גם ככה העונשים בעבירות אלו הוא מופרך. לשם השוואה, חבלה חמורה העונש הוא 7 שנים.

הרי ברור שכולנו רוצים גם שההליכים ינוהלו עד תום וגם שיורידו לנו מיסים. אבל זה הרי בלתי אפשרי.
בבחירה בין השניים, הרבה יותר קשה להוציא עוד כסף מהאזרחים מאשר להגיע לעסקאות טיעון. (או, שאפשר לנהל תיק פלילי במשך 15 שנה).

זה מה יש. אפשר להפריט את הפרקליטות ושכל אחד ישלם בעצמו, אבל אז נקבל צדק לעשירים בלבד.
אפשר גם ללכת להתנדב עם נוער פעם בשבוע חבריי, לא תמותו מזה.


אגב, מחקר על חווית הגוף הנשי נשמע לי נושא מרתק. עלי והצליחי.

"דר נכבדה (לפילוסופיה),

 

את מציגה אמנם צד אחד של המטבע אך שוכחת להתייחס לצד השני.

 

נשים רבות שעברו פגיעה מינית מפחדות לעבור את תהליך העדות והחקירה הנגדית האכזרית של הסנגורים, רבות מתארות זאת כאילו חוו את האונס מחדש, במצבים כאלה ומתוך התחשבות במתלוננת וכדי שלא תאלץ לסבול מחדש את האירוע בבית המשפט סוגרים הסדר טיעון עם הנאשם אשר מודה וחוסך את עדותה של המתלוננת.

 

ישנו גם הצד של הנאשמים, לא כי מי שעומד לדין באמת עשה את המעשה שבו הוא מואשם, אך כשעומדות מולו שתי אפשרויות: זיכוי מוחלט, או ישיבה ממושכת בכלא על דבר שהוא לא עשה, לפעמים האפשרות השלישית היא עדיפה.... הודיה במעשה פחות חמור (אפילו אם הוא לא עשה אותו) תמורת עונש מופחת.

אני לא ממליץ לאיש לעמוד בבחירה הזו אך לכל החכמים שיגידו " מי שלא עשה ילחם עד הסוף ולא יסכים להודות בכלום" נראה אתכם חכמים כשיגיע יומכם - זה כמו הביטוי "עדיף לצאת חכם מאשר צודק".

 

ישנו ההיבט השלילי והוא החשש של הפרקליטות שאדם שעשה את המעשה יצא בלא כלום, בגלל קשיים כאלה ואחרים להוכיח זאת, במצב כזה גם הפרקליטות מעדיפה שהוא יענש על משהו מאשר יצא בלא כלום (למשל, בגלל שהמתלוננת פחדה להעיד וכד')

 

אז בפעם הבאה תשתדלי להציג את כל התמונה במלואה ולא באופן כח חד צדדי כפי שעשית.

ישנם יותר מדי גורמים עם אינטרסים בהרשעתו של קצב בלי קשר אם הוא אכן ביצע את העברה או לא.אם היו מזכים אותו הרי שהייתה לו זכות לחזור לבית הנשיא- ואז הוא היה "מדיח" את שמעון פרס מתפקיד הנשיא (שממנו הוא תוחב את אפו לפוליטיקה באין מפריע ומכהן כראש ממשלה הלכה למעשה ודן בהחזרות שטחים ובהסכמי שלום ללא מנדט מהציבור)אני מאמינה שהוא ניהל רומן. לא אנס! נאנסות, אם הן לא צועקות, הן לבטח לא חוזרות להאנס שוב ומזמינות את האנס לארועים פרטיים.

בתי המישפט בארץ הפכו לשוק. בתי המישפט כבר לא עוסקים במישפט, בצדק ובשמירה על החוק אלא במיקח וממכר של עיסקאות טיעון. כן, הכותבת צודקת אבל הבעייה הרבה יותר חמורה.

 

אני כבר לא מאמין במערכת המישפט. אם מישהו יפגע בבת שלי אני אקח את החוק לידיים (ואחר כך אדאג לעורך דין שיסדר לי עיסקת טיעון)

כי משמיעת ההקלטות מתברר כי בפרשת קצב הייה הכל, ניאוף, קנאת נשים, חרמנותו הבלתי נשלטת של קצב, שקרים, ניסיון לסחיטה, אבל אונס לא היה.

