ובוגר חוגים טכנולוגים כנער שמתעסק היום באותו עולם תוכן אני מזדהה למרות ששוב רמת העושר שתיארת היא הרבה מעל לרמה בה אני נמצא אהבתי מאד את האמירה הפשוטה והנכונה לגבי מעט-המון. אנשים לא מבינים, כי זה קשה ובלתי נתפס, שאתה תרוויח אחרי 3 שנים יותר מבעל מקצוע של 30 שנה או ממפקד בכיר בצבא. יש פה אנומליה הנובעת מהיצע וביקוש וכן מתגמול יותר מהוגן לכישרון המסוים של אנשי הטכנולוגיה. הרבה אנשים מקנאים בלי להבין את כל התמונה האמיתית.
באמת כתוב מצוין , ישר כח !

וכן, גם הלב קצת נצבט מקנאה: עזבתי קריירה בתחום אחד, ערקתי לטובת תחום אחר, אך בגיל כמעט חמישים, למרות הניסיון, ההכשרה, ההצלחות המוכחות, אני כנראה לא כזה להיט בעולם שנשלט בידי בני  35...

מי הוא:
* בן של סא"ל בחיל האוויר
* ילד שקיבל מחשב כשלילדים אחרים בקושי היה סקייטבורד
* מוכשר בלימודים ובעל שכל חריף
* קצין לוחם - ועוד בחטיבה 7 - ועל זה ישר כח! יש כבוד !
* מהנדס מוכשר שהלך להייטק עוד לפני שזה היה ים של כסף
* עשה הון עתק של כסף במהלך של כמעט 20 שנה.
* התפטר כי נמאס לו.

לא הבנתי עוד מה הפואנטה...?!
בית - יש.
אישה - יש.
ילדים - יש.
2 מכוניות - יש.
בריאות - ברוך ה'.

כל השאר - לא רלוונטי בכלל.

כתבה מביכה שמחדדת הרבה ממה שגרוע בהייטק הישראלי: חצי מהכתבה מתארת את האובססיה של הכותב עם המשכורת שלו והאופציות שלו. חצי כתבה. לא החזון, לא היצירתיות, לא גמישות יצירתית ואתגרים מחשבתיים אלא הכסף, הכסף, הכסף הכסף והכסף. בפסקה השלישית הוא נדהם מכך שהבוס דורש ממנו שיפור בביצועים: מה באמת? מה שנדרש ממני זה גם אשכרה לעבוד ולא רק לדבר על המניה בארוחות הצהריים ולחתוך בחמש? איפה ההסתדרות? איפה בג"ץ?

בעיני המדהים בסיפור הזה הוא לא העובדה שעזבת את מיקרוסופט (?) אלא למה, לעזאזל, לא העיפו אותך משם שנים רבות קודם.

יכולת לספר לעצמך סיפור שגם מה שאשתך מרוויחה ומה שחסכת לא מספיק ל-א, ב, ג... מזלך שחתכת. אנשים אומללים שבוכים שהם תקועים יש הרבה, השאלה אם לוקחים אחריות ועושים שינוי. מאחלת לך בהצלחה. אתה כותב נהדר!

צריך ללכת עם האמת ועם האהבה האמיתית, לא לתת לדברים כמו כסף או אנשים להפריע לך ללכת בדרך של אהבה יפה ללא תנאי. הרי לא הם יצטרכו להתמודד עם התוצאות.

בפעם הבאה תמכור לכל הפחות 101 עותקים ;)

kavod

ניר אתה אחד האנשים היותר מוכשרים שיצא לי להכיר וממש חבל לי לשמוע שעזבת את מייקרוסופט.

אבל בתור אחד שעבד שם אני ממש מסכים אתך החברה שמה לה למטרה רק לגרוף כמה שיותר רווחים ובדרך לרמוס את החיים הפרטיים של העובד, אבל האמת לא רק מייקרוסופט יש גם חברות אחרות שעובדות בדרך דומה אבל מייקרוסופט היא המובילה בתחום.

