|
1. כבוד והערכה - אזרח למופת .
אינני ותיק כמו כותב הכתבה , אבל על מנת לחזק את ידיך בימים מטורפים אלו שמשרתי המילואים נחשבים כ"פראיירים" , ודוקא אותו רוב אנשים שעושים ימי מילואים כמוך הם פשוטים ולא בולטים בשטח. והכתבה היא "כל מילה בסלע" , ומיכוון שאין לי את הכישרון הכתיבה אבל בשותפות מוחלטת לדברים שנכתבו אודה שבטווח 11 שנות מילואים עשיתי 291 ימים , שזה כ 26.5 ימים בשנה (ואיני קצין ) , והמשיך לתרום לאותו דבר גדול שנקרא " מדינת ישראל" שהוא בהחלט ניסיו מוצלח ומתקדם . ו"שאפו" ענק לנשותינו שהם החלק החשוב במשימה .
|
|
|
2. חזק ביותר לגזור ולשמור!!!!
|
|
|
3. תודה מקרב לב
| גודי , |
ראשון לציון |
|
(30.05.12) |
אין לי מספיק מילים כדי להודות לך ולחבריך על נשיאה אין סופית בנטל קיום מוסד המילואים. גם אני יודע שאנשי המילואים הם העובדים הטובים במקומות עבודתם, הם אלה שלא יעלימו הכנסות, לא ישתוללו בכבישים ויתנהגו בנימוס באופן כללי.
שוב, תודה מקרב לב |
|
|
4. בקשר לשקית חימום - היא היתה פג תוקף כבר שקיבלת אותה
| מילואימניק , |
נובמבר 89 |
|
(30.05.12) |
|
|
|
5. כתוב נהדר ומעניין. זר לא יבין זאת. תודה.
| אזרח-חייל בשליש משרה |
|
|
(30.05.12) |
"אנשים רוצים וצריכים להשתייך לקהילה אורגנית. - "מקום שכולם יודעים בו את שמך ותמיד שמחים לבואך". מקום שאם יש לך שנה קשה ואתה צריך לעשות פחות ימי מילואים, זה אפשרי כי לפני שנה עשית יותר ימי מילואים מפני שלמישהו אחר הייתה שנה קשה. מקום שבו אתה יודע שתפגוש את אותם פרצופים מכוערים, תשמע את אותן בדיחות ישנות ושוב תתעצבן על אותם דברים."
פעם זה היה המצב בפלוגה שלי אבל הדור מתמעט והולך. הפרצופים המכוערים של החברים שלך מפסיקים להופיע. כל אחד והסיבה שלו ואתה מרגיש באמת הפריאר היחידי. פעם המילואים היו מפגש חברים אמיתי, מה שהקל במעט על העסוקה / אימון ועל הנתק מחייך האישיים. משנה לשנה הופך להיות קשה יותר להגיע למילואים ולגלות ששוב אתה לבד.
|
|
|
6. בד"כ לא מגיב ... לא אוהב טוקבקיסטים ...
אבל חורג מהנוהג. כתבה שהיא תמצית הישראליות. קריאה עם חיוך, דמעות אבל בעיקר גאווה.
|
|
|
7. תודה לך.ובוז ל"נבחרי העם".
| מיל-מגח-בדימוס , |
ישראל המופרטת לדעת |
|
(30.05.12) |
תודה לך על תרומתך .
בזכותך יכולים אזרחי המדינה לישון בשקט .
ובוז "לנבחרי העם " - המשתינים בקשת בפרצופם של אנשי המילואים
|
|
|
8. הזכיר ימים יפים של פעם
יש משהו מיוחד ומקסים במילואים. |
|
|
9. תודה!
| כמה פשוט- ככה יפה! , |
מאחורי ההר |
|
(30.05.12) |
תודה על הדרך לבטא במילים פשוטות ויפות את האמת המסתתרת מאחורי חיי המילואים. שלי עדיין לא נגמרו, טנקים מפחידים אותי. אני חי"רניק, אבל החוויות כל כך דומות וההבנה שבעצם השחרור מהסדיר מאפשר רק חופשות ארוכות יותר בין שירות מילואים אחד למשנהו. ובסוף, אותה קבוצה קטנה מדי, שאני גאה להמנות עליה, נפגשת למשימה חיונית ופשוטה של הגנה על המדינה. לפעמים נראה שהמדינה לא מעריכה את זה, אבל הפרטים בה גדולים ממנה.
