האם מישהו ממפונקי רוטשילד היה מוכן למות על מזבח ה"דירה שלושה חדרים בצנטרום של תל אביב בלי כסף"? האם רעבי תחריר, עם עבדים מזי רעב, הם בני השוואה לילדי השמנת שבחופשת הסמסטר נטעו אוהל בשדרות רוטשילד ועישנו נרגילות בצוותא? האם החיבוק החם שהמפגינים זוכים לו מכל שדרות הציבור, כולל מראש הממשלה ושריה שלא דחו אותם בנפנוף יד, אלא הקימו ועדה מכובדת לבדיקה ולשינוי המצב, האם יחס זה זהה למטחי היריות שקידמו את מפגיני קהיר וטבחו בהם?
כל השוואה על אחריות הכותב הסהרורי , שכנראה לא רעב בחייו ללחם ולא יודע מצוקת אמת מהי.