ועדת 'שני' מתדיינת כבר 5 שנים נוגע לחזקה. החזקה בוטלה במדינות המערב מלבד ישראל. אז מדוע הסחבת?!?

א. גילו בכל המדינות שבוטלה החזקה, האם עדיין מקבלת למשמורת מלאה את הילדים, כי רוב האבות לא לוקחים את תפקידם כראוי. במצב הזה, היא נשארת ללא שום עזרה/ מזונות כי הוא הרי אמור להיות חצי פעיל שותף בחיי הילדים [מה שלא קרה]

ב. ארגונים פמיניסטים פוחדים לתת אישור לביטול החוק מפחד בית הדין הדתי והכוח שהוא עלול לנצל

ג. כבר היום יש שחיקה של החזקה וניתן לראות משמורת משותפת

זה שהחזקה מניחה שיש הורה מטפל עיקרי ושאותו הורה גם רוצה להיות משמורן בלעדי זה טעות. החזקה אכן בעייתית! אך בעייתי גם המצב הנוכחי במדינות המערב בהן היא בוטלה.

איש יקר, החוקים האלו הם שטויות בחרת באפשרות הלא נכונה

לא נורא לא מאוחר, אני ממליץ לך לקחת עו"ד לדיני משפחה מהגדולים והטובים בשוק ואני בטוח שתוך שמן קצר אתה מקבל חצי משמורת

זו מלחמה שבסופה הילדה שלך תרוויח אותך

כבר הרבה זמן לא קראתי כתבה כל כך מטעה ומסולפת.

אל תבלבל את המוח ואל תעשה מניפולציות רגשיות. המצב המשפטי לא מונע הסדרי ראיה שכוללים לינה. שום שופט היום לא מונע את זה, להפך.

אתה "מלכלך" על אשתך בלי לתת לה אפשרות להשיב - כמה נוח.

אתה גם כנראה שוכח הרבה פרטים "קטנים" בדרך. 

ואם אתה מביא "מסרונים שלה" אל תתבייש להציג גם את המסרונים שלך.

אתה טוען שאתה עובד בחברת הייטק בעמדה בכירה. בא לא ניתמם. גברים בהייטק לא חוזרים הביתה בארבע אחה"צ גם לא בשמונה. בד"כ עבודה מסוג שלך דורשת שעות ארוכות של עבודה ולעיתים גם סופי שבוע.

ןבא נניח שבאמת היית מקבל משמורת זוגית כמו שרצית. מי היה שומר על הילדים שלך בשעות העבודה שלך?

מעון? ביבי סיטר? נני? אפה אתה תהיה בדיוק בתמונה? יש הרי מצב שתחזור הביתה לילדה ישנה לא?

אז למה באמת לא עדיף להשאיר אותה כבר אצל האמא שלה? בשר מבשרה? שבאמת תדאג לה.?

כנראה שאתה רוצה לחסוף במזונות..ולכן אתה נלחם. כי בתכלס ותודה על האמת. אתה די מרוצה מהעיסקה הזו. אתה יכול לעבוד עד מתי שבא לך ולהתקדם עוד ועוד בעבודה שלך. רק כדי לשחק אותה אח"כ האבא העשיר זה עם הכסף וזה שמציף במתנות. לא?!

ילדה בבית 3 ימים בשבוע יאלץ אותך לעבוד פחות. להרוויח פחות. ומן הסתם להתקדם פחות. אלא אם כן תמסור אותה לחזקה של ביבי סיטר. ואז אנחנו חוזרים לנקודה הראשונה.

שופטי בית המשפט בישראל לא טיפשים!!!!

בס"ד

אוי כמה שאתה צודק. אנחנו רק מסחטה לכספים שלא מגיעים להן. "כושר השתכרות" הן קוראות לזה. כשהן שומרות על פעוטות, מקיימות בבתיהן - שאנו משלמים עליו - פעוטנים וגנים לא רשמיים ואח"כ צוחקות בדרך אל הבנק.

אז לו היינו רואים את ילדינו. ככל שהקטין גדול יותר כך הסיכוי לראותו קטן יותר.

זו בהחלט סיבה מספקת מאיתנו לנתק קשר ולהתמקד בזוגיות החדשה.

אוי, כמה כואב...

אני בהחלט מאוד בעד קידום ביטול חזקת הגיל הרך. זוהי חזקה לא נכונה, שמאפשרת לאבות פשוט להיעלם מחיי ילדיהם.

