אני כ"כ מזדהה עם הניצוץ "במילים" (מרגישה את זה בעיניים אבל הן לא כאן), כשאתה מדבר עליה. מכירה את זה ויודעת מה זה להיות שם, בהרגשה הזו. היתה לי כלבה 17.5 שנה, ולאחר שהרדמנו אותה בשיבה מופלאה, אני מתקשה להקשר לבע"ח אחר במקומה. אין ולא יהיה לה תחליף.

גם אני חשבתי כמוך, שזה מעיד בצורה מצוינת ומדויקת על אישיות האדם ואני יכולה ואף צריכה לברור על פי זה - אוהב או לא אוהב בע"ח.

אבל להערכתי זו טעות.

אהבת בע"ח, היא סממן קל לזיהוי המעיד על אישיות מסוימת, אך כשלעצמה, אינה בלעדיה לאישיות הזאת. האם אנחנו אנשים טובים יותר בהכרח? לא, ממש לא.

אנחנו אנשים חמים, אוהבים, מכילים - כי זה מי שאנחנו, לא בגלל אהבתנו לבע"ח. אצלנו זה בא לידי ביטוי באהבת בע"ח (בין היתר), אבל זה לא נותן לנו עליונות כלשהי על כל אדם אחר רק בזכות זה.

עם כל אהבתי לבמבי (כלבתי ז"ל), אהבת בע"ח צריכה להמדד כתחביב ולא כמדד לאישיות. חשוב לך שבת זוגך תאהב/תסתדר עם בייבי, כשם שחשוב לך שהיא תאהב/תבין/תסתדר עם תחביבים אחרים שלך, לשם מציאת שפה ותחומי ענין משותפים,  ושאר הדברים אותם אנו מחפשים ורוצים בזוגיות. 

אסור לבלבל בין השניים, כי לדעתי יש סיכון גבוה של פספוס, בשל הגדרה לא מדויקת. לראות זאת כמרכיב אישיותי, הופך זאת לסוג של "חובה", בעוד לראות זאת כתחביב מאד, מאד קרוב לליבנו, מאפשר גמישות נדרשת ויותר ראויה.

מירב

אני אוהבת חיות וטבע בכלל. יש לי כלבה ואני חיה איתה בזוגיות מיוחדת כבר 8 שנים (אימצתי אותה כשהיתה בגיל 4), מאז לא נפרדנו אחת מהשניה ליותר מ20 שעות. גם כמוך, כרווקה, אני מחפשת פרטנר (רצוי אוהב חיות) שיקבל את החבילה שלי, ואשמח להרחיב את התא ה"משפחתי" אם גם לו יש חבילה.

אבל מה לעשות-

ה"משפחה" שאני רוצה להקים (כרגע אנחנו רק שתינו) תהיה ללא ילדים.

ילדים לא עושים לי את זה. הם תמיד דביקים, עם כתמים, מציקים, צריכים צ'ומי, ותלותיים, ורובם גם לא ממש חכמים (שמא אגיד טמבלים). נכון, גם הכלבה שלי מתגלגלת בדשא ובבוץ, מבקשת שאוציא אותה לטיול ב3 לפנות בוקר, ומפחדת מכל מחיאת כף או כדור מתכדרר. מיוחדת, כבר אמרתי???

ומצד שני, הכרתי גם גברים שלא מגדלים חיות ולא ידעו כל כך לגשת לכלבה, אבל היתה להם חמלה לדאוג לרווחתה, ניסו לקרוא לה (היא פוחדת מאנשים ולא מתקרבת) ואפילו חבר שאומר לה שלום כשאנחנו באות לבקר אצלו :)  .

אז לסיכום-

אם אתה בעניין של להקים משפחת-אדם, אז אוהבת חיות היא הגדרה שאינה מתאימה עבורך. היא צריכה להיות מישהיא שתקבל אותך ואת החבילה שלך, מבלי להכנס להגדרות.

נ.ב.

לפי התמונות- באמת, איך אפשר שלא לעטוף את בייבי בחיבוקים חמים. אתם נראים מאושרים יחד. מגיע לך אישה שתאהב את שניכם!

۩*)☼(*۩

 >((*♥*))<

   ◄®►

  (/;;\♥/;;\)

   | | ๑ | |

  (,,)/ו\(,,)

۩*)☼(*۩

גור לברדור של יוני שריר בן 4 חודשים http://www.youtube.com/watch?v=T716W8Hq39EOUR SWEDISH HEROבאצ`ו http://www.youtube.com/watch?v=y1Q0zDxu6bk

נהניתי לקרוא כל מילה.

ולמרות שאין לי כלב,אני בהחלט מסכימה שאנשים המגדלים בעלי חיים,הם אנשים אמפטיים הרבה יותר לסביבה.

בניגוד לטורים קודמים בהם מעט חטאת בשוביניזם מוזר,הפעם הצאת כפיר שונה לחלוטין. אמפטי.

בכלל התחום של בעלי חיים והגנת הסביבה הוא תחום חשוב מאוד

והתוספת שבאה יחד עם יחסים היא מענינית מאוד.

אני אוהבת ארנבים.

