יישר כוח לך אח שלי גיבור,

מאחל לך מזל, בריאות ואריכות ימים

מאחלת לך הרבה בריאות. ההתנהלות שלך ושל אשתך מעוררת ממש התפעלות.מחזיקה לך אצבעות ובטוחה שאולי תעבור תקופה קשה, אך האור נמצא בקצה המנהרה. תהייה חזק ואופטימי.

סדרת הכתבות האלה הן רעיון אדיר.    לפני 12  שנה גם אני חליתי בסרטן וכל כך התלבטתי איך לספר. כל כך הייתי זקוק למנחה צמוד. כל העיר ידעה חוץ מאשתי.  לילדים הודענו עוד יותר מאוחר.  לא זוכר שמישהו הציע חוברת הדרכה. הרעיון שלך לכתוב ולשתף האחרים, זה פשוט נ פ ל א.   מאחל לך החלמה כמו שאני ואחרים  הצלחנו להחלים

וממש ממש לא רק לדוסים !!!!!!!!!

 

קיבלתי במתנה את "ואתהלך" הסיפור של אהרן מרגלית שכתב משה גוטמן. זה יצא לאור לאחרונה בהוצ' פלדהיים של הדוסים, ואין את זה בחנויות "הרגילות" וחבל על הזמן כמה ששווה להתאמץ ולהשיג את הספר!  הומור, תובנות, עצות טובות, חוויה של קריאה שלא נותנת להניח את הספר עד הדף האחרון.

סיפור אמיתי אמיתי,  שחי - אתה חייב לקרוא אותו ויפה דקה אחת קודם!!! יש שם גם התיחסות לדברים שהרחבתם עליהם בטור האחרון. 

 

רפואה שלמה

ש.פ

http://sites.google.com/site/koylel/lessons

 

ושם לפתוח את שני החלקים של הסיפור שלו. 

מפעים. נגמרות המילים !!

 

ועכשיו יצא לאור הספר  "ואתהלך" עם הסיפור הזה!

ח ו ב ה!  ולא רק לחולים ולא רק לדוסים.

 

קראתי ותאמינו לי,  שווה את המאמץ של לחפש את הספר בחנויות של הדוסים.

חי,

אתה כותב נהדר, אני קוראת את  הטור מדי שבוע. מתפללת לרפואתך המלאה.  תמשיך בהומור ובשמחה ובעזרת ה' תבריא לחלוטין.

רפואה שלמה.

החלמה מהירה

אני כבר חולה סרטן 20 שנה. עברתי די הרבה טיפולים בעיקר המטלוגי , רוב הזמן הייתי

לבד. הילדים שמעו סרטן וברחו. היו די מבוגרים גיל 15 16 בעלי הייה רק בהתחלת המחלה.

אני אישית בכלל לא חושבת על הסרטן . חיה את חיי. רוקדת רקודי עם .ובבריכה

אנא תסדר שיוסי בערוץ 103 יתחיל לשדר ב 10 ולא איריס קול, שבקושי שומעים

מקווה שתהיה בריא , העיקר לא לחשוב על המחלה כפי שאני עשיתי.

הילדים הקטנים לא צריכים לדעת. תן להם לחיות ולהיות מאושרים.

תהיה בריא

 

ניתן להתרשם ממך כאדם חזק ונחוש. כמתבונן מהצד ברור לי שתצלח את הטיפולים בהצלחה. מאחל לך הרבה בריאות והחלמה מהירה.

i used to volenteer in the department of the cancer desease and i have seen so many people being cured by the desease ...

i just wonna tell you to not loose your hope cause you could be heal ...

amen (!) that soon you would write here of how you have beaten the desease ...

 

p.s-sorry for the english writing but i dont have a hebrew keyboaurd here.

Very nice, keep on writing

סימן שהיום הבראת והכל בסדר.

 

קוראת כל טור שלך, ואני מקווה שהניחוש המושכל שלי נכון ושהיום אתה בריא, הכל בסדר ובעיקר, משועמם בריאותית!

