שהוא צועד בצעדי ענק לקראת שיוויון עם כל העושקים  הוותיקים.

את המחיר הזול שמשיגים מהספקים בזכות כח הקנייה לא מגלגלים ללקוחות אלא משלשלים לכיס.

ואז בפינה מחכה מוישיק כהן והסיבוב מתחיל מחדש.

חומוס מס' 1

או שהם היו צריכות להתחייבת על קניית כמות גדולה של ספרים ולחלק אותם כמתנות?

 

 

לא חשוב כמה יתאמצו לשווק את עצמם.

כל ביקור בסניף הוא סיוט. ריבוי השירותים רק מחמיר את המצב.

וגם הם מפיצי הספאם הכי גדולים.

 

 

קריטית של סניפים. זו חוכמה קטנה להשתלח בגדולים כאשר אתה קטן וזריז, בוא נראה אותם מתמודדים כאשר הם יצאו מהשכונה ויעברו לליגה של הגדולים.

 

ממש תענוג 100 ש'ח לכל רשת דבר שמרסן מחירים והחרמת מוצרים תוצרת הארץ כדי לייצב את היחס של הממשלה לאזרחים.

להגיד שלרמי לוי אין אסטרטגיה שיווקית זה בולשיט. פשוט צריך להבין ששיווק זה האמצעי בו הלקוחות מתחברים למותג שלך. במקרה של רמי לא צריך פרסומות כדי ליצור קשר בין המותג למוצר/חברה, רמי הוא המוצר והוא המותג והוא הפירמה והלקוחות שלו מחוברים ישירות אליו - הוא עשה את זה דרך השטח ולכן לא צריך זמן מסך או פרזנטורים כמו שופרסל ומגה.
רשתות הענק מנותקות מהציבור ולכן חייבות "לרדת אל העם" באמצעות הפרזנטורים והפרסומות. רמי לוי לא צריך את כל זה.
זה לא אומר שאין לו אסטרטגיה שיווקית, פשוט הוא מוציא אותה לפועל באופן ישיר מול הלקוחות, מה שניסתר מעיניי הברנז'ה.
הבעיה המרכזית היא שאנשי השיווק ברובם שכחו ששיווק עיקרו אנשים ולא כסף ומכירות. אנשי שיווק ששמים את האדם במרכז מצליחים למצוא את הדרך אליו ובכך להגדיל מכירות והכנסות, אבל קודם האדם.

בהצלחה

תיכנסו לדף שלו בפייסבוק ותראו תלונות של לקוחות. הם כתבו בעצמם שנציגי רמי לוי מחקו בדף הודעות לא מחמיאות שלהם ושבמקביל הם גם בכלל לא מתייחסים לשאלות.... והם באמת לא מתייחסים!

הלזה ייקרא "יחסי ציבור אדירים"?!

לעשות את זה

ככה התחילו כל סיפורי ההצלחה של כולם בעזרת התמדה להגשמת החלום שלהם.

 

ttu.co.il

"רמי לוי" - רשת חנויות שהיא בדרך כלל זולה יותר מהאחרים, אבל מנסה למכור לי גם מוצרים באיכות גרועה, ועושה לי מידי פעם תרגילים מלוכלכים במחיר.
"דואר ישראל" - רשת מדהימה בטימטומה. מאפשרת לי הפקדות בחינם וקניות מעניינות, אבל באמצעות תורים מטורפים. לא עולה על דעתי להמתין שעה בתור רק כדי לקבל הצעת מחיר של ביטוח רכב. הוכחה: לא לחינם הם שמו ספסלים לנוחיות הממתינים, התקינו טלוויזיות ומתקנים לקבלת "מספר" לתור.
"צומת ספרים" - מה בדיוק ההבדל בינם לבין סטימצקי ובין חנויות אחרות?
"הום סנטר" - הרבה מוצרים יקרים בחנות אחת. בכל השוואת מחיר שאני מבצע, הם מפסידים. זהו מותג של חנות למצבי חירום בלבד.
"מזרחי טפחות" - כנראה לא חרדים. אז מה? גם אם דביר יעשה דיאטה, הוא ישכנע אותי לעבור אליהם רק אם יהיה להם סניף ליד הבית שלי.
"שרותי בריאות כללית" - אחלא סיפור. אז היכן המותג?
"אסם" - חברה לייצור מזון. יש עוד חברות כאלה.
"דפי זהב" - אכן, זהו מונח תפישתי. מותג. אני מודה שלא הרגשתי שהוא היה בבעיה.
"במבה" - אני מודה: זה המותג היחיד שמדבר אלי בכתבה הזאת. לטעמי האישי, הוא טעים יותר מכל המתחרים שלו. זוהי קרן האור היחידה שמדברת אלי בכתבה.
יש בתלפיות חנות לבגדי מותגים. מחירים מטורפים עד כדי בדיחה. כשנכנסתי לשם וראיתי ג'ינס ב- 1000 ש"ח, הבנתי שמותג זה לא בדיוק הדבר שאני צריך.