|
|
|
10. 13שנים נימשך שירות המילואים שלי.כ-50 יום
לשנה.לא בכינו,לא ביקשנו,עסינו...מדובר על שנות 80-90.
|
|
|
11. ניר, קראתי בשקיקה ואני מוריד את הכובע בפניך
| שי ק. - מילואימניק |
|
|
(30.05.12) |
אנשים לא מבינים את התהפוכות הנפשיות שעוברות על מילואימניקים במשך שירותם במילואים. אין לאנשים מושג כמה שזה קשה לקבל את המקלחת הצבאית הזאת הקרה הזאת כמה פעמים בשנה ואז לחזור לשגרת החיים שלך. זה דורש עצבים מברזל.
|
|
|
|
גם אני טחנתי מילואים ולצערי לא רק שזה הרס לי את העסק ומנע לימודים, לא נראה לי שהמדינה תדע גם בעתיד לדאוג לנו. חבל, כי זו באמת ציונות בלי מרכאות. לא נורא, סיימתי בשלום... מזל שיש את גיל 44... יאללה, עכשיו הצעירים
|
|
|
13. אבל בר תורמת יותר.... בטח...
|
|
|
14. אחד הכתבות היותר מעניינות שקראתי בבליזר ממש האבתי בתור שריונ
| ליעד בקדס , |
פתח תקווה |
|
(30.05.12) |
אחד הכתבות היותר מעניינות שקראתי בבליזר ממש האבתי בתור שריונר במיל'
|
|
|
15. מלח הארץ! כתוב נהדר
| יש תקווה , |
בהצדעה |
|
(30.05.12) |
|
|
|
16. פראייר!!!!!!!!!! אתה כזה אפס!!!
| מ"מ במיל , |
דרום |
|
(30.05.12) |
כל מי שעושה מילואים פראייר!!!! אני בורח ממילואים כבר 9 שנים. ואני לא מתכוון לתרום יום אחד עד שכל אזרח ישראלי בעל תעודה כחולה יתחלק בנטל!! ערבים חרדים ותל אביבים
|
|
|
|
ושברת לי את הלב שציינת את ההפסדים של הפטריוטס בסופרבולים
|
|
|
18. שאפו!!!!
| נדלני"סט חופשי , |
פרדס חנה |
|
(29.05.12) |
מלח הארץ
|
|
|
|
|
|
|
|
|
21. אני לא תורם כלום
| מילואמניק זקן , |
מזה"ת |
|
(30.05.12) |
אני בן 43, ומאחורי 22 שנות מילואים. הסיפור די דומה לסיפור של ניר. גדוד שריון, תעסוקות, אימונים. הייתי בחוות גלעד, זרקו עליי אבנים באל ערוב, אפילו את הלוחמים שהוא מספר עליהם אני מכיר, רק שבגדוד שלנו יש להם שמות אחרים. אבל לא תרמתי כלום.
לתרום זה לתת מתוך כוונה לא לקבל דבר חזרה.
ואני קיבלתי המון. יש לי חברים (תיקון, אחים) שלא הייתי פוגש בשום מסגרת אחרת. יש לי חוויות שאי אפשר להשוות אותם לשום דבר אחר. יש לי את הכבוד להשתייך לעילית של החברה הישראלית בכל דרך שתמדדו את זה. כן, השמנת של החברה. בזכות המילואים אני עדיין יכול להיות אופטימי לגבי החברה הישראלית. לראות שעדיין יש מקומות שבהם רעות, שוויון, וערבות הדדית הם לא מילים ריקות. אני קיבלתי גם את האפשרות להגן באופן ממשי על משפחתי, חברי וכל מה שיקר לי. ההרגשה הזאת, שאתה חוצץ בגופך בין היקרים לך לבין מבקשי רעתם שווה יותר מ30 יום בשנה. זאת לא תרומה. אני קניתי את זה במחיר מלא.