נאנסת אינה כותבת מכתבי חיבה לאנס ואינה מסכימה לבלות איתו בבית מלון.

בפרשה זו האגו של קצב לא להצטייר כנואף וטיפשות פרקליטיו שלא יעצו לו להודות במגע, הביאה אותו לשקר כי לא היה דבר בינו למתלוננות והשקר הזה התגלה בקלות.

לו קצב היה מודה שנאף וברור הוא שהכל היה בהסכמה, הוא לא היה נאשם באונס.

הרקע התקשורתי והשופטים שזעמו על שקריו והעמידו את מילתו מול מילתם, הביאו לפסק דין גורף באונס.

 

אונס לא היה, סביר יותר שהכל היה בהסכמה ויתכן שעיסקת הטיעון הייתה יותר קרובה לצדק מתוצאת ההמשפח הזה.

כל הודאה במסגרת עסקת טעון היא הודאה שהתקבלה תחת איומים לא מפורשים בנהול משפט ממושך שתוצאותיו הן:  בזבוז חסכונות המשפחה לטובת עו"ד, סטרס חמור וממושך מאד של החשוד ושל הוריו הזקנים אשר בעטיו סכוי סביר להדרדרות חמורה בבריאותם של החשוד ושל בני משפחתו ולקצור תוחלת החיים שלהם (=קצת רצח), סכוי סביר לשבירה מוחלטת של הסמכות ההורית של החשוד במדה שתביא לנכות נפשית בלתי הפיכה בילדיו או בנכדיו, ובמקרים רבים יש חשש שענוי הדין יהפוך את הנאשם לפסיכוטי (מקרה מפורסם: ד.ע. מסיירת רימון נדון ל-20 שנות מאסר במקום אפס שנים בגלל שוותר על טענה מבוססת של אי שפיות זמנית כי חשש שהארכת המשפט תדרדר את מצב שפיותו). איומים כאלה, די בהם לשבור חשודים חפים מפשע.         אם מדובר בחשוד חף מפשע לא עשיר שידו אינה משגת לשכור עו"ד יקר מאד אז מתווסף לאיומים גם הסכון בהרשעה מחמת "הספק הלא סביר", אותו סוג של ספק שגורם להרשעות רבות של חפים מפשע. זאת, לפי דעתם של עורכי דין רבים.                   תמיכה לטענתי נמצאת באמירות של עורכי דין, חדשות לבקרים, בין היתר אמירות שמחשידות אנשי פרקליטות בכך שהם מאימים על החשודים בשיטת "מצליח", כלומר מאימים על החשוד שאם לא יודה מ"רצונו החפשי" אז יוסיפו סעיפי אשום, על אף שידוע כבר לאותם פרקליטים שרק במשפט לא הוגן יהיה סכוי סביר להרשעה בסעיפים שהם מוסיפים.        טוקבקיסטים מתלהמים שקוראים להחמיר עם החשודים יוצרים אוירה צבורית שמשפיעה על השופטים וכך גם מגבירה את פחדם של החשודים מפני איומי הפרקליטות. חשודים חפים מפשע לא עומדים בלחץ האיום ומודים מ"רצון חפשי" הודאות שמתקבלות ע"י השופטים באופן כמעט אוטומטי ומביאות להרשעה "צודקת".       אם איננו רוצים שחפים מפשע יכלאו או ילכו עם אות קין ואם לשם כך גם אנו, כרמב"ם, מוכנים לכך שכל החשודים, גם העברינים שבהם, יזוכו כשאין הוכחות מרשיעות, אז יש לזכות את כל אלה שכבר הורשעו בעסקות טעון, כי חזקת החפות שלהם לא הופרכה מעולם, בודאי לא ע"י "הודאתם".          בעברות מין המחוקקים/ות הקלו ראש בהרשעת חפים מפשע וחוקקו דיני ראיות מיוחדים לעברות אלה אשר הקלו מאד על מלאכתן של עדות שקר, לכן דוקא בעברות אלה החשודים החפים מפשע מבוהלים ונסחטים להודות יותר משהם נסחטים בעברות אחרות.      