הם כאלו מתוקים.

http://www.youtube.com/watch?v=SayHGsCE91k&feature=related

ומשהו נוסף-http://www.youtube.com/watch?v=LyS_VjKZA20

כשאני נכנסת הביתה לאף אחד לא אכפת חוץ מכלבתי האהובה שמקבלת את פני בהרבה חום ואהבה.

חזרתי מניתוח הביתה כלבתי לא עזבה אותי לרגע ושבכיתי מרוב כאבים היא לא הפסיקה להרעיף עלי המון אהבה.

תאמצו חיות ותראו איך אתם הופכים לאנשים טובים יותר, רגישים יותר ואוהבים יותר.

אני מתה על בעלי חיים. כלבים וחתולים.

ואני מוחה על הסטיגמה המוטעת שיש לרוב הגברים על חתולים: כרגע יש לי חתול, בגלל אילוצי זמן.  בזכותו גיליתי שחתול הוא חיה מדהימה, אוהבת, מעניקה ו...נאמנה.

לאחרונה הכרתי בחור נחמד. בדירה שלו הוא מגדל 2 כלבים מדהימים, קורא להם "הילדים שלי" , אבל כשהוא מגיע אליי הוא "לא מבין איך את יכולה לגדל חתול"  ועושה פרצוף נגעל. 

איפושהוא, מלמד על "אהבת" אותו בחור  - אהבה רק למה שמתאים ומוכר לו.

מאחלת לך להכיר במהרה את זו שאתה מחפש.

לא נכונות לגבי חתולים. גם כך מדובר בחיה שסובלת מנחת זרועם של כל מיני יצורי ביבים וקיימת חוסר מודעות באשר לטבעה האמיתי של החיה המדהימה הזו. יש לי חתול צדיק (צ'וצ'י, קיפקיפוד, צ'יפופו החמדמד) וחתולי חצר שיודעים לאהוב ולתקשר בצורה מדהימה. צ'וצי שלי יכול להיכנס ולצאת מהבית בחופשיות וכשיורד בחוץ גשם זלעפות הוא בוחר לעשות את כל הדרך לחניה (אין לי מושג איך הוא יודע שהרכב שלי הוא זה שהחנה), רטוב כולו ומלא בקריאות מיאויות לכבודי בשאיפה ללוות אותי לבית. מי שמכיר חתולים יודע עד כמה הם לא סובלים להירטב ובכל זאת הוא ג'נטלמן אמיתי.

והכירבולים, הגירגורים, הלישה והאקסטזה שהם נכנסים אליה כשהם נהנים והכי מצחיק- הדו-שיח. הוא מבין מה שאני אומרת ומשיב לי בחתולית. לפעמים הוא מזכיר לי איזה גבר קשיש וממורמר. אני אומרת לו: "צ'וצ', לא לחדד שם את הציפורניים, לך למתקן החידוד". הוא מפסיק, הולך למתקן החידוד ומשיב ארוכות בתסכול חתולי: "מיאווו, טוב, נו, שיהיה, אינעל העולם, למה להפריע? את נהנת מזה? היה לי נחמד לתקוע את הציפורן בשטיח. לא נותנים ליהנות בבית הזה. אוף.. מיאו, אוף, מיאויאו..." 

לפעמים הוא יכול להיתפס במצבים הזויים ולא ברורים, כמו להשתטח בין הדי.וי.די למזנון ברווח של סנטימטרים בודדים, סתם כי בא לו להבין איך זה מרגיש. חתולים הם חיות מצחיקות (היוטיוב מלא בקטעים) ומי שזוכה לגדל את החיה הנפלאה הזו (במידה שהוא לא נפל על חתול נאחס, כי חתולים הם כמו אנשים-יש ויש), ימצא את עצמו כל היום נשפך מצחוק.

ובכלל, אני מסכימה עם מה שכתבת. גם אני חושבת שאדם נבחן בין היתר ביחסו לבעלי החיים. לשכן שלי למשל יש כלבה מדהימה (וקנאית בטירוף) שהוא אימץ כשהייתה גורה למרות שהוא ידע שהיא בעייתית ולמרות שידע שהיא תצטרך טיפול אינטנסיבי (יש לה מחלה די נדירה). העיקר שלא ימיתו אותה וכך במשך שנים הוא מטפל בה במסירות, משקיע כספים ואנרגיות. עכשיו הוא מצא צמד גוזלים של יונים ואימץ גם אותם (הוא מצא השבוע גם ארנב ודאג לו לבית חם). הוא דואג להם ומאכיל אותם כל שעתיים. יש אנשים שלא מתייחסים כך לבני זוג שלהם ונעלמים כשמתחיל קושי מסויים.

זו הסיבה שניסיתי לשדך אותו לחברה הכי טובה  שלי (לא הצליח בגלל סיבות הזויות. הוא כפיל של אח שלה...). אין לי ספק שמי שתהיה איתו תהיה מאושרת.

תודה על טור מקסים. נשיקות, ליטופים וחיבוקים לבייבי המדהימה ושב"ש:-)  

שלחו לי למייל את הקישור הזה: https://www.ptroa.co.il/newsletter-1.php

 (רועים גרמניים כמובן) והיחס שהפגין כלפיהם, כך מספרים ההיסטוריונים, היה חם ומדהים.

ליתר האנושות, והיהודים בפרט, הוא היה פחות נעים.