בשביל מה הפוליטיקל קורקט המהוסס הזה?

כשנוצרת סיטואציה מחייבת - אז לא מותר, אלא צריך להשתמש בכח.

כן. כח, החלטיות, סמכות, שרירותיות (בעיני הילד) - זה לא "מותר", בחירה אפשרית או שלא. זה נחוץ וצריך וחובה.

דפנה ......כל הכבוד !!!!!

ולא הילדים אשמים אלה המסגרת החינוכית שפשטה להורים את הרגל

כל הליברליזציה הזו בחינוך מובילה לאלימות וניתן לראות את זה בבתי הספר ואת חוסר השליטה של המורה על הילדים נובע מסירוס המורהב בחינוך וזה מגיע מהורים  "יפי נפש " שחושבים שבעזרת פוצי מוצי יוכלו לגדל ילד טוב ובסוף הם מקבלים עמלק ומסרבים להכיר בכך

הגישה שלך היא סתם הצדקה נוחה להורים קרים/ אלימים/ אדישים שאין להם כוח להתמודד עם הפעוט ולתקשר איתו כבן אדם.

פעוט הוא בן אדם. כשהפעוט שלי לא מעוניין לעשות פעולה: אני יורדת לגובה העיניים ומדברת איתו, מסבירה לו מה שאני מבקשת ולמה ואז תתפלאי כמה שיתוף פעולה יש.

סתם להגיע ולהפעיל כוח, זה לא רק לזלזל בכך שמדובר בבני אדם, אלא גם לא מלמד שום דבר ומלבד תסכול, לא לימדת כלום.

מי שעסוק בלבסס את המקום שלו בהיררכיה ומשחקי כבוד מתאים למאה אחרת ומתרכז באגו שלו ובדרישות שלו ליחס מסויים מהפעוט, במקום בתפקיד שלו כהורה.

נתת שפע הצדקות להתנהגויות איומות של הורים מסויימים (או סבא וסבתא מסויימים) שממילא יפעלו תוך הפעלת כוח ותוקפנות.

להרים בעדינות פעוט ולהזיז אותו ממקום של סכנה (בין אם לו ובין אם ליד חפץ שביר) זה דבר אחד. הורה ששם לב לילד שלו ומעניק לו תשומת לב, ממילא לא יגיע למצב שבו פעוט יטפס לבד על בימבה ויסרב לרדת, כי הוא עוד קודם ידאג שהוא לא יטפס על הבימבה.

אפשר להסב את תשומת הלב של הפעוט למשחק אחר והמון שיטות אחרות ואפקטיביות שאינן כרוכות בתסכול ובהפעלת כוח כלפי פעוט.

אחר כך מתפלאים למה יש יותר אלימות בקרב ילדים ונוער. אם תתנהגו כך לילדים שלכם, זה מה שהם ילמדו.

גם אם נקטנו בכל הפעולות ה"נכונות" בגיל הילדות.

קשה הרבה יותר להפעיל סמכות מול מתבגרים. לעיתים, כבר לא צריך, ולעיתים, אין ברירה וצריך, ואז מאוד מאוד קשה!

מה נראה לכם? שאני אעמוד מול הילד ואתחנן שעות שיכנס לאמבטיה?ברור שלא!

הוא מחכה לתגובה התקיפה יותר שלי, כי ברור לו לחלוטין שאני צודקת- הוא מחפש את הגבולות שאני אציב לו, עובדה שהוא מחייך אח"כ.

והעובדה הכי ניצחת היא- שאחרי הכל, הוא אומר לי אמא אני אוהב אותך ומחבק אותי והכי כיף לנו יחד.

הכל עניין של כבוד כלפי הילד למול אכפתיות ודאגה- השילוב של השניים מוליד תגובות נכונות.

מתי מותר להשתמש בכוח? אף פעם ! אף פעם ! אף פעם !

 אסור להכות ילדים. נ ק ו ד ה.  זה לא מוסרי, לא יעיל ובשנים האחרונות, תודה לאל, גם לא חוקי.

הכתבה אינה מדברת על כוח. היא מדברת על סמכותיות ותקיפות.

הכותרת, לעומת זאת, מעניקה לגיטימציה להפעיל כוח על ילדים.  

אף אחד מארבעת ילדי הנפלאים לא הוכה מעולם.

היא עשתה משהו שנראה לאמה לא טוב ואז האם ביקשה ממנה להושיט את ידה והיא הרביצה לה על כף היד. הייתי מזועזע. לא יודע אם מישהו נוסף מלבדי ראה זאת אבל על כל פנים ממני נעתקו המילים. חשבתי אם להעיר לה או לא. פעם אחת, לפני הרבה שנים, הערתי למישהי שהכתה את בתה ברחוב, אבל אח"כ הצטערתי מאוד מכיוון שברור שמשטרה לא תתערב ועל כן רוב הסיכויים שהילדה רק תסבול בבית יותר.

ואני שואל שתי שאלות:

1) האם זה רק נדמה לי או שיש היום בישראל סחף אצל החילוניים לכיוון חזרה להכאה "מתונה" (!!!!!!!!) של ילדים?

2) מ-י י-ג-ן ע-ל ה-י-ל-ד-י-ם ?????

ע"פ פסיקת ביהמ"ש העליון אסור להניח אצבע על ילד - זו תקיפה.

אסור לסגור אותו בחדר- זו כליאת שווא.

משמע, ביהמ"ש העליון נוטל סמכויות הוריות. אחר כך מואשמים ההורים על ידי אותו ביהמ"ש כשילדיהם מגיעים אליו כנאשמים- מדוע ההורים לא חינכו את הילד.

אגב- אני הייתי ממש ילד מוכה - על אמת. היכו אותי בצורה מוגזמת. עם כל זאת, אני לא סובר שנכון לאסור הכאת ילד טוטאלית. על כל קבוצה בציבור יש סנקציה פיזית באם לא יקיים חוק. מדוע לא לילדים?

בברכה