http://www.mako.co.il/home-family-kids/education/Article-

fb426c194e58231006.htm&sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=2089299190

למשרד החינוך אפשר גם לשלוח את שם ביה"ס.

שיבררו שם מדוע בניגוד לחוזר מנכ"ל לא טופלו הילדים האלימים כראוי, מדוע לא נעשתה שום פעולה חינוכית אמיתית בכיתה.

ואם המכתב לא יישלח למשרד החינוך, אני מקווה שמישהו שם יקרא וימצא את הדרך לעשות משהו...

אחרת הוא ימשיך לתפקד על תקן סמרטוט ריצפה. אחרי אימונים של 6-12 חודשים לא יתעסקו איתו יותר, ומי שכן יאלץ לאסוף את שיניו עם פינצטה.

(ושל בנכם) לאירוע המזעזע הזה.

אני מתפללת שתצליחו לאגור את כל כוחות הנפש והגוף שתזדקו להם כדי להגן על בנכם, לשמור עליו ולאפשר לו להתגבר על הטראומה.

 

הכי מזעזעת אותי העובדה שאיש לא התגייס לעזרתכם, ולא זכיתם להבנתו של איש - לא מנהלת, לא מורות, לא הורי הילדים האכזריים, ולא הורי הילדים האחרים.

אם יש לכם עוד כוחות להלחם, אל תתייאשו - תגייסו את משרד החינוך או את המועצה, ואם אתם מוכנים לשלם את המחיר הכרוך בכך (מחיר גבוה מאוד) - גם את התקשורת המקומית.

 

שתהיה לכם שנה טובה ומבורכת, שתזכו לחיים טובים ומאושרים.

הברכה נדושה אבל היא באמת מכל הלב...

 

 

http://www.youtube.com/watch?v=NqmvyTUucEo&feature=related

כי חשבתי שהערבים הם אלה שמבינים רק אלימות. מסתבר שאתם מגיעים אחד לשני.

אני לא עו"ד אבל אולי הדרך הטובה ביותר להעניש את עברינים זה ע"י פגיעה בכיס של ההורים . אולי אפשר לתבועה את הילדים ומכיוון שהם קטינים את הורייהם בגלל פגיעה גופנית ונפשית. אל תוותרי . ברגע שהכיס יפגע , בטוח שההורים יראו את חוסר שביעות רצונם לילדיהם יקרים

המשטרה לא תעשה כלום כל רגע שהמקורבים של השלטון לא ניפגעים

לא לעבור לסדר היום,אף שהמערכת : מנהלת, רכזת, מפקחות....הרבה פעמים מעונינות שלא להפר את ה"שקט" , ולפגוע בשמו ה"טוב" של בית הספר. 

 

 

 

מה שכן, בהנחה שגם הורי המתעלל חתמו על האמנה, הרי שאפשר לתבוע אותם בגין הפרתה.

הכעס והזעם שלך מוצדק ביותר! זה פוגע בנו ברמות הכי עמוקות כשפוגעים בילדנו. בעניין זה כתיבת המאמר הייתה בהחלט אפיק נהדר לתת ביטוי לתחושותייך.
לעומת זאת, הטיפול בילדך ובשאר המעורבים בפרשה, דורש חשיבה צלולה והחלטות על דרכי פעולה באופן מחושב. לא על פי הרגש אלא על פי מה שייטיב עם ילדך וישנה עבורו את המצב העגום.
כמי שמכירה מצב דומה מקרוב, את צריכה לחזק את ילדך (זה הכי חשוב!) ואם החלטת להשאירו במסגרת הנוכחית, הוא צריך להרים ראש! יתכן שכדאי לארגן לו מסיבה ולהזמין רק את דורשי שלומו (הלאה הגיבוש הכיתתי!), אולי כדאי לעבוד על שדרוג יכולת ההתגוננות הפיזית שלו, אולי גם לצייד אותו במשפטי מחץ לשליפה בעת הצורך.
לגבי צוות בית הספר בראשות הלא-מנהלת, גם כאן צריכה להתגבש דרך שתביא אותה באופן מובהק לחשוש ממך ומבעלך! היא צריכה להיות במצב כה לחוץ, שהיא תשבור את הראש יומם וליל כיצד להיטיב עם בנך וכיצד לפעול כדי לשפר את מעמדו. כדי להשיג מצב כזה, היא צריכה לחשוש למעמדה! זה לא דבר שיקרה אם פשוט תתלוננו או תאיימו עליה. אתם צריכים לפעול בחכמה.
מכתבים מעורכי דין יכולים לעזור. ראש עיר (או ישוב) כועס יכול לעזור. עוד הורים כועסים עם מקרים דומים יכולים לעזור...פרסום או איום בפרסום המקרה בפתיחות בעיתון יכול לעזור...

