ולבחור בקפידה זה מתבקש הרי את לא תרצי להיות עם מישהו שהתפשרת עליו נכון? אלא אם בן אדם שבאמת מתאים לך....שיהיה לנו בהצלחה ושנהנה מהזמן הזה בנתיים...

ככה,כתבה מעניינת,מתומצתת עד כדי שמרגישים בדיוק"מה רוצה למצוא"-הכותבת,למרות שלא כך רוצה שנבין זאת.תכ'לס הכל נכון וידוע מראש לעיתים עד כדי פרטים,ועניין ההתפשרות-נראה יותר כהתפשרות עם המצפון העצמי, שמודה מאוד מתעתע.
כאמור,אין ממש חוקים לשום חיבור כזה או אחר,כך שתאוריה אחת יכולה לנפץ תאוריה אחרת.
הפיתרון...יותר לזרום ולנסות פחות לחשוב ולבחוש,אמונה עצמית מאוד חשובה,האילוצים והזמן-לא ככ תלויים בנו.
בהצלחה לכווולם,וגם לי.

אבל רוב הבחורות פשוט לא יודעות לאתר אותם.

המון בהצלחה! לא להתפשר על ה"גלינג" שיקרה לך בלב (כשיקרה!) כתפגשי את האחד

לא זוכר עם כמה יצאתי וכמה הכרתי ואז הגיעה זו ששבתה את הלב שלי.
חשבתי שהכל מושלם רק לא ראיתי שכל רצונה לנצל ולזרוק.
ככל שאהבתי לא ראיתי שלא לגמרי אהבה, ככל שויתרתי כך עוד יותר דרשה והתעקשה, ככל שהשקעתי בה יותר כך זילזלה ובגדה.
חברה שלה הגדירה זאת:
שדדה קופה של כמה מליונים עבור 8 שנים יחד.

גברים, היום אין צדק בין המינים בישראל, עשו לעצמכם טוב והזהרו מחתונה.

אבל יש קטש אחד קטנטן בחיים.....
שאין דבר כזה בטוח....אתה לעולם לא תדע בוודאות מה נכון ומה לא נכון מחשבות תמיד יאכלו לך את הראש...לא קרה לכם שיצאתם עם מישהו תקופה ממושכת הכל ניראה טוב באמת שהכל יפה אתם נהנים מבלים מדברים בטלפון אפילו רבים במינון הנכון(כך שאתם מגיעים לפתרון ומיישבים את הדברים כמו זוג בוגרים) אך לאחר מכן הצד השני אוכל סיבוב על עצמו ומחליט שהקשר הזה לא מתאים לו כי בוקר אחד הוא מתעורר ולא מבין מי הוא בכלל.
....אז לפני שאתה מצפה או רוצה משהו כדאי שתדע לספק את אותו הדבר בעצמך....ובאמת שיהיה לכולם בהצלחה ואמן שכולכם תחיו בשכונת "עד עצם היום הזה".

"...ורק שיהיה לי טוב אליו להתעורר ושיאהב אותי, יאהב אותי, יאהב.. עד גדותיו..."

אני יכול לפגוש אותך ולהתחיל איתך -אבל אם אני לא נראה כמו בראד פיט או עם כריזמה מטורפת -השאלה אם בכלל תשימי לב אלי.
לא שאני נראה רע,לא שאני לא מוכשר,רגיש חכם או משקיען,
אני פשוט לא חושב שאוכל להסעיר אותך בפגישה ראשונה ,ולוקח זמן להכיר אותי ולהרבה בחורות פשוט אין סבלנות או לא מעניין אותן ולכן אני מפוספס כבר שנים.

