חצי עובדים\עובדות היו נכנסים\ות לבית סוהר.

זיונים חופשי.

ליקוקים חופשי.

הלשנות חופשי.

שטינקרים חופשי.

חנפנות חופשי.

העיקר כל הזמן ישיבות.

מרוב ישיבות אין זמן לעבוד.

בין הרגליים אפילו כשאתם רוצים מערכת זוגית.

זה ממש פטאתי, אם זה מה שהכי חשוב לכם בזוגיות.

במו אזני שמעתי מזכירה בכירה אצלנו מדריכה בטלפון את אחותה הצעירה (והנשואה!)  שהתחילה לעבוד במקום חדש איך עליה "להכנס לבוס למכנסיים".. ואחרי זה הוא "כבר יהיה אצלך בכיס הקטן.."

למיטב ידיעתי האחות גם מילאה אחר כל העצות ..

בוס כזה שנסחף אחרי עובדת מפתה וזנותית הוא כמובן טיפש גדול.. אבל ממריד אותי לחשוב שחוק יגן בחירוף נפש על העובדת שתיכננה את המלכודת..

לפי הכתבה ולפי מה שקורה היום יש לראות את בועז ורות (כן ההיא מהמגילה סבתא רבה של דוד המלך ) כמעשה אשר לא יעשה, רות שיחקה אותה כאשר שכבה/ישנה למרגלות רגליו של בועז ובועז ניצל את מעמדו  ולקח את רות לאשתו.

כדי למנוע פגיעה בתאונות דרכים מומלץ לאנשים להישאר בבית, זה מה שניתן למוד מהכתבה,  ברור לי לחלוטין שאם הבוס הוא היוזם ולמעשה מפיל את מרותו על העובדת עליו לשלם על כך, אבל ייתכן  והמצב הפוך והעובדת או הסטודנטית עושה לו עיניים משחקת בו ומביאה אותו  למצב של פיתוי והוא אינו גיבור הכובש את יצרו

אז למה ומדוע עליו דווח על דבר שמצד אחד יש לו הזדמנות ואינו רוצה להחמיץ אותה מצד שני עליו לדווח כי מתנהל רומן בינו ובין העובדת ודיווח זה הינו מידע חסוי בין שניהם  ועלול לפגוע בעובדת שהתאהבה או היו לה אינטרסים להתקדם אך עשתה זאת בשקט וללא ידיעת אחרים,  לא תמיד יש כוונת סחיטה..

 נו באמת...כאשר רוצה ורוצה ניפגשים הם מחליטים מה לעשות.

 כול השאר זה בילבולי ביצים של פימינסטיות מתוסכלות שחסר להם בחיים חיבוק.

אני מנהל בחברה קטנה ולעיתים אני מעורב בגיוס עובדים חדשים. אני ממש לא שוביניסט אבל למרבית התפקידים אני מעדיף לגייס גברים ואני יודע שרבים מעמיתי נוהגים כמוני.

האשמה היא בנוקשות של החוקים ובמאמצים הפמיניסטיים לקבוע שכל אמירה או יחסים אישיים בין מעסיק גבר לעובדת הם בחזקת הטרדה מינית. יותר נוח לי לזמן גבר לשיחה במשרד בדלת סגורה, יותר נוח לי שנשארים גברים במשרדים לאחר שעות העבודה, ואם מנהל המפעל רוצה לדסקס איתי תכנית עבודה שבועית על כוס קפה או בירה, אף אחד לא מרים גבה.

הצלחה לפמיניסטיות ותובעות השוא.

החוק אוסר קיום יחסי מין בין בוס והעובדת שלו כאשר הם אינם בני זוג (נשואים או ידועים בציבור)

האיסור הוא מלא מוחלט ולא תלוי בהסכמה או רצון של הצדדים

האפשרות החוקית היחידה לקיום יחסי מין הוא הפיכת העובדת לבת זוג טרם קיום יחסי המין

כל התחכמות חושפת את הגבר לתביעה פלילית ואזרחית

כל מה שהאשה צריכה זה לתעד את היחסים (באמצעות הטלפון למשל)

ואחרי שהיא מחליטה שנמאס לה פתוחות בפניה האפשרויות הבאות

לסחוט את הבוס

לתבוע אותו תביעת פיצויים אזרחית

לנקום בו ולהגיש תלונה במשטרה על אונס

ואכן מדובר לפי החוק באונס ולא רק בהטרדה מינית

דלת ליידי, ואני כאילו ביירח דבש שני......

אני אמנם בשוי באושר לאשתי+2 ילדים בוגרים(18,22) אבל היא שיגעה  אותי........

