתרום הרבה יותר במקום עבודתה, מתוך נקודות מבט שאין לאחיות שלא למדו תואר בכלל או תואר מהסוג הזה.

לצערי, המערכת לא מתגמלת אחות כזאת, כי זה לא בתוך התארים שמוסדות הרפואה מציעים להשתלם בהם. אני מכירה אחות שלא אמרו לה במשך כל שנות ההשלמה האקדמית שלה שהיא לא בחרה במקצוע שיכירו בו לצורך העלאת המשכורת, אבל לאחר שסיימה גילתה שזה המצב. ולדעתי, חבל, לו אותה אחות היתה לומדת למשל "מנהל מערכות בריאות" שזה לימודים מנהליים לכל דבר ועניין, אז היא כן איתה זוכה להטבות, אבל משום מה תואר בסוציולוגיה, המשמש הבנה טובה יותר של מה שעומד מאחורי החלטות שונות, של גישה אחרת לקבוצות שונות באוכלוסייה הבאה לטיפול ועוד ועוד, לא מתקבל.כל כך חבל.

מה שרציתי להראות, שגם עם תואר שאינו מעשי, לכאורה, יכול להיות ייתרון בכל ארגון. ברור שאם ארגון זקוק לחשמלאי מוסמך, תואר ראשון בפיזיקה ללא הכשרה בחשמלאות - לא ממש עונה על הדרישות. אבל יש המון תפקידים בעבודה שאינם כל כך מוגדרים, ולכן עובד עם תואר ראשון כמעט מכל תחום יכול לתרום בהם.

לדוגמה, בוגר החוג לתקשורת יכול לעבוד ביחסי חוץ של ארגון, יחסי ציבור וכו', ולא רק במקצועות התקשורת העיתונאית: רדיו/טלויזיה/כבלים/טלפוניה.

בקיצור - כדאי שיתחילו להעריך בוגרי תואר ראשון, כי בתואר הראשון לומדים לפתוח את הראש, לומדים קצת מתחומים רבים, אבל בכל זאת נוגעים בתחומים שונים, וזה נותן ראייה רחבה יותר במקום העבודה, לעומת תואר שני, העוסק כבר בתחום ספציפי מאוד ואינו מתאים בד"כ לתפקידים שונים מאוד אחד מהשני. כך יכולים לנצל את בוגרי התואר הראשון.

לגבי תואר שני, זה כבר לאחר בחירה ספציפית של מקצוע, ולדעתי, בשוק העבודה היום בישראל, גם זה כבר כמעט אינו מהווה ערובה לקבלה לעבודה ולמשרה תואמת במשכורת, כי לפי הבנתי הם כבר עומדים מול בוגרי התואר השלישי = הדוקטורט.

קראתי באיזשהו מקום שיש הצעה להקים מסלולים אקדמאים חדשים, שמן הסתם ידרגו שוב באופן שונה את התארים:

1) מסלול ייחודי לבוגרי תואר ראשון.

2) מסלול ייחודי לבוגרי תואר שני (לכאלה שלא מתכוונים להמשיך לדוקטורט).

3) מסלול ייחודי נוסף לבוגרי תואר שני - למתכוונים להמשיך לדוקטורט.

במצב הזה, אם יתקבל, ברור שתואר שני של קבוצה מס' 2, לא באמת יתחרה בבוגרי תואר שני של מסלול 3, בטרם השלימו את לימודי הדוקטורט שלהם (נניח בפסק זמן של מס' שנים שהם לוקחים בין התואר השני לדוקטורט).

אני חוששת שכך יתייתר גם התואר השני  של קבוצה מס' 2, וחבל.