"אולי הכמיהה הזו לרגש עצום, לאהבה אמיתית, למישהו שירעיד את הקרקע תחתי, לגבר אמיתי - פשוט לא מציאותית".
אם נביט בארבעת הבקשות שלך מהיקום לגבי בן זוג: שיצור בך רגשות חזקים, אהבה אמיתית, שיהיה גבר אמיתי (מה שזה לא אומר עבורך), ושירעיד את הקרקע תחתייך, ניתן למצוא בקשה אחת מבין ה-4 שהיא אכן לא מציאותית או לפחות לא מציאותית בשילוב עם האחרות בהרבה מקרים, למרות שאני לא טוען שלא קרה מעולם. הבקשה לכך שירעיד את הקרקע תחת רגלייך.
מערכות יחסים הרבה פעמים לא מתחילות ברעש אדמה אינטנסיבי, למרות שהן מתחילות טוב. טוב מאוד אפילו.
אבל, היות וכולנו מושפעים בצורה מוחלטת מסרטים ותוכניות אמריקאיות מתקתקות (לעיתים גם אני, מודה), ישנה איזו ציפיה לא סבירה שהבן אדם המתאים "יעיף אותנו", שנסתחרר לגמרי" ולא נאמין מה קרה...
אני לא מסכים בכלל עם הגישה הזו. רגש חזק, אהבה, גבריות/נשיות לפי הגדרתנו האינדיבידואלית הן דרישות לגיטמיות בכדי שהזוגיות תעבוד לאורך זמן. רעידת אדמה מטאפורית איננה כזו, והכמיהה לאחת גורמת לנו לפסול בני זוג פוטנציאליים מתאימים מאוד. אני לא טוען שאין "רעידות אדמה", אפילו הייתה לנו אחת אמיתית שלשום! אבל הסיכוי ששלושת הדרישות הלגיטימיות תתקיימנה בד בבד אם הדרישה הרביעית אינו גבוה, וחבל ממש לוותר על מישהו שמכיל את כל מה שרצית חוץ מהעובדה שההכרות עימו הביאה לצונאמי ביפן.

אבל זה אני, ומה שמתאים לי לא בהכרח מתאים לך : )

הם קיימים, אני יודעת כי ראיתי אותם, עם חלקם רציתי להיות אבל זה לא התאפשר מכ"כ הרבה סיבות, פעם אחת כי הצלחתי להרוס את זה במו ידיי.

השאלה היא האם יש כאלה פנויים עדין?

לפעמים חושבת שחיכיתי יותר מדי, וכשהם היו מוכנים אני עוד לא....

מקווה שנמצא אחד כזה :)

יש תהליך בחייו של אדם שהוא מבין שהשלמות לא קיימת ואותם סיפורי אגדות מתנפצים מול המציאות הקשה ,את צודקת בכל מילה שאת כותבת אבל מרבית הנשים כולל הרווקות מציבות רשימות מכולת שאפילו בראד פיט לא עומד בדרישות.

וכן עלמות החן תעשו חשבון נפש מה אני ומי אני ועל תיזכרו בגיל 40 לעמוד בתור לבנק הזרע ולבחור את הגבוה עם העיניים הכחולות ובשאיפה סטודנט לרפואה .

ולחיות כל יתרת חייכם ברגשות אשם שלילד אין דמות להזדהות איתה .

 

 

בררנות יותר עולה לנו עוד יותר.

חשוב למצוא מישהו שיש המון מהמשותף. שוני משמעותי בגישה לחיים,לא תורם לעתיד ורוד.

כול מילה חקוקה...איתך בשביל הרווקות הלא נצחי בעזרת השם.

הטור שלך נשמע כמו המחשבות שלי עד לפני חצי שנה, גם אני התחלתי לחשוב שאולי אני לא אתאהב לעולם ולא אמצא משהו שיגרום לי להתרגש.

אבל אז הוא הופיע ושינה לי את החיים, וגרם לי להבין שהיה שווה לחכות.

אני יודעת איך את מרגישה כי הייתי שם בעצמי, אבל ברגע אחד הכל יכול להשתנות וכשזה קורה נכנסים לזה כל כך מהר עד ששוכחים מה היה קודם, פתאום ישנים מצויין ומרגישים רגועים ושלבים, ופתאום מחייכים כל הזמן בלי סיבה, ותוך כדי שאת בעבודה חולמת עליו בהקיץ הנייד שלך מצפצף וזה S.M.S ממנו עם איזה מסרון שטותי ורומנטי עבורך..