זו פשוט הדרך שלהם להתמודד עם העניין.

הם שואלים מה שעולה על דעתם באותו רגע.

אגב, הייתי עוקבת אחר הלך רוחם בימים שלאחר מכן,

כי עיכול הבשורה הוא תהליך הדרגתי.

בכל מיקרה הרבה בריאות ובהצלחה =]

" הדאגה הכלכלית היא ביטוי של חרדה קיומית : "אם אבא לא יהיה בסדר, איך נשרוד?
אולי כדאי להרגיע אותה שגם אם אבא יצטרך לנוח קצת, אמא תדאג לכל מה שצריך.
החלמה מלאה ומהירה!

 

הלוואי וימצא מרפא לחי ויזכה לגדל את ילדיו באושר ושמחה שנים רבות.

חי היקר

!!!

 

קראתי את טוריך בהתפעלות

שולח לך כוחות וחיזוקים

בע"ה תזכה לרפואה שלמה ובריואת איתנה.

אני מאחלת לך שתזכה להשתמש בציניות הבריאה שלך בימים בריאים ושמחים, ויבואו עוד כאלה עד 120. יש לנו במשפחה כרגע מישהו עם התמודדות די דומה לצערי.

ועכשיו משהו קצת שלא מן העניין אך קשור. בחודשים האחרונים הקיטוב בין חרדים לחילונים הולך ומעמיק. אני לא מאשימה ולא מצדדת על אף היותי חרדית. רק רציתי שתדע, וידעו עוד אנשים, שיש לנו חיים חוץ ממה שמצטייר בתקשורת. וכשאני קוראת את הבלוג החמוץ מתוק מריר ( מריר לא במובן הרע אלא 70% מוצקי קקאו...) קשה שלא לדמוע לחייך ולהזדהות. אז כל ההרצאה הזו היא בעצם להגיד שבתכלס לא משנה לי מי אתה ומה הצבע שלך. מה שמעניין הוא שאתה בן אדם כמוני עובד מפרנס ומגדל ילדים. וכך זה באופו כללי אצל כולם רק שזה לא מספיק צהוב ותופס אייטם.

החלמה מהירה עם מה שפחות תופעות והמון אופטימיות.

נ.ב אופטימיות גם לפולניות

ולא מהמחשבה שלא תצליח לנצח חי, באמת שאין לי ספק שאתה אחד מאלה שיצליחו, אלא מהאופטימיות והאופי שלך. אני חשבתי שעברתי הרבה בחיים, ואז בא אחד כמוך... ומה יש לי להגיד? שאתה שם אותי בכיס הקטן ההוא של הגינס שלאף אחד לא ברור עדיין למה מייצרים אותו...
יישר כח איש יקר

אנחנו חבורה של צנחנים שמלווים חבר שחלה בסרטן לפני כשבע שנים
התחלנו לרוץ מרתונים ביחד
ואני יכול לומר לך שכל סרטן זה עולם ומלואו אך אחרי שבע שנים כמובן שינוי תזונה הכל אפשרי
ואנחנו רצים גם בימים אלה ביחד יחד איתו
הרבה רצון ואמונה

המון כח ואופטימיות  ולא להשבר משם תבוא ההחלמה

۩*)☼(*۩

כמי שמכירה את ההתמודדות עם המחלה הארורה הזו, דרך מחלתו של קרוב משפחה, אני יכולה לומר לך, שניתן לנצחה - ובלבד שתמיד תקונן בתוכך התקווה והאמונה שבסוף יהיה טוב !

יש לך משפחה נהדרת, אשה ושלושה ילדים שעבורם אתה הכל, אתה צעיר ומקסים, ובעצם  - כל החיים עדיין לפניך...

בטוחה שתחווה רגעי קושי ומשבר, כי לצערי זהו חלק מהמסלול, אבל תבטיח לעצמך, שמהסיפור הזה אתה יוצא חי וקיים !!!

חיבוק גדול, מחכה לכתבות הבאות :)