יהדות  טורים אישיים  איה קרמרמן
פסח שעבר
איה קרמרמן
פורסם: 30.11.10, 13:23
תגובה לכתבה תגובה לכתבה
הדפיסו את התגובות הדפיסו את התגובות
חזרה לכתבה
לכתבה זו התפרסמו 251 תגובות ב-175 דיונים
31. מרגש מאוד, כתיבה משובחת וסיפור חיים נוגע ללב.
אורי   (01.12.10)
32. your story
Daphna ,   USA   (01.12.10)
Is amazing, and beautifully written.
33. may he rest in peace
shani   (01.12.10)
beautifully written story
34. התוכן מרגש וסטייל הכתיבה שלך מיוחד ונכנס ישר ללב. ישר כח
חוני המתרשם ,   איה יפה מפנים ומלגו   (01.12.10)
35. איה,את מרגשת וכתיבתך נפלאה.
עדי   (01.12.10)
36. כלכך נכון- לאהוב בלי תנאים
שי ,   רמת גן   (01.12.10)
37. מיתגעגעים?
ערבי בן דת משה   (01.12.10)

סיפור יפה שיש עוד כמה אלפים כמוהו

אבל המספרת נעלמה ומחפשת איך לחזור לפירסום

היתגעגע להיתפרסמות

תחזרי לחור מאיפה שאת ובאת

פשוט מזכירה לי את התוכניות הרדודות שלך

ומספיק לפרוט את השואה לפרוטות

38. כתבה על פסח
מינה ,   ירושלים   (01.12.10)
כתבה חשובה מאוד, אהבה חינם, למען עצמינו!
39. פעם האמינו ליהודי כשר היום המציאו בד"ץ
צפונית   (01.12.10)

בלי מגבעת על הראש, אלא בשעת קריאה בכתבי קודש, עם הרבה יהדות בלב

עבר אבי ז"ל מסלול חיים יהודי לא קל באירופה והנחיל לי ולילדי אהבת יהדותו ואהבת האדם. איש מאיתנו לא מצא צורך לחזור בתשובה. את יהדותינו אי אפשר לקחת לנו ואמונתי חזקה  ולא מדומה או מלאכותית.

הבעיה שיש היום כאלה המנסים להכתיב לנו חוקים ואין בהם ולא כלום עם חוקי התורה ואמונה שלמה באלוהים אלא במרותו של אדם הקורא לעצמו רב בישראל.

ומה עושים היום החרדים ועוד כל מיני בני ישיבות? מחנכים לשנאת אדם השונה מהם  נטו.

 

40. כתיבה נהדרת, טוב שגם ערכים נמצאים בכותרות
עופר   (01.12.10)
במיוחד לאור הפרשות האחרונות...
41. איה- מהממת/תגובה 2- את מטומטמת עם דיפלומה
אורית ,   תל אביב   (01.12.10)
42. הסיפור הוא של כולנו. הלוואי שיפנימו אותו
יעקב שני ,   רכסים   (01.12.10)
סיפור אמיתי אלו חיינו.תודה לך
נשלח מאייפון שלי
43. ציונות
קטי ,   נתניה   (01.12.10)
כתיבה מאוד מרגשת וסיפור מדהים.
מה שנותר לנו לעשות זה להעביר מדור לדור את הסיפורים האלו ותמיד לזכור מה זו יהדות ושכמובן אין לנו ארץ אחרת!
נשלח מאייפון שלי
44. יהי זכרו ברוך! טור מקסים ומרגש!
מאיר ,   דרום   (01.12.10)

נשלח מאייפון שלי
45. כתיבה נהדרת. תודה.
דמעות   (01.12.10)
46. מאוד רגשת אותי במה שכתבת.גאה בך ובזיו על הדרך שלכם.האמיתית.
עינת שרוף   (01.12.10)
47. איה וזיו היקרים
רננה ,   שרון   (01.12.10)

אינכם מכירים אותי, אך אני מכירה...דרך אבא של זיו.

שמעתי סיפורים רבים ואהבה גדולה של המשפחה, ונכון, אין כמו חיזוק ואהבה

ממשפחה אוהבת וחמה.

איה, את כותבת מרגש, ודמעות עלו בעיניי, יישר כוח!

שתדעו רק שמחות!