החבל הוא שאנו עובדי ההיטק מאוד מסונוורים מהרקע והכסף ולא מסכילים להבין באמת לאן החברות מובילות אותנו אלא רק בגיל מאוחר אחרי ששילמנו מחיר יקר למשפחה שלנו.

 

מאחל לך המון הצלחה בכל אשר תפנה לעשות.

 

רועי

צריך לדעת מתי לשחרר, טוב שנתת לעצמך סטירה בזמן :)

בעזרת השם יבוא המשיח ויגאל את כולנו

פשוט היית יכול להוריד הילוך - בשעות ובכסף.

אם היו לך דאגות פרנסה, לא היית עוזב - גם אם היה לך ממש רע ונורא...

אנשים לא מבינים איזו עבודות זה היי-טק. זה תהליך מתמשך שבו נשמתך נמכרת בחתיכות קטנות.
זמן טוב לעזור את סיר הבשר ולהזכר שחיים פעם אחת ואת הזמן האבוד עם הילדים שגדלים בלעדך שום אופציה לא תחזיר!

קודם כל, בהצלחה עם הג'וב החדש! כבר מהכתבה אפשר לראות את כישרון הכתיבה.
בנוסף, חשוב להדגיש שרוב מקומות העבודה בהייטק אינם כאלו. לא מבחינת הלחץ של תפוקה שלך מול אחרים, ולא מבחינת שעות העבודה.

זורם ולא מעיק, אהבתי ממש :)
מזדהה בצורה קשה וחושב להיות תסריטאי (לסרטים), קשה לעשות צעד כזה בלי להיות מסודר לפני לצערי.

שמח שהיה לך כישרון ומזל להיות מבוסס מספיק כדי שתוכל להגשים את חלומותיך, שיהיה לך המון בהצלחה! זה נראה טוב מפה! אני אחפש את הספר שכתבת :)

איש מחשבים אנליטי כמוך צרית לדעת את זה

מלא כסף כדי לעשות מה שבא לו. הוא נשמע מפונק ונהנתן.

בתחום יש הרבה חברות, אם ניסיון כמו שלך יכולתה פשוט לעבור לחברה רגוע יותר (בפחות כסף).
אני חושב שאתה כמוני אוהב לתכנת ובחרתה במקצוע הנכון פשוט לא בחברה הנכונה :)

אני דווקא כן מכיר את זה. זה היכה בי בגיל 27 אחרי שעבדתי כבר 4 שנים כמתכנת. אבל לא חיכיתי עד גיל 43. אני זוכר ששאלתי את עצמי אם אני רוצה להתעורר בגיל 40 ולגלות שהעברתי אחלה שנים מול המחשב רוב היום, או פשוט לצאת ולהנות מהעולם. לקח לי חודש למכור את הרכב, להתפטר מהעבודה, ולסגור את העסק (כמובן תוכנה) שבדיוק התחלתי להשקיע בו את הזמן המועט שנותר לי. אחרי אותו חודש כבר הייתי בהודו. זה היה בשנת 98 וזה נמשך 4 שנים. שנים מדהימות וחוויות מטורפות. שום כסף לא יכול היה לקנות לי את החוויות האלו. והיום אני בן....43. כמוך. ההחלטות שאנחנו עושים בחיים, בנקודות זמן שונות, הן שקובעות את הגורל שלנו. אני שמח שהחלטת להתפטר ולנסות משהו חדש שעושה לך טוב. בעוד כמה שנים, גם אם המשהו החדש הזה לא יצליח, תדע שלפחות ניסית.

יש לנו כמה קווים דומים בביגרפיה, בעיקר הכתיבה של הקוד וכתיבה. לך על החלום שלך, אני יודע כמה זה מגיע לך. רק בהצלחה, ותזכור שהדברים מגיעים בקצב שהם צריכים להגיע ולא בקצב שאנו רוצים שהם יגיעו. ובוודאי לא בקצבים של החברה בה עבדת...

אבל בלי כל הכסף...

אוהב אותך ניר.
:)

ניר - החשיפה שלך מעוררת התפעלות.

אם לא עשית אקסיט רציני, איך תממן את רמת החיים שהרגלת אליה את המשפחה שלך?