המצב לאחר הגירושין, בדר"כ,  אינו כמתואר בכתבה. במרבית המקרים (הגם שגם מקרים כמו בכתבה קיימים...), האב נעלם פשוט מחיי ילדיו.

במקרה הטוב - הוא אב-לונה-פארק, ובמקרים אחרים - מופיע לאחר 30 שנה(!)

ביטול החזקה, והחלת חובת הורות משותפת על שני הצדדים, כמו גם התאמת תשלום דמי המזונות להסדר החדש - יכול בדר"כ, רק לסייע.

ואולם, איני מסכיה כלל עם האמור בכתבה, המציג באפן חד צדדי ומגמתי את מצב הגרושם והגרושות בישראל. אין זה נכון שאישה "מרוויה" מן הגירושין! בעצם,אף אחד - גבר או אישה  לא יתגרש, אלא אם אינו יכול לסבול עוד את החיים בצד בן/בת זוגו. די עם ההאשמות הללו!

אילו אשו של הכותב בחרה לעזוב אותו, כי זה משתלם כלכלית...לא משכנע..גם לא משתלם...

הכתבה אמיתית וכל כך מדויקת. המדינה שלנו ביודעין לא משנה חוק שנחקק בתחילת שנות השישים כאשר אותן נשים אכן היו עקרות בית. הכל שונה היום, נשים מחזיקות במשרות לא פחות מגברים אך הגברים נשארו באותה נישה, קרי, אתה המפרנס והילדים צריכים להיות עם האמא. כמובן שעל סמך שטות זו, נשים יצאו לצייד ויעשו הכל על מנת לעשוק את אותם גברים אשר לא מכבר מילאו את כל מטלות הבית כולל המטלות הקבועות בגידול הילדים ופתאום אין ולא קיימת להם מסוגלות הורית.

בושה שלא קם מישהו ועושה משהו בנדון כי לעניות דעתי חזקת הגיל הרך צריכה להיות עד לרגע בו הילד מפסיק למצוץ את הציצים של אותה אמא.

הוא לא שכח שום דבר בכתבה, הכל כתוב וזה לא מעניין הדברים הקטנים המעניין יותר היא התוצאה של גירושין ואיך האבות הופכים פתאום לפושעים.

שלום לכולם,

1. ראשית ברצוני להודות מעומק ליבי לחברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ. יוליה תומכת ורוצה שינוי ושיווין למען עתיד ילדנו, וזהו האני מאמין שלה והכנסים בכנסת שהיא יוזמת. חזק ואמץ יוליה, ואני מקווה שתצליחי לחולל מהפך!

2. שנית, ברצוני להודות לכולכם על הכנות ועל התגובות הנהדרות. אני מוכרח לאמר שאחרי שקראתי את כולם, אז כולם מסכימים על דבר אחד.

שיש בעיה! וצריך למצוא פתרון!.

אני לא בעד אבות או נגד אמהות! ואני מסכים עם כל מי שהיה בעד וגם קצת נגד: למטבע יש שני צדדים, אמא יש רק אחת, יש גם מסרונים נגדיים, יכול להיות ששעות בכרי ההייטק הם מופרזות ובכך מונעות ממני אישית לטפל בבתי, האשה יותר נפגעת אם האב עוזב, זה לא כולם ככה, וכו...

אבל שימו לב לכותרת המכתב, מה בסך הכל ביקשתי ? שיתנו לי הזדמנות שווה להוכיח את אבהותי ? שברירת המחדל תיהיה משמורת משותפת ? שנקודת המוצא תיהיה שהאב והאם שווים ומשלימים זה את זה למען הילדים שלהם ? 

האם זו בקשה מופרזת ?

ששיויון יהיה נקודת המוצא ואז להתחיל לבדוק כל מקרה לגופו!.

לבדוק  אם בכיר בהייטק לא יכול, או שאחד מתנכל לילדים, או שהשני לא טוב, או שאחד מרוויח יותר והשני פחות, או שבזמן הנישואין אחד היה יותר מעורב והשני לא (ואולי זה אף לטובה שבעת הפירוק אז הצד שהיה פחות מעורב יהיה כעת יותר מעורב)

אני מבטיח לכם קוראים יקרים, שאם אין על מה להלחם אז לא נלחמים, אם אב או אם לא טובים אז רואים את זה, ואם לא הייתה אפשרות לצד אחד לקבל יותר כבררת מחדל אז הצד שמנגד לא היה מתעקש.