48. דברים שיוצאים מן הלב נכנסים אל הלב
מודיעיני ,   מודיעין   (01.12.10)
איה אשרייך ואשרי חלקך, לעזוב את חיי ״הזוהר״ ולהתחבר לזוהר הקדוש . ממש מסירות נפש גדולה.
למספר 2 ו3 עדיף לעשות זיגזג ולטעום קצת אמת מאשר לחיות כמוכם בחושך
נשלח מאייפון שלי
49. פשוט מקסים ומרגש!
רות   (01.12.10)

הזכרת לי עכשיו את סבתו של בעלי, שנפטרה לפני 4 שנים ולא זכתה לראות את בננו.

אנשים לפעמים שוכחים במרוץ החיים המטורף שלנו לעצור שניה, להקשיב לדברי הדור ההוא, שעבר כל כך הרבה וחווה אירועים שנחקקו בספרי ההסטוריה של העם היהודי ושל ארץ ישראל. יש להם הרבה סיפורים מרתקים.

50. איה את מדהימה. מרגש עד דמעות.
אנדריי   (01.12.10)

נשלח מאייפון שלי
51. היתה ונשארה אישה יפה מאוד
המעמיק   (01.12.10)
52. איה תהיי חזקה
רותי   (01.12.10)
מול כל התגובות. תינוקות שנשבו.
בעזרת השם הם יגיעו לאמת במהרה..
ברוך השם שגילינו אותה בעצמנו.
53. מקסים!!
דניאלה טויל ,   נתניה   (01.12.10)
אני מאוד אהבתי כל מילה אני מאוד מתרגשת אישה יפה ונשמה יפה, לפי כתובך לפסח לא חש כאב רק אהבה וזה נדיר, הבן רבי גם איש טוב עם חיוך גדול ,,, תודה ששתפת אותנו ברגשות שלך
54. ממש החזיר אותי למחשבות על סבא שלי.
נעה ,   הוד השרון   (01.12.10)

תארת פה "תופעה", היסטוריה של אנשים שלצער כולנו נעלמים מהעולם.

גם לסבא שלי ז"ל סיפור ומניעים והתנהגות דומה מאוד .

בדיוק כמו שתארת , גם הוא אהב.פשוט אהב, בלי תנאים ובלי התניות.

 

כנראה שזה היה זן אחרון ומיוחד.

 

יהיה זכרם ברוך!

55. לא קראתי ,אבל
אלי   (01.12.10)

את כ"כ יפה.

 

אני פשוט לא אוהב לקרוא...

56. וואו, מרגש מאוד !
יובל   (01.12.10)

נשלח מאייפון שלי
57. נכון יהי זכרו ברוך
אריה   (01.12.10)
58. מרגש עד דמעות
אריאלה ,   עמק חפר   (01.12.10)

טור מרתק

הכתיבה שלך ריגשה אותי עד דמעות &nbs

t;
59. מזכיר לי משהו מבית סבא. מרגש מחר שנה ללכתו...
גיא ,   תל אביב   (01.12.10)
הגעגועים אוכלים אותי,
הסבא שהעניק רבות לכולנו
רצה שיהיה טוב ורק שנרגיש שיש בשביל מה
אמר תמיד שיהיה בסדר
ובאמת היה, הוא ציווה לנו במותו
את ליכוד המשפחה

לא לאבד את זה
סבתא לצערי עם הרבה דמעות
וכבר יבשו לחייה
אני עצוב ביודעי שתצטרף אליו
סה לה וי כמו שאומרים

תהה מנוחתם של סבינו בגן עדן
אמן.
נשלח מאייפון שלי
60. איה היקרה .....תבורכי על הכתבה המרגשת
הרבנית ד"ר רחל גי   (01.12.10)

בס"ד

נולדתי  לאבי  אוד  מוצל  מאש  ...שגדל  כמו  פסח  בעיירה  ...ונישא  לאימי  שתחיה' ...בדיוק  באופן  המתואר  ...בלי  כלום  וביחד  ... היום    אמי  רבקה  בת  84  ....לחיים  ארוכים  ...וכאשר  בקרתי  אותה  אתמול  ...חשתי  שמחה  גדולה  על  האמא  המופלאה  שיש  לי  ....בעזרת  השם 

כל  הילדים  של  ניצולי  השואה  מרגישים  בדיוק  כמו  מה  שתארת  בכתבה  ...פשוט  יהודים.

בערב  חנוכה  ....היום  ..הנרות  הללו  מסמלים  עבורי ...עבורנו  ... את  כל  מה  שאנו  ...נרות  להאיר  בחנוכיה  הגדולה  הזו  שהיא  היא  עם  ישראל  לדורותיו  בארץ  ובכל  העולם.חג  שמח  !

תגובות קודמות
תגובות נוספות
חזרה לכתבה