מחקר יפה וחשוב.

האם קריאת ספר לזאטוטים לפני השינה (כשהם קטנים ואינם יודעים לקרוא) לא תורמת גם לדריאה בגיל בוגר יותר?

במשך היום, עם ריבוי הפעילויות, אין זמן מספיק לקרוא. לפני השינה זהו הזמן האידאלי בעיני להרגעות, לפתוח ספר ולקרוא פרק בהנאה. הילד מבקש עוד ועוד.

בכל שנות עבודתי כמורה, קראתי בהמשכים לתלמידי כ-8 עד 10 ספרים בשנה. בכתות א' עד ו'. בהפסקת האוכל, בשעור שמורה לא הגיע ובכל זמן פנוי קראתי להם כצ'ופר על מטלות שביצעו. הבאנו כולנו ספרים מן הבית, בנוסף לספריה עשירה בכתה.  קראנו בכל בקר.למדנו להמליץ על ספרים ו95 אחוזים מתלמידי קראו בחשק ובהנאה. חשוב מכל! כשהם קראו בקריאת הבוקר גם אני קראתי (לא בדקתי או הכנתי עבודות.) ספרתי על ספרים שקראתי והראתי עד כמה הקריאה באמת מהנה אותי.

אצלנו כולם תולעי ספרים ולא בגלל כל השלבים המפורטים בכתבה.

פשוט ספר היה אצלם ובשבילם מהרגע שבו יכלו להסתכל עליו.

כל לילה לפני השינה היה סיפור (או כמה, תלוי במידת העייפות שלי), וגם אחה"צ זה לפעמים נכנס בין המשחקים.

כשגדלים עם ספרים - אוהבים לקרוא. פשוט מאד.

זו בדיוק הדרך שבה חיבבו עלינו את הקריאה, כל בוקר "שעת קריאה" של 20 דק', כל יום שישי בשעה אחרונה סיפור בהמשכים (ובימים יפים - שרועים על הדשא כשאר המורה מקריאה), וכמובן סבא ואמא חובבי קריאה והקראה.

אם הילד רואה את ההורה מגיל 0 קורא בבית, גם הילד ירצה לקרוא.

פי חמישה ולא פי חמש

ילדים שגדלים בבית ללא ספרים, שמעולם לא ראו את הוריהם קוראים, גם הם לא יקראו. מהיכרות אישית, חברים שקוראים, מעבירים את אהבת הספרים לילדיהם.

בסוף יצאתי סתם תולעת

מתחילים להקריא להם מגיל צעיר מאוד. מגדילים את זמן ההקראה והם תמיד רוצים שנמשיך, פרס על התנהגות טובה יכולה להיות הקראה ארוכה יותר. כאשר הם גדלים ולומדים לקרוא (כיתה א' או לפני) ממשיכים להקריא, אבל נותנים להם גם להקריא לנו, עם הזמן כאשר נעצור במתח, הם ימשיכו לבד גם אחרי הפעילות המשותפת. ואז נוצרת בעיה חדשה ילדים קוראים במקום ללכת לישון.לנו זה הצליח עם שלושתם.

רבותי - אינטאיציה!  ילדי ונכדי קיבלו ספר לידיהם ביום שהחלו לשבת בגיל 7-8 חודשים. קארנו להם בספר את הסיפור החל במילים עם הצבעה על המילה בהמשך- מקריאים ספרים שמתאימים לגילם. בכתה א' בחופשת החנוכה ילד אמור לקרוא. מבאים את הספר המוכר (שהקראנו לו בעבר), הילד זוכר את הסיפור ואת הספר ומבקשים שיספר לנו את הסיפור. הילד מתחיל לקרוא מתוך הספר ומגלה כי הוא מכיר את הסיפור וגם את האותיות וזה נוסך בו ביטחון. אנו משיגים בכך המשכיות לקריאה וכמובן הנאה מספר. הישג נוסף הילד מתגבר בקלות יתר על שגיאות כתיב ודקדוק.

האמינו לי זה בדוק - השיטה עובדת אצלנו 3 דורות בהצלחה.

 

 

יאלה כולם לכו לעשות חיים

שבעברה אהבה מאוד ספרים?היא מכורה לטלויזיה ואפילו שהיא רואה אותי קוראת ספרים היא לא תיקח ספר ליד ביוזמתה וכשאנחנו מבקשים ממנה לסגור את הטלויזיה ולקחת ספר ליד היא מסרבת.

