אמנם הדברים שאומר כאן אינם קשורים ישירות לנושא ילדים ופייסבוק, אך בחרתי להציג את הדעה שלי. אני בת 19, עתודאית, ויש לי וידוי: אין לי פייסבוק!
אז נכון, כנראה שאני לא בדיוק בת 19 'טיפוסית', ולכל המלעיזים אני גם לא יושבת לבד בחושך. יש מספיק דרכים לתקשר בעולם של היום (סמסים, מסנ'גרים למיניהם וההמצאה הגדולה מכולם-טלפון!).
סקירה קצרה של האנשים שסביבי מעלה שלכ90 אחוז מהם יש פייסבוק כולל החברות הכי טובות. כבר שמעתי כל סיבה הגיונית ( או טיפשית) שיש לפתוח פייסבוק. אני מסכימה עם אלה שאומרים שזו דרך לשמור על קשר עם אנשים שלא רואים ביומיום. מצד שני, לא באמת מעניין אותי שלרחל מהתיכון יש חבר חדש... אם באמת חפצתי לשמור עם קשר עם מישהו אז אמנם זה קשה אך אפשרי. גם אם התדירות 'כביכול' נמוכה יותר, אך איכותית יותר.
כבר יצאתי עם בחורים שתהו 'הייתכן שאת הבן-אדם היחידי בעולם בלי פייסבוק?!', אז הם נאלצו להכיר אותי the old fashioned way בלי לראות איך חברות שלי נראות, עם מי יצאתי קודם, מה אני אוהבת או שונאת, ולחילופין לא גיבשתי עליהם שום דעה קדומה.
אודה ואתוודה שגם אני חטאתי בלפתוח פייסבוק של מישהו ולרחרח, זה יצר המציצנות שיש בכולנו, וכמעט תמיד זה רק הזיק. אני בטוחה שכל מי שיש לו פייסבוק הסתכל על חייהם של אחרים והתחיל: אוי... איזה תמונה מזעזעת! מה היא עושה עם הבחור הזה? מה נסגר איתו? או הערות כמו איזה כוסית! וכו'.
מרבית הפרופולים נועדו לשדר משהו מאוד ספציפי, שבד"כ גם אם בכוונה או שבטעות משדר תמונה שונה מהמציאות. אי אפשר שלא להזכיר את אלה עם אלף איש בפייסבוק-כן, גם אני יכולה לפגוש מישהו ולומר לו היי, ביי..אז איך אמרת שקוראים לך?
אזכיר גם את הקבוצה המכובדת של אנשים, שאותה מרכיבים המון ממכרי. חשבון הפייסבוק שלהם הוא מה שנקרא 'שפוי' -חברים בכמות 'נורמלית' ( אם אפשרי לנרמל כזה דבר בכלל...), ושמעתי אינספור פעם 'פייסבוק זה רע', 'איך נשברתי...,אבל זה נחמד' ואחר כך גם נוסף 'אני בכלל לא מכור לפייסבוק', ואז 'נו מתי את פותחת?'.
אוסיף, שכבר חלפה במוחי המחשבה לפתוח חשבון פייסבוק ברגעים מסויימים, בעולם שכולו מוקף בזה, אכן לפעמים מרגישים מוזר. כמו לא ראית '.....', וכבר ייעצתי לחברים בענייני את חושבת שזו תמונה יפה? לתייג אותה?... אך באמת שהביטחון העצמי שלי ישרוד בלי שמישהו ירשום לי LIKE.
כל אירוע שמישהו ממכרי ארגן, אין כמו לקבל הזמנה אישית או לקבל ביומולדת ברכה יפה או טלפון.
אני גם באמת לא מעוניינת שבגיל מבוגר יותר מישהו פתאום יגלה הכל על עברי כמו ספר פתוח. כולם נגד מדיניות 'האח הגדול' אבל מכבסים הכל בפומבי בפייסבוק. (נכון שאמנם בוחרים מה לעלות אבל לך תדע, במיוחד בגיל צעיר, מה ההשלכות)
בהקשר לכתבה בנושא של ילדים ופייסבוק, אני לא אמא, לא קרובה לזה ולא מתיימרת להבין...גם אני עוד אומרת לפעמים להורי 'אבל לכולם יש...' והתשובה תמיד הייתה 'נשקול, נחשוב' והרבה פעמים קיבלתי את התשובה 'אז מה אם לכולם יש, לא באמת אכפת לי מהיתר, אכפת לנו ממך' וזה מעצבן, והיום ממרומי גיל 19 זה עדיין מעצבן, אפילו מאוד, אבל בכל כך הרבה מקרים בעבר בסופו של דבר זה היה נכון....
אני מכירה המון ילדים שיש להם פייסבוק. נעזוב לרגע את הבעיות של עברייני מין וכד', באמת שילד ביסודי מכיר בעיקר חברים שסביבו במרחק הליכה עד נסיעה קצרה (לפחות מהמקום שאני באה ממנו...) וגם אני גדלתי על מחשב בבית, ובכנות להיפגש אחד על אחד מנצח הכל!
בנימה נחרצת זו, אחזק את מי שעדיין (בגילי המופלג) ללא חשבון פייסבוק.
נ.ב -אם וכאשר אפתח חשבון פייסבוק אני מתנערת מהכתוב לעיל :)
טורים אישיים 