 

ויסלח לי האל אם אני נשמעת כמו טיפוס נידי שלא יכולה בלי גבר וכל אושרי תלוי בו, אבל חברי יעידו עלי שבלי קשר אליו החיים שלי מלאים ואני בחורה מאוד עצמאית  אני פשוט זקוקה לאהבה בשביל להיות מאושרת, כמו מרבית בני האדם.

 

יקירתי,

הוא קיים, ולמצוא אותו, או שהוא ימצא אותך זה פשוט עיניין של מזל, אין איזו נוסחת פלאים, עשי מה שאת יכולה כדי להכיר כמה שיותר אנשים, אם זה לצאת הרבה, או להרשם לאתרי הכרויות, או להכיר חברים של חברים, ככה גם מעגל החברים שלך יגדל, וגם תגדילי את הסיכויים שלך להתקל בו.

 

מאחלת לך  שתוך כמה שפחות זמן תכירו ותהנו מהרגש המופלא הזה שנקרא אהבה. 

אני התפשרתי...לפני שנים...והיום אני יודעת כמה טעיתי...ואי אפשר לחזור אחורה ולתקן את הטעויות.  אל תתפשרי !!!!  מנסיון, עדיף לבד מאשר לחיות עם פשרה

:-(((((((((

הצרכים שלך חשובים מאוד. "אני מעדיפה" "הפנטזיה שלי היא ש..." וכו' וכו'.

 

אין סתירה אם תצייני לפחות לעצמך ועם עצמך, גם את מה שהיית נותנת לו.

 

זה מעביר אותך, בתודעה שלך, אוטומטית, גם להיות כזו שרוצה לתת, ולא רק לקבל. תתפלאי כמה כיף לרצות אחת כזו. ואין סתיר, תתפלאי. אפשר גם לעמוד על שלך ולחפש את מה שאת חושבת שמגיע לך, וגם לתת, ולא להרגיש פראיירית.

 

אז איך זה שאף בחורה כאן לא משתפת אותנו בדברים שהיא הייתה נותנת, אילו מצאה את בחיר ליבה. אולי כי היא לא חושבת על זה בכלל, אלא רק על עצמה. אולי כי הוא לא באמת מעניין אותה. ואולי, ואולי. איך זה שהן לא כותבות מילה על זה?

 

רק מה הן מחפשות בו ולא מה הן חולמות לתת לו?

 

כגבר, אני מעיד שהטורים הנשיים כאן עוסקים יתר על המידה, לטעמי, בדברים שהבחורה רוצה לקבל, כאילו מובן מאליו מבחינתה, שהיא יודעת גם לתת.

 

אז זהו, שלא.

אחד את תקראי את מילותיך כאן, ותחייכי בסיפוק. יהיה מוזר להסתכל לאחור כך, לנקודה ההיא בזמן שבה כתבת על הבדידות, כשהוא שם לידך, בחדר הסמוך, והוא שלך, כולו שלך.

יהיה טוב, ללא ספק.

באחריות לכל החיים ;)

אבל ללא קשר אני מאחל לך בהצלחה במציאת מי שאת מחפשת.
והלוואי שתדעי אהבה אמיתית מהי.

ואולי היית מוצאת לך עבודה טובה שאת אוהבת, ונשואה פלוס שניים מאושרת ושמחה? (עם כלב או חתול בבית קרקע במושב)
אין לך אפשרות לדעת את זה
בהצלחה בשש-בש (:

גם אני הייתי פסימית.

חשבתי שלעולם לא אפגוש אותו אחרי אהבה ראשונה ומושלמת מהסרטים.

ולפני חצי שנה הוא הופיע. ולא הלך.