במקום מאה בעלי מכולת שמרוויחים את לחמם בכבוד, יש מנהל רשת אחד שמרוויח כמו מאה בעלי מכולת ועוד מאות עובדים עשוקים. כמעט כל החברות הגדולות מצליחות ע"י דריכה על המון אנשים בדרך.

זה פשוט מונופול כשהוצאות ספרים מתאחדות ושולטות בשוק ההוצאה, וגם בחנויות (ששיכות להן) שמוכרות את הספרים שלהם. זה פשוט רווח נטו.
באירופה או ארצות הברית הממונים על הצרכנות לא היו נותנים להוצאות הספרים כל כך הרבה כוח. זה פשוט ניגוד אינטרסים מושחת. ולציבור אין כל רווח. אולי היום אנחנו קונים ספר יותר בזול, אבל כאן גם תם העידוד לספרות חדשה וצעירה שלא חתומה בהוצאות הנל.

בקרית  אונו  הדואר יותר  איטי  מאשר  בימי  הטורקים  40 -50  דקות  לשלם איזה  חשבון  אחד  או  לקבל  חבילה ......... אז  חבל  על  הכסף  לקנות  ספר מדע בידיוני  שכזה  ,זה השרות  שקובע  לא  הפרסומות  של  איזה  זוג  סלבס  שבחיים  לא מחכים   בסניף  דואר

הערב נכנסתי לרמי לוי בירושלים..וממש נדהמתי לראות את המחירים ביפיז הכל יקר שם הביגוד אני מתתכוונת.חולצה דקיקה מרשת 70 ש"ח טרניניגים 150 ש"ח,חבוב ,שמעת על מכירת  סוף העונה? זה לא מה ששמעתי על רמי לוי..צר לי.אבל אני מעדיפה אושר עד

במשפט אחד המחבר אומר "צריך ביצים" ובמשפט אחר "לא לקפוץ מעל הפופיק". בקיצור - קשקוש. הם הצליחו כי הם הצליחו. אין מתכון להצלחה. בהצלחה

אצל רמי לוי סחורה סוג ג

אצל רמי לוי אין יושר אין יוזמה '

הכל עבודה בעניים לקראת החגים מפרסם עוף בשקלמצות בחצי שקל וכו '

תמורת הצהרות אילו הוא מקבל פרסום בשיא הרייטינג

בפועל המצב הוא כדלקמן: אנשים רצים לסניפי רמי לו ממלאים עגלות מחכים שעות בתור ואז נגמר מלאי המבצע שהוא כמה עשרות מוצרים.

בואו נעשה חשבון פרסום בשיא הריטינג עולה עשרות אלפי ש"ח  עשרות מוצרים כמה מאות , מי מרויח ? נחשתם נכון ,רמי לוי

מסקנה - תעלולים ופתיונות שגם התקשורת בולעת ומסייעת לאי דיווח אמת

מעניין למה לא עושים עליו תחקירים בעניין ? התשובה : הם מפחדים ......!!!!!!

הוצאת ידיעות אחרונות במקרה?

קופאיות שבקושי מבינות איך להשתמש בקופה רושמת - ובקושי מדברות עברית אפילו שרובן צבריות - רמז לאיכות הרשת כולה. מוצרים סוג ז' מחירים בהרבה מהמקרים לא יותר זולים מכל רשת ממוצעת. יש גם הרבה הבדלי מחירים בין הסניפים השונים - מסקנה אין רשתות שיווק זולות יש סניפים יקרים ויש יותר זולים.