ככל שחולף הזמן נשכחים מהנאשם יותר פרטים אשר היו יכולים להזים את עדויות השקר מצד התביעה. אני מציע לקורא לשער מה יעשה כשאעיד נגדו שפגשתיו ברחוב כשהוא שיכור והוא הכה אותי, לפני: יום, חודש, שנה, עשר שנים.         בישראל המדיניות המשפטית הנוהגת היא שלא להגיש כתבי אשום נגד עדי שקר. כבר הוכח במחקר שלשופטים אין שום כלים להבחין בשקרי עדים. באזני שמעתי משופט בכיר וותיק מאוד (!) שהוא, בשבתו לדין, לא מוטרד מאפשרות של עדות שקר כי "אף אחד לא יעיז", את הגחוך שמרתי בלבי. אם ידו של הנאשם משגת לשכור עו"ד יקר אז גדולים הסכויים שאותו עו"ד יצליח לחשוף את שקרי העדים, אבל אין בטחון שאפילו עו"ד מעולה יצליח בכך. הסכון גדול יותר כשהעדים מיומנים בהעמדת פנים (למשל, בגלל שבעבודתם כחוקרים פרטיים או משטרתיים הם רכשו נסיון וידע בהונאת נחקרים או עדים שקבלו הדרכה מקצועית). אם הנאשם שכבר שכח את הפרטים אשר היו יכולים להזים את עדויות התביעה, אין ידו משגת עו"ד יקר אז איך יחלץ מעדויות השקר? 

הפרקליטות שמה עצמה כשופט עליון למרות שזה לא תפקידה.
יואילו בטובם ויביאו את הנושא לבית המשפט ויתנו לשופטים להחליט ! בשביל זה קיים בית המשפט !!!

זו השיטה להשיג הרשעות בהיקף ללא תקדים,במדינה שאחוז המורשעים שואף ל-100 מי יקח את הסיכון ללא סיכוי ואת העלויות ,יותר פשוט להודות  ואז מובטח לך שהתביעה לא תגזים בדרישת העונש.

 

ובנוסף יש למנוע עיסקות טיעון מנבחרי ציבור ויותר אף מעובדי ציבור שמתוקף תפקידם מקושרים לשלטון , השפעת הנבחרים בין במישרין או בעקיפין על המערכות צריכות להתבטל בצורה זו מה גם מי שסרח על חשבון הציבור יש למצות את הדין עימו עד תום, 

חבריי..הצלחנו..זאת פעם ראשונה שאני קורא טוקבקים כאלה..קראתי את כולם.. בכולם אמירה מנומקת..גם אם סותרת את הכתבה..
זה דיון שצריך להנצר..ככה צריכים להראות טוקבקים..בלי התלהמות..בלי ארס..
כל הכבוד..
(לצערי אין לי מה להוסיף בעניין.. אני חושב כמו מרבית הטוקבקיסטים..)

הסיבה היחידה לעיסקת טיעון היא כשיש בעייה בהשגת ראיות. אולם בארץ גם כשהאשמה ברורה, בסוף מגיעה איזו עיסקת טיעון מיותרת, שמספקת עוד קיצור דרך, כמו בפרשת האונס ע"י מאבטח הרמטכ"ל. עיסקה תמוהה בהחלט.

 

הדרך להתמודד עם הבעייה צריכה להיות כרוכה במתן זכויות החלטה לקורבן הפשע, שלא ממש שמים עליו, ושהמשפט נועד למען השגת צדק עבורו.

דבורה, את נהדרת! הצלחת להביע בכתב בדיוק רב את הגיגי ליבי. 

 

עד מתי?!?

מורשעים  בעבירות מין ונכלאים על לא עוול מכפם אחרי עיסקאות טיעון כי הם מפחדים בגלל השיטה של הרשעה בעבירות מין רק על בסיס מילה נגד מילה בלי שום ראיות נוספות גם במיקרים שיש הרבה סתירות בגירסאות של המתלוננות ולכן הם מפחדים להאבק על חפותם. את כל זה גם הסנגוריה הציבורית אמרה.

משפט קצב הוא היוצא מן הכלל. במקרה זה היו הרבה ראיות חוץ מתלונות המתלוננות בגלל המעמד הציבורי של נשיא המדינה לשעבר הפרקליטות לא היתה מעזה להגיש כתב אישום והשופטים להרשיע באונס רק על סמך מילה כנגד מילה. אבל אצל האדם הממוצע מן הישוב זה קורה הרבה פעמים שמספיקה עדות מלאת סתירות בלי שום ראיה נוספת בשביל להרשיע אדם באונס.