ויצאו בעונש סימלי וקל. ככה מגדלים עבריינים מגיל צעיר שכאשר יגדלו ינעלו מורה במחסן, יזרקו עליו כסא וירססו את פניו בגז פלפל. גם אז יגידו שזה מעשה קונדס. מכאן הדרך סלולה לעבירות גדולות יותר כמו גניבת מכוניות , נהיגה בשכרות ואחר כך השמיים הם הגבול. אבל היום הם אומרים: "מה עשיתי?" קראו על כך:

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1891000

כאבי הוא כאבך. גם בני נפל קורבן למעשה אלימות אצלנו בישוב. ולמרות שאנחנו ישוב קטן כן הלכתי למשטרה והגשתי תלונה. ושכל יפי הנפש יקפצו לי! אם ההורים של הילד המכה לא יכולים לחנך אותו וללמד להבדיל בין טוב לרע, מה נותר עוד לעשות? המערכת הבית ספרית מאוד אמפטית, אך גם מאוד אימפוטנטית. "לזמן לשיחה" זה לטחון מים ולצאת ידי חובה. בואו ניקח אחריות לגורל ילדינו ונאמר לא עוד!!!

במכתב קצר וענייני המידע על ההשתלשלות (בקצרה! לא מי אמר מה..) ועל שלל המחדלים של המורה המחנכת, היועצת הבית-ספרית, המנהלת וכל סגניה..שולחים בו זמנית ל: ראש העיר, כל סגניו, האחראית על תיק חינוך בעיר, אחראית המחוז, משרד החינוך (לכל מי שניתן לפנות...). (כמובן לחשוף את כל המיודעים כדי לחייב לפעולה) לחתום את המכתב בבקשה לפרוט כל הפעולות שהגורם עומד לעשות כדי לשנות את המצב.
בהצלחה!

קראתי את שכתבת ודמעות זלגו מעיני,פשוט דמעות.איזו רשעות ואיזה פחדדד.מיסכן הילדון האמיץ שלך.כל הכבוד לכם שהייתם שם בשבילו בצורה כ"כ ברורה ונחרצת.אני מחזקת את ידייך ומאחלת שלא תתמודדו יותר עם קשיים כאלו בעתיד.שנה טובה,שלווה ובטוחה...

ואני מפציר בך לא לוותר ולמצות את העניין עד תומו, כולל התלונה במשטרה.

אסור להניח לדברים כאלה לעבור ללא תגובה חריפה ותקיפה.

הבן שלך הוא בר מזל שיש לו אם כמוך.

על האומץ ועל איך שאת מטפלת בזה. הלוואי שיקבלו את המגיע להם. הם וההורים שלהם.

האמא צודקת במאה אחוז, ובאמת כואב הלב, אבל אני פסימי. אני פסימי כי אני חושב שיהיה הרבה יותר רע לפני שיהיה יותר טוב. כי הבעיה היא לא של מערכת החינוך.נראה שעם הזמן כולם מאשימים את המידנה יותר ויותר, ומסירים מעצמם אחריות.הבעיה היא לא של המערכת. הבעיה היא שלכם, הורים ניו אייג'ים. הורים שזוכרים איך הם קיבלו כאפה אחת מההורים שלהם, ונשבעו שהם יהיו הורים אחרים. אם רק ההורים של הילדים המכים היו מורידים להם כאפה. סטירה אחת, לא כואבת במיוחד, אבל משפילה עד הנשמה. זה לא ייצלק את הילד החמוד שלכם לכל החיים. זה לא יהפוך אותו לפסיכופט אלים. זה רק ייצור אצלו התנייה- כשאני מתנהג כמו ערס, אפילו ההורים שלי מתיחסים אלי כמו אפס. אם רק הייתם יודעים את הערך של ההבנה הזו

מחבקת אותך ואת בנך וכואבת את כאבך.
אין ספק שדרכך היא הדרך הנכונה, ואשרי בנך שאת ובעלך לצידו.

לצערנו, ה"מטאטאים" למיניהם - גם הילדים האלימים שאינם מבחינים בין קונדס לבין אלימות והשפלה, וגם המבוגרים - הורים ואנשי החינוך והחוק - שרוצים לחזור מהר לשקט המעושה של השגרה, הם חלק מחיינו.

למזלנו, גם משפחתך ועוד משפחות רבות וטובות יודעות את הדרך הנכונה ומחנכות לפיה את ילדיהן.