לצומת ספרים זה לא היה בעיה להצליח מכיוון שהיא הייתה הראשונה שהביאה שילוב של הוצאה לאור (2 הוצאות גדולות) שפותחת חנויות ספרים ודרשה קונציגנציה ונתנו לה, המודל הזה מצליח בכל מקום שאתה מוכר מהיצרן לצרכן, גם חנויות ספרים חדשות שנפתחות במודל הזה בכל העולם מצליחות, ואילו רמי לוי הצליח למרות שקיבל הנחות יותר נמוכות משופרסל ורשתות גדולות.. זה החכמה האמיתית.. כמובן למרות שהוא הצליח הרבה פחות מהם בנתח שוק, בכללי הוא שחקן יותר גדול מהם בשוק הרבה יותר תחרותי..

מיתוג ישראל כנגד דה לגיטימציה. מהלך חיוני. כנסו לאתר של גיא בכור המזרחן. הוא בדיוק השיק מיזם עצמאי בנושא הזה של רשתות חברתיות.

אדם פרטי שלא מחכה למסבירנים כבדי הראש של משרד החוץ.

שתוך שנה הפכו להיות המותג המוביל בשוק משקה האנרגיה בארץ.

רמי לוי אתה משמח את כל בית ישראל יישר כח

המצב בשוק הזמין כניסה של מתחרה משלוש סיבות:

 

1. סטימצקי היו במעמד של כמעט-מונופול, מה שמשאיר מקום לתחרות.

 

2. מחצית ממחיר הספר הולך לחנות הספרים.

 

3. למו"לים יש המון שוליים לחסוך על חשבון הסופרים, העורכים הלשוניים, וכך הלאה.

 

אז הם התחילו מאיפה שזול (= חנויות ענק מחוץ לערים, הרבה ספרים שהיו על סף זריקה לפח), ונכנסו לאט לתוך הערים.

תמיד מצאתי את עצמי מספר איזו בדיחה ואז אחרי שסיימה לצחוק, הבחורה תמיד הייתה אומרת: "וואי, מספרים לי המון בדיחות, אבל אני אף פעם לא זוכרת אותן."תמיד היה את אותו המשחק סביב החשבון
www.ספרייה-אונליין.co.il

פגיעה מכוונת בשירות: בעבר מכתבים וחבילות היו מגיעים תוך שני ימי עסקים. במטרה להרוויח כסף, הדואר פגע בשירות הרגיל בכוונה (קרי: שביתה איטלקית), ועכשיו צריך לשלם תעריף מיוחד כדי שהדואר יגיע תוך יומיים.

 

מנסיון אישי - לפני עשור, חבילה הייתה מגיעה תוך יומיים מחיפה לעין גדי. היום, מכתב רגיל צריך שבוע כדי להגיע מסניף הדואר בתחנה המרכזית בת"א לחולון, מרחק של פחות מעשרה קילומטרים כביש.

 

סניפים ושעות פתיחה הולכים ומתדלדלים: הדואר סגר במהלך השנים סניפים רבים. כמו כן, שעות הפתיחה הולכות ומצטמצמות, ואילו ביום שישי (היום היחיד בו לא עובדים) נעלמות ראשונות.

 

שירות אקראי: אני גר באמצע הדרך בין שני סניפים, והחבילות שלי מחולקות באופן אקראי בין שני הסניפים. הגיעו אלי שתי חבילות מאמזון בהפרש של יומיים. אחת הגיע לסניף האחד, והשנייה לסניף השני.

 

במקום שאני אוכל לקחת את שתיהן ביחד, נאלצתי לעשות טיול לסניף הראשון, ללכת לכיוון ההפוך, לעבור ליד דלת הבית שלי בדרך לסניף השני, ולאסוף ממנו את החבילה השניה.

דואר ישראל זו ממש שערוריה,הם מעודדים אנשים לבצע כל מני פעולות בסניפי הדואר-אבל לא מתגברים את מצבת העובדים בהתאם,הרבה פעמים אני ממתין בדואר בין 40 דקות לשעה,לרוב יש בסניף פקידה אחת בלבד-כשברור שצריך לפחות 4 כדי לתת שירות אפקטיבי.