תמיד שאני קוראת סיפור ועוד אח''כ את ההמשך שלו זה גורם לי לרצות לקרוא עוד ועוד

:O :O

 

אה? אתם צוחקים, נכון?

 

הכל מתחיל מהבית- אמא שיושבת וקוראת עם הילד, ילד שרואה את ההורים שלו קוראים בהנאה...

אצלנו באיזור בוסטון כל ילד צריך לקרוא 20 דקות בכל יום (5 פעמים בשבוע)
ולכתוב דוח קריאה על הספר ובסוף ההורים חותמים.
רק מי שמגיש את הדוח יכול לקחת חלק בפעילות כיתתית משותפת היוצרת פרויקט גדול (צביעת כדור הארץ וכדומה)
בני שבשל המעבר הפסיק לקרוא, חזר לקרוא מהרצון לקחת חלק פעיל בפרויקט הכיתתי.
אני מבטיחה לכם שהמורה עושה זאת בעדינות ומי שלא משתתף עושה משהו אחר ולא מוקע מהכיתה

היום הסתיים עם סיפור בהמשכים...כל יום קראה לנו המורה עוד פרק...והשאירה אותנו סקרנים...

כך גם פיתתה לקרוא ספרים...החלה לקרוא אותם בשעור - וסיימה ב"את השאר תקראו בעצמכם..."...

קראנו המון ספרים ואני עדין קוראת...בתנאי שהם מעניינים באמת...

 

אני קוראת ספרים מגיל חמש ומאוד אוהבת את זה.
בשביל הילדים הקוראים, שעות סיפור בבית הספר הן סתם אילוץ מטופש. הרשימות של ספרים מומלצים מגוחכות ולא מתאימות לגילם (דוגמה- הארי פוטר מופיע בספרים לכיתות ז'-ח' למרות שאני וכמה מחבריי הקראנים קראנו אותם בכיתה ב'.)
בשביל הילדים שלא קוראים, זה ממש לא מה שיעזור. התדמית של ספרים היא לא קולית מספיק בשביל הילדים הקטנים, שתחומי העניין שלהם נעים בין פלייסטיישן לצפייה בטלוויזיה. חוץ מזה, הכל עניין של חינוך. הורים, תקראו בבית, גם כשאתם עסוקים (ובעיקר כשאתם עסוקים!) תקראו לילד שני עמודים לפני השינה ותראו לו שגם אתם נוהגים לקרוא, וכך זה יתקבע כערך עליון וחשוב, והלחץ החברתי ישפיע עליו פחות.

כמו שמרגילים את הילדים לדמי כיס . יש דמי קריאת ספרים . תמורת 10 ספרים בבחירת הילד באורך מתאים מקבלים צו'פר מבוקש שבאופן רגיל לא היה מתקבל . בצורה כזו יוצרים מוטיבציה . כאשר מתחילים לקרוא . אז מבינים שזה כיף וכבר נהנים גם מהתהליך וגם מהצ'ופר .

ילדים דתיים קוראים הרבה יותר מחילונים. למה?

בשבת אין טלויזיה, אין מחשב, אין פייסבוק, אין קשקושים בטלפון.

מה עושים?

קוראים.

אם התחלת ספר טוב בשבת אתה תעדיף לסיים אותו על פני צפייה בטלויזיה באמצע השבוע.

תבדקו עם המורה לאנגלית של ילדיכם האם היא מקיימת אותה.
ישנה הנחיה שפעם בשבוע הילדים יקראו לעצמם בשקט ספר באנגלית למשך 15-20 דקות. הם אמורים לקרוא ספר לבחירתם שהינו ברמה מתאימה להם כך שלא יזדקקו למילון. יש היום המון ספרי קריאה מעניינים לילדים, כולל קלסיקות, שעברו התאמה לרמות הקריאה השונות.
הבעיה - רוב המורות לא מקיימים את ההנחיה כי מאוד קשה לקבל שקט ומשמעת בזמן הקריאה. מכיוון שהשגת השקט והמשמעת הם היעד הראשון של המורה, עליו היא גם נמדדת, הרי שרוב המורות מעדיפות "לדלג" מעל ההנחיה הזו. וחבל.