מה יותר פשוט מזה ? בעת פירוק התא המשפחתי, בסך הכל שנקודת המוצא וברירת המחדל יהיה שיווין.

כולי תקווה שיהיה שינוי ובמהרה... כי הזמן חולף, והשעון מתקתק, והילדים גדלים בלי אבא ואמא!.

אדם אחד 

הסיפור מאוד נגע לליבי,אפילו הזיל דמעה,רק שלי קרה משהו אחר הוא המתחתן הסדרתי שפשוט חי בללנד שאולי הוא הבן שלו מה נעשה בן אדם נדון על זה עם כוס קפה.תשלח את החמולה שלך לבדוק אם אני מטורללת טעיתי מוטי.אבי.אושר ואללה תן תשובה תהיה נחמד,אני מתמוגגת ממך מיום ליום אשרייך.סלמתק מה בא לך עליי

שאל את עצמך (ושאלו את עצמכם גם אתם, כל האבות הגרושים במצב הזה) - כמה שעות הקדשתם לטיפול בילדיכם בזמן הנישואין?

האם סמכתם על בת הזוג שתצא מוקדם מהעבודה כדי להוציא את הילדים מהגן ? שתעזוב את עבודתה באמצע היום כשמתקשרים מבית הספר שהילד חולה או נפצע? או שאתם, מיד עם הצלצול מהגננת או המורה, עזבתם הכל ובאתם לקחת את ילדכם?

כמה פעמים קילחתם, החלפתם חיתול, הכנתם ארוחת ערב, כריכים בבוקר, אספתם מהחוג, הלכתם לאספת הורים... מי מכם יכול בכנות לומר שכל אלו היו לחם חוקו בזמן הנישואין?

ואם רבים מכם לא טורחים לגדל את ילדיכם כשאלו גרים איתכם באותו הבית, מדוע ששופט כלשהו יעביר את הילדים לחזקתכם? שנו את חוק חזקת הגיל הרך לחוק שיבדוק מי המטפל העיקרי בילד - ואז לכו תדעו, כמה זוגות ימשיכו לחיות ביחד בשיתוף במקום להתגרש? וכמה כאלו שאכן יתגרשו יוכלו לחלוק במשמורת על הילד בלב שקט?

מכל התגובות שקראתי כאן ובעיקר מהכתבה החשובה הזאת, אשמח לחלוק קצת מהנסיון שלי, בתור ילדה להורים גרושים. היום אני בת 22, וההורים שלי התגרשו בשנת 95.

 ברור שבהתחלה אמא שלי קיבלה משמורת מלאה, ואבא שלי רק הסדרי ראייה. יש המון אבות שמוותרים מראש, עקב נסיון מר עם הגרושה, או פחד כלכלי, או נזק לילדים. הכל בולשיט. ההורים שלי עברו גירושים מכוערים ביותר, משפט שנגרר 5 שנים, ו2 ילדים שעברו מעובדים סוציאולוגים ועובדי רווחה , פסיכולוגים פסיכיאטרים, עד לפגישות עם השופטת של המקרה בלשכה שלה. עברתי את הצד המסיט (אמא נגד אבא), את הצד שאומר לי- "תבחרי צד", ואת כל המריבות והמאבקים הקיימים.

 אבל מה, אבא שלי לא נכנע, הוא המשיך להיאבק, ונלחם על משמורת מלאה עלי ועל אחי, עד שלאחר 5 שנים הוא ניצח. דווקא הצדדים המכוערים של הגירושין נותנתים פרספקטיבה לילד (מגיל מאוד מוקדם- תתפלאו) לגבי טיבו של ההורה ועד כמה הוא רוצה לטובת הילד.

הצד של אמא שלי פחות מעניין כאן, כי המאבק שלה היה בעיקר נקמה וקטנוניות, ועקב המשמורת של אבא שלי היא זאת שניתקה קשר וברחה (לעומת כל האבות ה"מסכנים").

אז כן, המאבק הגברי לגדל ילד במדינה שלנו, ולקבל זכויות משפחה הם מחרידים, אבל לא לוותר!

החיים קשים גם ככה, אז נכון שלא כולנו ילדי שמנת להורים אוהבים או גרושים שרבים בחדרי חדרים שהילדים חלילה לא ישמעו ויפגעו.

