ממש כמו ציידים לקטים אמיתיים-
אוכלים מרגרינה, שמנת מסויה וכמויות ענקיות של סוכר
(אני מניח שאת יודעת שאין שום הבדל בין סוכר חום לסוכר לבן?)
על מי אתם עובדים!?!??!?!?!?!
אבל תשמעו על שיטה הרבה יותר טובה להבטיח אוכל בריא, גידול הומני ולא מתועש, ואיכות מעולה-
המגמה החדשה של התאגדות בקבוצות צרכנים, שפונות ישירות לחקלאי ומסכמות מראש לכמה שנים של מכירה (כידוע להשקיע בגידול חלקאי דורש זמן ותכנון) הם קובעים מה הם רוצים, החלקאי יודע מראש למי מתי וכמה הוא מוכר...
ושלום על ישראל!
חקלאי בינוני שמגדל כמה דונם עגבניות, כמה דונם מלפפון, כמה דונם בצל, כמה דונם גמבה, כמה תרנגולות וכמה פרות לחליבה יכול לספק את הצרכים של שכונה או מס' בניינים קטן, 30 חקלאים כאלה סוגרים את הפינה לעיר קטנה.
ומבטיחים, מלבד איכות הגידול והטיפול במזון שאתם מכניסים לפה שלכם, גם חיי קהילה מגובשים וטובים יותר, מה שהוכך כאחד הגורמים העיקריים באיכות החיים של האדם בזמן המודרני- חיי קהילה מפותחים ואיכותיים שמתבססים על איכות וטריות המזון שאנחנו צורכים, ובנוסף נהנהים גם מהוזלה כספית (בגלל פערי התיווך שנחסכים). אז מה רע אני שואל אותכם?
כמובן שיש לקחת בחשבון שהמוצרים תלויים בעונות השנה, תלויים בהצלחת הגידול (מה שהרבה פחות בטוח מאשר ירקות קפואים) ובגורמים סביבתיים, עונתיים ובכלל במשתנים רבים, אבל מה ששכחתכם שככה בני אדם אמורים לחיות, וככה הם חיים יותר טוב יותר בריא ויותר בשמחה.
אפילו יותר מאשר גלידה מחלב קוקוס, חלבה קילו סוכר ומרגרינה- שיא הטבעוניות כמובן
המגמה הזאת כבר תפסה בכל אירופה, ביפן, בארה"ב, באוסטרליה.
רק בארץ הקודש כנראה יש דברים חשובים יותר להתעסק בהם....
אם מישהו מכיר, שמע או יודע על קבוצות דומות בארץ, או חקלאים שמוכנים לשתף פעולה אני ישמח מאוד לשמוע על זה.