הרי ידוע שלפעמים, ביחוד במקרים של נפגעות קטינות, לוקח 10-20 שנה לקורבן להגיש תלונה.

העונש על אונס: 16 שנות מאסר. שני מעשי אונס = 32 שנות מאסר, ועוד קצת על הטרדות מיניות, שיבוש הליכי משפט והדחת עד, שלא לדבר על ביזוי מוסד הנשיאות וכו' וכו'.

אם קצב יקבל פחות מ-35 שנות מאסר, 20 אחרי ניכוי שליש, אין לכל המהומה הזו חשיבות. המומחים והפרשנים מדברים על כ-6 שנות מאסר בלבד (לפני ניכוי שליש!, בגין כל העבירות הללו!!

 

יש כאן נסיבות מקילות? אין!

יש חרטה מצד הנאשם? אין!

יש איזושהי סיבה לא להחיל את העונש המירבי?

אין!

 

כאזרח אני מתבייש במוסד הנשיאות, ולראשונה גאה מערכת המשפט. אל תתנו לי לאבד אמון גם בגוף הזה. כבר השרעתם אותו, עכשיו מוטל עליכם להענישו עונש הולם!

 

רמז: תוספת של 2,000 ש"ח למשכורת החודשית שלו זו לא הדרך...

 

כל הכבוד לד"ר לדרמן

 

סוף סוף מישהי אמרה את האמת

 

הפרקליטות הפכה לפשע מאורגן ו"חטוף כפי יכולתך" כאשר עורכי הדין מהשורה הראשונה הפכו למאפייונרים שמסייעים להתעלל בחסרי ישע , ושלחה לרחוב באמצעות חותמת של המדינה עברייני מין מדופלמים ש"חוגגים" בגלל עיסקות טיעון ופיתויים כספיים של עורכי הדין ועובדי פרקליטות.

עכשיו האמת יוצאת לאור ונמצאה תעשיה משגשגת של כסף שחור שמתגלגל, ומליוני ילדים ונשים חלשים ופגועים שאין מי שישקם אותם , כאשר על כמה מאות אלפי ילדים יש חוקר אחד לילדים שמטפל בתיקים ותוך כדי הוא סוגר תיקים מבלי לתת דין וחשבון ולמה.

עברייני המין הפכו למתוחכמים ולפושעים שמסתובבים בחברה עם גלאט כשר" של הממשלה שלנו.

הגיע זמן להפיל את הממשלה הזו ולהקים ממשלה שתדאג לחלשים בתחום החברתי והכלכלי זאת לא ממשלה וזאת ממשלה שמובילה לאבדון ואנחנו רואים את הסוף.

פרקליט המדינה משה לדור צריך לעשות בדק בית בפרקליטות.

על מה את מדברת. זו סתם השתלחות בפרקליטות שבד"כ עושה ככל יכולתה בתיקים שמטופלים על ידה. הם אמורים להיות המקצוענים והם אמורים להעריך את הסיכוי והסיכון בכל תיק. הם אמורים להעריך באיזנ מסלול ללכת וכמו שרופאים מחליטים איזה טיפול יקבל החולה, כך הם צריכים להחליט איזה טיפול יוענק לתיק.

הסדר טיעון נשקל ע"י שני הצדדים, בהתאם לראיות בתיק, וכל צד מחליט אם כדאי לו ללכת על פי ההסדר. הכותבת מוזמנת לבדוק מדוע הגיעו להסדר טיעון כזה או אחר ואז להביע דיעה לגופו של עניין.

ברור שבתיק של קצב היו בעיות ראיותיות מלכתחילה והבחינה היא על פי חומר הראיות הגולמי בטרם הוא מונח בפני ביהמ"ש.  

אם חתימה על הסדר הטיעון תחייב בחוק הסכמה של הנפגע/ת להסדר, יתבצע איזון בין חומרת הפגיעה לבין הצורך לנהל משפט ארוך ויקר (גם עבור הנפגע/ת). כך הפרקליטות לא תהיה עצמאית מדי להעריך את סבירות ההרשעה (שבמשפט קצב הוכח שההערכה איננה אמינה), פעמים רבת על גבו של הנפגע.