מה שפוגע בילד, זה החוסר מאבק הזה, זה האבא שמוותר מראש בשביל למנוע מריבות והוצאות כלכליות.

ואני מודעת לכמה זה כואב בכיס, אני הבת שלו.

ראיתי איך מעסק רווחי ומצליח, שמימן אופר שתעזור לאמא שלי, כל הכסף הלך על עורכי הדין והמשפט. ועד היום יש נפילות כלכליות. כי זה לא כלכלי להתרגש בארץ שלנו!

ואני בת 22, שחיה עם אבא שאוהב ומטפח אותי, והקריב את כל מפעל חייו בשביל לגדל אותי ולהיות חלק מהחיים שלי. גם אם זה אומר שעכשיו בגיל שלי אני עוזרת לתחזק את הבית כלכלית, ומשתתפת בהוצאות. עדיין- יש לי הוכחה יומיומית שנאבקו למעני.

ותאמינו לי- לכל ההורים הגרושים: לגדל ילד צמר גפן ולטפח אותו על שקרים בשביל "להגן" עליו, זה שטויות. החיים קשים, וזה רק הכין אותי לעתיד שהוא לא וורוד לגמרי. 

 אני עם קורת גג מעל הראש, עם אבא שדואג, עם אח שדואג, ועם מספיק התפתחות רגשית ואינטליגנציה בשביל להבין את כל זה, כבר בגיל 12.

ברור שיש משקעים וכאבים, מי לא רוצה להיות ילד להורים מאושרים ומסודרים כלכלית?  אבל זה רק פתח לי את הראש לדעת באיזה עולם אנחנו חיים,  איזה אדם אני אגדל להיות, ואיך הילדים שלי (כשיהיו) יגדלו.

אבא שלי ניצח במשפט, וקיבל את 2 הילדים שלו, עוד לפני שנות ה2000

אז בלי תירוצים. כמה שהחוק מגביל את כל האבות המתוסכלים, אנחנו ב2011

ועם אחוזי הגירושים שיש היום, אם רק תנסו- תצליחו.

כאב שכרגע נמצא בהליך גירושין,

אני חווה את חוסר השוויון שיוצרת חזקת הגיל הרך, ועד כמה אשתי משוכנעת שאני לא צריך להשפיע על הרישום למוסדות לימוד או על החלטות רפואיות קריטיות.

אחד המשפטים ששמעתי ממנה הוא שתפקידי להיות ארנק ולא אבא.

הייתי המומה! מגבר בן 41 אבא ל-4 ילדים , אבא מסור ונפלא שטיפח את ילדיו והיה עימם חינך אותם וטיפל בהם , נהפך אחי לשבר כלי שנקרע תחת עול המזונות בעוד גרושתו מרויחה יותר ממנו והוא עבר לגור אצלי בבית כי אין לו איפה לגור.

אבל הכי גרוע  למרות שנקבעו לו הסדרי ראיה  גרושתו  עושה כל מיני טריקים ולא נותנת לילדים להגיע אליו (מדובר בילדים קטנים) לאחרונה אפילו עברה דירה בניגוד לפסק הדין במשפט  והוא צריך לנסוע קילומטרים ארוכים כדי לנסות לראות את הילדים שהרבה פעמים כאמור, זה הולך בגללה.

תלונות במשטרה, מעצרים משפילים ומה לא?  איפה מערכת הרווחה? היא לא מכירה בסבל של גברים והמשטרה? גם לא. ומערכת המשפט? הצחקתם אותו.

לילדים היום "נעלם" האבא והסבים מהצד של האבא וכל הדודים  ובני הדודים מהצד של האבא.

ואת המדינה זה בכלל לא מענין!!!!!!

שלום , אני גרוש כמה שנים, בזמן נשואי הייתי שותף בגידול הילדים לפחות כמו

אשתי אז. לאחר הגירושין , היא הוציאה צו בית משפט שאני מסוכן לילדים ומנעה מהם לבקר אותי במשך 3 חודשים עד שוויתרי ונכנעתי לכל דרישותיה הכספיות ומטיפול של כ 50% בילדים ירדתי ל אולי 20% .  נחמד מאוד שיש גברים שנאבקים, אך אלי איימו שאני בכלל לא אראה אותם.

המלצתי לקבוע משמורת חתומה אצל עו"ד לפני החתונה.

ונסיים בפתגם באנגלית :

in order to know one you have to divorce one