ניר - אין כמוך! מחזיקים לך אצבעות, ואם האקסל שלך יראה לך שאין כסף לארוחה הבאה - אתה וכל החמולה תתקבלו אצלנו בברכה.

ישר כח על האומץ, הנחישות וההליכה אחרי הלב.

לא הייתי באותן משכורות כשלך אבל בהחלט הרווחתי לא רע. גילי מבוגר משמעותית (אני בן 65). בצרוף נסיבות מסוים נאלצתי לעזוב את הסטארטאפ. ויתרתי על האופציות ואני מחכה לפנסיה. בינתיים התחלתי ללמוד ציור ואני עובר תהליך אישי מרתק, מאיש טכנולוגיה לאמן. התהליך אינו קל אבל מרתק. אני נהנה מכל רגע, יש יותר זמן למשפחה (אשה ילדים נכדים). הבריאות השתפרה (כנראה בגלל ירידת המתח).

אני בן 40 ועובר את רוב השלבים שעברת. היום אני בשלב של להקיא ליד העבודה...

.. ותהיות איך לצאת מזה עם ביטחון כלכלי.

דרך ארוכה עשית עד לעשיית מה שבאמת אתה אוהב . תמשיך לכתוב :))

אף פעם לא מאוחר - ב ה צ ל ח ה

אשכרה זונת צמרת

לצערנו רובנו נימצא ים במצב זהה של רוטינה מעצבנת ,אך לצערנו ההתחייבויות למשפחה ולבנק לא נותנות לנו את הבררה לשנות כוון . בהצלחה גבר ,

שנסרלה יפציץ את העבודה שלי עד ליסוד ולא נוכל לעבוד בה (לפחות עד שיבנו סניף חדש ונחזור לכלובים).

לצערי אין לי אופק לפרישה כמוך... או אפילו דירה.

:-(

סופסוף מקבלים שפיות נרגעים ובונים בסיס הגיוני לחיים לא על הכסף לבדו יחיה אדם.

בהצלחה לחיים חדשים ורגועים.והשם ישמור נפשך ורוחך לאורך הימים.אמן.

נהנתי לקרוא, הכי חשוב תעשה מה שטוב לך ולמשפחה שתוכל לקום בבוקר עם חיוך

לצערי סיימתי את לימודי "מאוחר מדי" (2002) וראיתי חברים מממשים אופציות וקונים דירות. כשאני סיימתי החגיגה הסתיימה. אבל עד היום לא הבנתי למה בארץ (וגם קצת פה באוסטרליה בכמה חברות מזופטות בסידני, לרוב זה לא כך) מתכנתים מאפשרים לעצמם תנאי עבודה של 10-12 שעות ביום. זה לא אפשרי מבחינה מנטלית במילא (לפחות עבורי גם 8 שעות זה יותר מדי.. אחרי 5-6, אלא אם אני עושה משהו מעולה, כלומר עבורי.. אני סוגר בסטה מבחינה שכלית), ואם אנחנו כ"כ מבוקשים שאנחנו מקבלים משכורות כאלה, למה בכלל להסכים לזה?

בקיצור, חבל שאין לנו גם ועד.

 

 

אני הייטקיסט בן +30, בחברה גדולה לא פחות מזו שתארת. מסלול החיים שלי דומה למדי (פרט לדגמי המחשבים המיושנים שהיו לי בילדות). להבדיל, אני עוד בשלב שאני נהנה מהעבודה מאד, אבל אני מכיר לא מעט סיפורים כמו שלך (למרות שאף אחד לא היה מנוסח בצורה משובחת כל כך), ואני מת מפחד מהיום הזה שהניצוץ בעיניים יעלם.

כל מילה בסלע. ואין צורך להזיל דמעה, אני לוקח אותו מחר לעבודה!

יפה מאוד, כתיבה מעניינת וקולחת, ובקשר לתוכן עצמו, כל הכבוד על האומץ ומאחל לך בהצלחה לאן שלא תבחר ללכת.

טור כתוב מצויין.

לך תעבוד בחברת חשמל או בנמל. גם תעבוד הרבה פחות, גם לא יוכלו לפטר אותך וגם תרוויח הרבה יותר...