הנה לכם נקודה למחשבה לשבת:
1. הגענו לארץ חדשה ומצאנו מצב קיים
2. מייד, החלטנו שאנחנו "נקים את הארץ" בלי הרבה תכנון ןמחקר
3. מצאנו אגם גדול עם יתושים, הפשלנו שרוולים וייבשנו אותו.
4. למה ייבשנו את האגם? מה זאת אומרת.. באנו ארצה לבנות ולהבנות והחלוצים שייבשו את הביצות היו חוד החנית של הגשמת החלום הציוני. היהודי החדש ששרד את השואה . התקומה!
5. אבל אם היינו עובדים עם השכל ולא רק עם אידיאולוגיה, הינו מבינים שאנחנו פוגעים פגיעה אנושה במערכת האקולוגית בגליל, במערכת הסחף, במערכת ניקוז המים של הכנרת, במסלול נדידת הציפורים העולמי, בתושבי המקום ובמה לא...
6. אם הינו חוקרים עוד טיפה הינו יודעים גם שאדמת ביצות היא לא אדמה חקלאית, כלום לא גדל עליה. הינו יודעים שבעצם כל המפעל הוא לשווא זה לא מקדם את הארץ שלנו לשום מקום, להפך זה רק הרס אותה.
7. בסוף אחרי שגמרנו לבזבז 30 שנה של עבודה, פרוייקטים לאומיים ומיליארדי דולרים שהמדינה העניה היתה צמאה אליהם, הצפנו את השטח מחדש.
האם עוד מישהו רואה הקבלה לבניה בשטחים או רק אני...?
תחשבו על זה לפני שנצא לעוד מלחמה על איזה רחוב בחברון.