אני בן 57, והיא בת 59  גרושה, שמצבה הכלכלי הוא לא טוב אלא  מצויין.

אנו ביחד כבר שנה  ווחצי, ואינני יודע איך יוצאים מזה.....

אפשר להגיד חי באושר, ועושר משתי הכיוונים.....

שמישהו ייעץ לי בבקשה איך לצאת ממנה בעדינות, בלי פירוק המשפחה שלי, ומבלי לפגוע   בשכנה אישית....(היא אפילו רוצה שאתגרש למענה,   לא מתאים לי.....)

נראה לי שנכנסתי לרחוב ללא מוצא!!!

הראשון קשור לרומן בין נשואים, או שאחד מהם נשוי. הלו, אפילו על עשרת דיברות פשוטות אי אפשר לשמור? אל תחמוד אשת רעך ואל תחמדי בעל רעותך. גם בוגדים, גם משקרים- מי יכול לסמוך עליהם בכלל? המנכ"ל? הלקוח?

השני, למה לצאת כל הזמן מנקודת הנחה שמדובר ברומן בין גבר מנהל לאשה זוטרה? ומה אם זה הפוך? או הומוסקסואל או לסבית? ולכל המגיבים השוביניסטים (כן, גם אתה, עודד טל)- הייתם שמחים בבוס שצובט לכם בתחת? שמרמז לכם שכדאי לשכב איתו? 

נכון שיש מקרים בהם מנהלים מנצלים את סמכותם כדי להשכיב את העובדת, אך מצד שני, גם לא חסרות עובדות שמתכננות איך להשכיב את הבוס עלמנת לזכות בהטבות או הקלות או השד יודע מה ... צריך להתיחס לכל מקרה לגופו !

וידוי: היה לי רומן בעבודה. ועוד עם הבוס, למרבה הפדיחה. לא ניצול מרות ולא פיתוי. רומן. באמת נדלקנו אחד על השניה. שנינו היינו רווקים, נמשכנו אחד לשני בהיסטריה, עבדנו שעות ארוכות יחד, גם אל תוך הלילה, והתאהבנו. קורה.

כמו שבדרך כלל קורה בעולם העבודה, הגבר היה בתפקיד בכיר יותר משלי, כי בדרך כלל גברים מתקדמים יותר ומרוויחים יותר מנשים, והוא גם היה מבוגר ממני (לא בהמון שנים). הצלחנו לשמור על גם על הסוד וגם על המקצועיות ועל הפרדת רשויות, ולא לערבב מין בשאינו מינו, תרתי משמע. אבל קל זה לא היה.

שמרנו את זה בסוד. הוא רצה לצאת עם זה החוצה, ואני סירבתי, משום שחששתי שמרגע זה והלאה כל הישג שלי ייחשב כאילו הוא צ'יפר את המאהבת שלו, וכאילו השגתי את מה שהשגתי לא במקצועיות אלא דרך המיטה. למה לא עזבתי? זה היה מקום קטן בתחום ספציפי, ולו עזבתי, היה לי קשה למצוא עבודה כזו, שכה תתאים לכישוריי ותהיה כל כך מעניינת.

הרומן נגמר אחרי שנה, ואז התחיל החלק הקשה באמת, למרות ששנינו שמרנו על דיסקרטיות ועל מקצועיות והמשכנו לעבוד יחד . הוא לא התנכל לי ואני לא ריכלתי עליו, ובוודאי שלא עלה על דעתי לסחוט אותו. כל מה שנעשה - מתוך רצון והכרה (אם אפשר להתייחס לאהבה ולמשיכה כאל הכרה) נעשה.

 שמרנו על כבודנו, של עצמנו ואחד של השני, אבל זה היה סיוט.  באותה תקופה לא סבלתי אותו, ממש שנאתי לשבת איתו בישיבות צוות ולדיונים מקצועיים, אבל ידעתי שהוא טוב מאוד מבחינה מקצועית, ושיש לי מה ללמוד ממנו. גם הוא לא סבל אותי, אבל ידע שאת את העבודה אני אוהבת ועושה אותה אותה מצוין. היו הרבה ימים שהרגשנו שהבניין אינו גדול מספיק להכיל את שנינו תחת קורת גג אחת, ושאחד מאיתנו צריך ללכת, אבל התחום קטן וההזדמנויות אינן רבות. איכשהו שרדנו את זה.

בהמשך הוא עזב ואני קודמתי (ואחר כך קודמתי שוב, בלי קשר אליו). מאהבי לשעבר עשה חייל במקום אחר. הקריירות של שנינו לא ניזוקו, אבל מאז אני נמנעת מרומנים במקום העבודה כמו מאש. נדמה לי שגם הוא.