חיכיתי לו חמש שנים, חמש שנים ארוכות בהם יצאתי למלא דייטים, מתוך רצון למצוא אהבה אמיתית, כזאת שתגרום לי להתרגש כל פעם מחדש, שאפשר להיות אמיתיים אחד עם השני ללא מסיכות ובעיקר אחת שאני ארצה לעשות הרבה בשבילה. לא רציתי להתפשר ולהיות עם מישהו רק כי זה נוח ומפיג את הבדידות, לא נועדתי לפשרות בכל הקשור לזוגיות.

אומנם יש בו צדדים שלא חשבתי שאוכל להסתדר איתם, אבל למדתי להבין שהכי טוב זה לקבל בן אדם כמו שהוא ולא לנסות לשנות. זה הכי כיף, בסוף לומדים לאהוב גם את הדברים הפחות צפויים.

לפעמים צריך לחכות הרבה זמן, וקשה שלא להישבר... אני תמיד אומרת שדברים טובים מגיעים בדרך הקשה :) בטוחה שזה יקרה גם לך.

את אלו שנכנסים לי ללב.

לצערי אני מכניסה אותם מהר מידי ונשארת אחרי זמן מה  עם לב שבור וסדוק וכואב. וזה חוזר על עצמו שוב ושוב ואני לא מצליחה להפסיק עם זה.

 

את חולמת על מישהו שירעיד את האדמה מתחת לרגליך ושוכחת שזה לא משהו שמחזיק מעמד - אחרי 5 שנות נישואין וילד או שניים תהיי אותה עובדת הייטק ממורמרת שהיית יכולה להיות היום.
אל תתפשרי על דברים מסוימים (בחיים אל תשארי עם גבר אלים) אבל תזכרי שיש כזה דבר אהבה ממבט שני - יש אנשים שלא ירשימו בדייט ראשון ועם הזמן לומדים לאהוב.
ודבר נוסף שחייבים לזכור - אהבה דורשת עבודה, הפנטזיה נגמרת בחתונה (בדר"כ) ושם מתחילה עבודת התחזוקה...

היי ג'ורג'י,

אז קודם כל פעמיים חיבוק גדול (אפילו שהיה מי שטיקבק לי שחם לו מדי לחיבוקים באוגוסט...) חזק ומחזק.

כן יש אהבה אמיתית, כן היא מגיעה, קחי נשימה עמוקה, שחררי, ועוד אחת, ועוד כמה, תני לעצמך נמסטה, מגיע לך, ושחררי את כל הספקות בידיעה שההוא, ההוא שלך כבר בדרך גם אם הוא עוד לא יודע על זה. תני לזה לקרות בתוכך, האמיני בחסד האינסופי של הבורא/היקום או מה שלא תרצי לקרוא לכך ומתוך אותה שלווה של בטחון, אהבה עצמית וזרימה האהבה שהיא את תביא לך גם את האהבה של בן הזוג שמגיע לך.

 

 

"אני מזמן לא מחכה לאביר על הסוס הלבן".

(סימן שבזמנו, כן חיכית, והחמצת אולי את הגבר האמיתי שאת מחפשת עכשיו).

 

"אני מעדיפה גבר אמיתי ולא פנטזיה" .

(נו, סוף סוף שמענו מה את מעדיפה. העולם עצר את נשימתו.  גברת, כשמחפשים בן זוג, שאלה חשובה היא גם אם מישהו מעדיף אותך. יש כזה?).

 

"אחד שלא ישפוט אותי".

(לא שכחת משהו? אולי שגם את לא תשפטי אותו? אוי השכחה הנשית ההיא).

 

"אחד שלא יפחד מהכח שלי... שיבטא רגשות... שיביא לי פרחים... שיחזר אחריי... שיוריד את הזבל (פעם ביום?, פעמיים?).

(בקיצור, את מאוד צנועה בציפיות שלך ממנו. רגע, יש לו איזה סיבה לפחד מהכח שלך, לדעתך, שלא ידענו עליה?).

