ישי גרין דווקא הרגיש לא טוב עם זה שנעלם לאישתו. אני הייתי דואגת להעלם לאישתו להרבה יותר זמן. איך אפשר לסבול אותה?

בחירת הציטוטים שלך, אריאנה, היא בעייתית ונשמעת כמו מאמר מתבכיין.

הבעיה האמיתית בעריכת הסדרה או בבחירת הדמויות היא שלכל אישה כאן יש טייפ-קאסט בעייתי:

אשתו של שריג היא "האישה המבאסת, הפריג'ידית"

אשתו של גולדן היא "הטיפשה/ הבורה" שהתחתנה עם "החכם""

אשתו של גרין היא "הביצ'ית"

היחידה שמצליחה לצאת מזה, לדעתי, היא הבת המעניינת של דודו בוסי.

כל זה נובע מרדידותם (לפחות זאת שמתקבלת בסדרה) של המחוברים עצמם. אני לא השתכנעתי ששי גולדן הוא חכם. רן שריג אולי (כן השתכנעתי שיש לו איזו בעיה מינית. אם בא לך סקס, כנראה שלומר בצורה דוחה לבת זוגך שתביא מהמכולת בלואו ג'וב זו לא הדרך לקבל את זה. כמה שנים אתה בעסק הזה? זה אי פעם גרם למישהי לרצות?). או שמישהו שם הוא בעל עומק. איזו אכזבה לעומת חבורת מחוברות שלפחות שלוש מהן (מירי חנוך, חנה, ליאת) נתנו תחושה של היכרות עם דמות מעניינת, מורכבת. ולראיה התחושה הנהדרת מול הקשר (הנהדר, יש לציין) בין מירי חנוך לבעלה אייל שני.

בקיצור, או שזה פספוס, או שזה המצב הגברי ואז כדאי לי לשנות כיוון...

קראתי את כתבתך והרגשתי את התחושה הזו, של כעס ותדהמה גואים בי, כמו שמרגישים כשקוראים בחדשות תיאור מזעזע של אונס. אני המומה ממידת הגועל הזוועה והסירחון הפנימי שעולה מ"גיבורי" התכנית הזו, שלא צפיתי בה מעולם (וכעת גם לא אצפה), ומקווה שיום אחד הם ימצאו את עצמם עמוק בקיא של עצמם, שישמעו את ילדיהם מברכים את עצמם בברכה "רק שלא אהיה כמו אבא שלי", ושנשותיהם יבחרו להן בחירות אחרות וימצאו להן חיים עם איש, אדם, גבר, ולא עם סמרטוטים מקקיים מעוררי בחילה.

 אריאנה את כותבת נהדר ואני אמשיך לעקוב אחרי כתבותייך.

כאחת שהיתה מחוברת חזק ל"מחוברות", אני עכשיו מהופנטת מ"מחוברים". לא יודעת איך לאכול את הגברים המורכבים האלה. פשוט לא ידעתי שיש חיים כאלה במקום אחר, דורון צברי (הבמאי) נותן לי "להציץ" לחיים האלה בצורה הכי מטלטלת שיש, ואני בהלם... ו- מכורה לסדרה ולגיבורים שלה.

בהם היא מופיעה.

זו היתה הטענה שלה - שזה משפיל

אני בדרכ לא אוהבת את ההתבכיינות הפמינסטית המוגזמת אבל כאן את צודקת לחלוטין.

צפיתי ב2 פרקים, זה פשוט מגעיל כמה אפשר להיות נרקיסיסט מנופח.

הכי הגעיל אותי גרין והאמירות שלו על כסף. הוא פשוט בנאדם מבחיל.

ולגבי הסופר האלכוהוליסט המיוסר, בהתחלה חיבבתי אותו אבל כשהוא היה לגמרי שפוך והתחיל לדבר שטויות לגבי היחס שלו לנשים (נגיד שזה בסדר שתתנהג ככה אם זה מה שמתאים לך אבל למה להתגאות בזה כ"כ? זה הזוי ופתאטי)

אבל אני חושבת שגם במקרה הזה- הנשים אשמות.

כי בסופו של דבר הן אלה שנותנות לגברים שלהן להתייחס אליהן כמו סמרטוט.

הגברים קצת בדקו את הגבולות, ראו שאין שם עמוד שידרה, ועכשיו הם יכולים להגיד מה שבא להם בלי לחשוש שיעזבו אותם.

כל אחד עם נטייה הכי קטנה לאגואיזם וחוסר אכפתיות היה מתנהג כמוהם.

למה צריך תמיד להתלונן על מצב האישה?!

זכור לי שגם  התקיפו את דנה ספקטור במחוברות כאשר הייתה ננעלת יום שלם בחדר כדי לכתוב טור ומפקירה את בתה בידי בעלה...

אך ההבדל ששם תקפו אותה שהיא אמא לא טובה...

אין סוף לכך.

התוכנית מציגה 5 נקודות מבט של גברים שונים. רוב הגברים יתבטאו בצורה זו אם יכלו להיות כנים, בדיוק כפי שנשים עשו במחוברות ועושות באופן כללי.

לא אמרתי שמדובר ב5 מציאות, אבל באמת איזה מקום יש להתבכיינות הפמיניסטית הזו..

ממש כמו ב"מחוברות", גם ה"מחוברים" מאוד אמיתיים. מצחיקים לעיתים, מרגיזים ברגעים אחרים, ולפעמים נפשי יוצאת אליהם. אם מאמפתיה ואם מרחמים...

מצאתי את עצמי מזדהה לחלוטין עם הצורך של רן שריג במין. ובעצם בזה שאישתו תחייך אליו ותאיר לו פנים.

גולדן- שחצן מאוד אבל גם כואב מאוד.

ובעצם כולם מורכבים ומענינים, חוץ מדודו בוסי שהוא פתטי בעיני, אבל האינטרקציה ביניהם לבין נשותיהם, לא שוביניסטית בעיני.  (בעיקר לא ישי גרין שהוא פשוט עבד לאשתו.  לא ראיתי דבר כזה...),  אלא אינטרקציה זוגית רגילה שיש בה טוב ורע, מריבות והשלמות...   אצל חלק יותר מריבות ואצל אחרים יותר שלום.

לא ראיתי כאן השפלה אלא רצון לאהוב ולהיות נאהב.

פעם הבאה, תראי יותר מ- 4 פרקים לפני שאת משתלחת בגברים

כי מפרק 4 ואילך, דווקא הגברים הם אלה המסכנים. ורואים עד כמה הנשים שלהם דפוקות

כתבה מצוינת אבל למה החלטת שהם לא מייצגים את הגברים במדינתנו?

הם פשוט ורבליים יותר או לחלופין משתתפים בתוכנית שאם הם לא יחשפו מספיק אז לא יהיה מעניין..השוביניזם הזה ואף גרוע מזה קיים בתדירות מאוד גבוהה..הכי נורא זה שבסוף הם עוד יורדים על הנשים או מנכסים לעצמם את הדירה והרכוש המשותף כי יש להם יותר כסף..