קודם כל תעשו רשימה של 15-10 תכונות של מה שחשוב לכם בבני הזוג. הכוונה זה לא להתפנק ולרשום דברים קטנוניים אלא רק דברים חשובים כגון" בעל טוב לב" - לטוב או לרע.
אחרי שתעשו את הרשימה תלמדו לקבל אנשים שחורגים מסעיפים שלא רשומים ברשימה וקבלו על עצמכם את הסבלנות כלומר, לרשום סעיף של "שידיח כלים כל יום" יהיה קטנוני ואכן, כאשר בעלי הסביר לי שהוא לא יודע להדיח כלים קיבלתי את זה בהבנה ופטרתי אותו מן המלאכה. עם הרבה סבלנות והרבה ויתורים קטנים ולא חשובים הפכתי את עצמי לאישה יותר נוחה ובכך בעלי אוטומטית הפך להיות בעל יותר נוח.
הרבה אנשים מתקטננים על דברים לא חשובים ומפסידים אהבות טובות.
השינוי מתחיל קודם כל בכם. תהיו אנשים יותר טובים וככה אנשים אחרים ייראו לכם יותר טוב.
ואני מרשה לעצמי לקוות, שאנשים בימנו לא מחפשים לעצמם אדון.
כמו-כן, לדעתי דווקא היכולת לצחוק על עצמך בפרהסיה היא כוח. היא גם מהווה בחירה אסטרטגית נכונה במצבים מסוימים. נדמה שהנמנע מזאת מתוך חשש הבושה או אבדן המעמד, רואה את עצמו בעיניו של האחר. וכן, מוסיף בושה על חולשה.
כתבה ממש טובה . "רבים ממשיכים במשך שנים לחלום על קשר שנגמר, לדמיין "מה היה אם" ולצפות לרגע של איחוד מחודש או נקמה מתוקה. " ואני חשבתי שזו רק אני שאחרי כמה זמן עדיין לפעמים חושבת על האקס המיתולוגי שלי ועדיין ממשיכה בשלב ההתגברות...
המנהיגות בזוגיות לא בהכרח מדוייקת לגבי היו אתם כמו שהייתם רוצים שבן זוגכם יהיה.בשלב מסויים כשאתה מעמיד במבחן אתה אחרי קבלת החלטה מסויימת עם עצמך ומשתף את הבן.ת זוג.לא בהכרח מנהיג משתווה לזוגיות כיוון שמצד 1 אתה יוזם כדי להעמיד במבחן.העמדת גבולות.מידת רצינות כמובן מתוך האמת הפנימית שלי "משחק בזוגיות" זה נחוץ ולכן סוף הכתבה לא הסתדרה לי דומה מושך דומה -לדעתי יש פה מעין פרדוקס במובן שמנהיגות בזוגיות מחד גיסא ומאידך גיסא את או אתה אמור להיות מה שהיית רוצה שהצד השני יהיה ..לדעבוני זה לא תמיד מסתדר כיוון שבמהות כולנו דומים אותו האחד וישנם שלבים שאמורים לעבור בדרך עלמנת שמצד 1 לקבל את האחר כמו שהוא בלי לנסות לשנותו או לעצב אותו ?!