 

"אחד שלא ירצה לשנות אותי".

(מקסימה שלי, למה שהוא ירצה לשנות מישהי מושלמת כמוך?)

 

"... שלא יצפה שאשנה אותו".

(נו, אם חס וחלילה תירקם אצלו איזה שהיא צפיה ממך - למחוק מייד. ציפיות, בזוגיות שלך, הן כנראה רק ממך כלפיו).

 

אני מניח שאחרי מושלמת כמוך יש תור ארוך של מחזרים. איך זה שאף אחד מאותם המונים לא התאים לך?

 

מה? היו כאלה שרצית, בכל זאת?

 

אז... אם את לבד, אולי תספרי לנו למה לדעתך הם לא רצו אותך?

 

יש לי הרגשה שזה יקדם אותך הרבה יותר כדי למצוא בן זוג, מאשר ברברת המילים והקלישאות שלך כאן.

כתבת ב-ד-י-ו-ק את מה שהרגשתי עד לפני שלוש שנים.
מילה במילה.
גם אני כבר התייאשתי, וכבר כמעט ויתרתי על הרצון הזה להתאהב ולמצוא "גבר אמיתי שירעיד את הקרקע מתחת לרגלי".
לא האמנתי שזה אפשרי, ובכלל הייתי בספק אם אי פעם אמצא מישהו ואתחתן...
אבל לפני שנתיים וחצי, ברגע של משבר וכאב ובכי (בעקבות בחור, אלא מה?), החלטתי שאני לא נופלת יותר, ושהמפתח נמצא רק אצלי בראש ובמחשבות. כי עד עכשיו פשוט לא האמנתי מספיק.
באותו רגע הרמתי את עצמי, נסעתי לבריכה, ובמשך שעה שלמה (!) של אימון חזרתי בראש על מנטרה אחת בלבד: "בקרוב מאוד אני אמצא את אהבה חיי!"
שלושה ימים אח"כ יצאתי לבליינד דייט שמישהו מהעבודה סידר לי.
הבחור הזה היה כל מה שאי פעם קיוויתי וייחלתי לו. תוך שבועיים כבר הייתי מאוהבת עד מעל לראש, והתרגשתי כמו ילדה בת 16.
אחרי חודש כבר ידעתי שאני רוצה שהוא יהיה בעלי.
היום, שנתיים וחצי אחרי, אנחנו נשואים והורים לתינוקת...

אז אל תתייאשי. אני באמת ובתמים מאמינה שזה עניין של אמונה. אמיתית אבל!

בהצלחה!

 

יש פרפרים ויש זיקוקים בתחילת הקשר, לאחר מכן הכל מתנפץ מול משכנתא, ילדים, קניות, הורים, גיסים, אחים והאופוריה מתפוררת.

 

אולי אנשים מצפים לאבירים ונסיכות, המציאות היא חיי היום- יום הלא פשוטים וההתמודדות עם הרבה מכשולים בדרך מול הרצון לשמור על הזוגיות בכל מחיר. רוב האוכלוסיה מעדפיה לוותר ובלבד שלא להתמודד עם האתגרים הנצבים בפני בני זוג לכן מתגרשים או שלא נכנסים למערכת זוגיות מחייבת.

 

אם את מוכנה לקחת את כל החבילה של זוגיות וכל מה שהיא טומנת בתוכה בלי לייפות ובלי לפנטז, הדרך לשם קצרה ביותר.

 

בהצלחה בכל מה שתבחרי.

 

 

 .

 

עצוב אבל זה נכון.
הכל הפף להיות חומרני.אני כבר השלמתי עם זה מזמן
בגלל זה אני כבר לא מתאמץ בשביל להשיג זוגיות.
מה שיהיה יהיה עדיף לא לחשוב על זה יותר מדי ולא להתעסק עם
זה יותר מדי.אלא רק להינות ממה שאפשר בחיים.
אהבה זה של פעם.