מתוך הכתבה: "מטרת המבצע הייתה, בין היתר, לשכנע קורבנות תקיפה מינית לצאת ולהתלונן למרות הלחץ הכבד שמפעילים חוגים פנימיים בתוך הקהילה החרדית כדי לטייח פשעים מסוג זה"
1) המבצע עצמו הוא בעצם שיתוף פעולה בין רשויות החוק למנהיגי הקהילות החרדיות בעיר, ומכאן הצלחתו הרבה. זאת בניגוד למשתמע בכתבה לפיו ההנהגה תומכת בהסתרה. הנ"י טיימס פרסם כתבה נרחבת על העניין בעבר.
2) "חוגים פנימיים..לטייח פשעים מסוג זה"- למרות מצג השווא כאילו ישנה "תנועה" (של מנהיגים) התומכת בטיוח באופן גורף ועקרוני, בדרך כלל מדובר בבני משפחתו של התוקף המגוננים עליו, תוך הסתמכות על חששו של הקרבן להיחשף, במיוחד שהמדובר על חברה הומוגנית, פלוס הרתיעה הטבעית הקיימת בציבור החרדי מכיבוס הלכלוך בחוץ. הוראת הרבנים היא כן לדווח ולטפל- בחנויות הספרים החרדיות נמכר ספר בשם breaking the silence , שמחבריו חרדים, העוסק בענין ושנערך בליווי גדולי הפוסקים.
(http://www.tuvias.com/details.asp?productid=27466)
בקיצור, זה כמו לטעון שהעובדה שדן שילון או אשתו לא דווחו עד היום על התקיפה
מעידה על מגמה בקרב חוגים להשתיק ספורים כאלה, בהתעלם מהסיבות האינדבדואליות לא לספר.