תתלוננו, תתריעו ואל תוותרו - זו הדרך מול הבריונות שמגובה באימפוטנטיות וחדלון האישים של המבוגרים שבסביבתה ואף ניזונה ממנה.

מאחלת לכם הרבה כוח לצלוח את התקופה הקשה ולהאמין בצדקת דרככם, ולבנך היקר שיצמח להיות אדם טוב והגון, חזק אמיתי ולא מדומה. עם כאלה הורים, הוא בכיוון הנכון!

שנה טובה, מאושרת ומלאת אהבה לכם

אני אוספת את ביתי עם גמר הלימודים ויוצא לי לפעמים להמתין לה.. כל כך הרבה אלימות באויר, עומדת במרחק יריקה ממני , בתחנת ההסעה קבוצה של נערים ונערות  וכולם עסוקים בדאחקות ובכאפות ובדחיפות , הבנות, כולה ילדות בכיתה ז - ח נראות כמו פרחות מצויות ומשתתפות יפה מאוד בחגיגה, מכות וצורחות .... לפני שבוע הם התלבשו על איזה נער (כנראה בכיתה ח') הקטן שבחבורה, וקבוצה של ארבעה נערים נתנה לו צאפחות חזקות על העורף, הנער הקטן פשוט צחק במבוכה. לא יכולתי להתאפק, פתחתי את החלון של המכונית והערתי להם... התגובה לה זכיתי : "יאללה , סעי סעי, אל תתערבי, כולה בצחוק" , נשבעת לכם שבכיתי, פשוט בכיתי, איך ביתי תשרוד את התופת הזו שלוש שנים (ועוד מדובר בחטיבת ביניים שנחשבת למעולה...)

הקופים לא ראו לא שמעו לא ידעו ראה להבדיל מקרי האונס הקבוצתיים שהיו מדינה אוכלת יושביה בלי הנהגה ובלי עתיד וזאת לדעתי בלבד

לחכות לילדים המכים בפינה מחוץ לבית הספר ולסגור איתם חשבון. אין דרך אחרת.

איך יכול להיות שמוצג כאן רק צד אחד של המטבע? האם מישהו מצנזר תגובות??

התופעה שמתארת האם, היא אחת מחולייה של תקופתנו. ואסור לעצור בנקודה הזאת כאילו להבליג וכאילו להתעלות. מחלה היא דבר שחייבים לרפא, אחרת היא תיהפך למגפה (אם זה עדיין לא קרה). איך עושים זאת? זאת שאלת השאלות. ברור שאווירה טובה ויחס אנושי לכל אחד הם חלק מהמטרות של המנהלת והצוות החינוכי של ביה"ס, ובידם בנק של רעיונות וגם היכולת לבצע החלטות. אז יש רק לעודד אותם ולגבות אותם כדי להביא את חברת הילדים ל"אחד למען כולם וכולם למען כל אחד ואחד"

 

כל הכבוד!
ובעניין האשמת ההורים מול מערכת החינוך. נכון, היום ההורים תומכים ללא סייג כמעט בכל משובה של הילד שלהם. התמיכה הבלתי מרוסנת הזו רעה ופוגעת בילדים שלהם וילדים אחרים. ההתערבות הזו של הורים הינה רעה חולה.
יחד עם זאת, אי פשר להתעלם מאזלת היד של מערכת החינוך, שהפכה לליברלית מדי ביחס להתנהגות נלוזה של ילדים. הבעיה היא חוסר מנהיגות בראשות המשרד. משרד החינוך אינו תומך במשמעת בבתי ספר, אי אפשר היום כמעט לתת ענשים. מצפים ממורים שיפתרו בכח אישיותם את כל הבעיות, ציפיה שאיה ריאלית לחלוטין. ראשי המשרד חייבים להתעשת, לשנות היחס לתלמידים אלימים, חוצפנים, רשלנים, להחזיר את נושא המשמעת לבתי הספר כולל ענשים, לדרוש יותר כבוד מהתלמיד למורה ולתלמידים אחרים. כל זאת גם אם תבוא התנגשות עם מובילי החברה הליברלים הקיצונים שלרוב נמצאים באגף השמאלי של הקשת הפוליטית.

נגד התלמידים, נגד ההורים, נגד בית הספר, נגד המנהל והמחנכת באופן אישי וגם נגד משרד החינוך. רק פגיעה בכיס תעשה רושם ותביא לשינוי!

בתי הספר הפכו לאיזור מלחמה ואני ציידתי את ילדי בכלים המתאימים .

לצערי הרב . רב מאוד .

אני מעדיף שילדי יכה וידע להתגונן ולא יוכה .