לתרום זה גם לתת ללא שום חובה.
כאשר אני לא נמצא במחסום או בעמדה יש כאלה ששומרים עליי. מחובתי להחזיר להם. 30 יום קשים בשנה תמורת 305 ימים של שקט? נראה לי מחיר הוגן. יש מחיר לשגרת חיינו, ואני מוכן לשלם אותו. יש מחיר גם לדמוקרטיה, לחופש ביטוי, לרצון להיות אני, לחיים בחברה יציבה. אפשר לקרוא לזה מס. ואני משלם את המס על מנת שאוכל לדרוש שיעשו בו שימוש ראוי. לפני שאתה דורש את זכויותיך, האם ביצעת את כל חובותיך?
אין לי בעיה עם ה"משתמטים", המתחמנים, ואלה שלא עושים דבר. יש מלא דרכים להחזיר לחברה הישראלית את מה שאתה חייב לה. חפשו בתוככם, אני בטוח שתמצאו את הדרך. ואם בסופו של דבר מצפונכם מאפשר לכם לקחת מבלי להחזיר, אתם מעבר לשכנוע, ואתם צריכים לחיות עם עצמכם. בהצלחה.
המדינה לא תמיד מחזירה לך את התמורה בעד מה שאתה נותן לה. לפעמים היא גם מזנה את השירות שלך. אז? המדינה זה אתה. אתה וכל שאר האזרחים. זה לא ביבי, לא מופז, ולא יחימוביץ'. אתה. לא טוב? לא מספיק? תשנה. אבל קודם תשלם את החובות.
אני אפסיק לעשות מילואים בקרוב, ואני כבר מתגעגע. אני מתנדב כבר שלוש שנים, וכל פעם זה רק עוד אימון, רק טיפה עזרה בתעסוקה, רק פה, רק שם. אבל מתי שהוא זה ייגמר, והחיים שלי יהיו קצת פחות מלאים.
ועדיין לא תרמתי כלום.
מוקדש באהבה לעופר, פוגל, אבישי, עומר, מקי, יצחק לוי, אוריון, ברוך, אסף, אוטיץ, רביבו, זינגר וליאור.
אופנהיימר- אם אתה קורא את זה, תדע לך שנפלטת מהמחלקה והגדוד. ברוך שפטרנו.
|
|
|
22. רעיון יפה. כל הכבוד על השירות וההתמדה
| מילואימניק ותיק |
|
|
(30.05.12) |
|
|
|
23. מי שלא היה לעולם לא יבין
מחליף את השמות, את התפקיד ואת תאריכי התעסוקות וזה אחד לאחד הפלוגה שלי. כתבת יפה ומדוייק את מה שכל אחד מאיתנו מרגיש וחווה
ולכל הזקנים שביננו (אני בן 42), התפקיד המכריע שלנו הוא לעצב את הדור הצעיר לתרום מנסיונינו, גם אם הכרס כבר קצת מבצבצת וגם אם בדיוק קיבלנו עוד תפקיד בעבודה |
|
|
24. בולשיט של קצין במיל.
| מילואימניק בתותחנים |
|
|
(30.05.12) |
כלוחם שאינו קצין היה מאוד משתלם לשרת במילואים עד גיל 40. היה נפלא לטחון משמרות של 8\8 בעמדת שמירה או בבטשית בזמן שהקצינים עבדו בחפ"ק לא יותר מ-5 שעות ביום. היה מעולה לעשות אימון בצאלים וביום האחרון לשבור את הגב בעבודות חימוש (החלפת חוליות בזחלים של הרק"מ) בשעה שהקצינים היו בישיבות של סיכום אימון. חיילים פשוטים במילואים הם בסך הכל עבדים של קצינים ואנשי קבע ובסוף כל אימון\תעסוקה גם משלמים מתש"ים כי תמיד מאבדים ציוד וזה בשביל לממן את ה-100 שקל הנחה שהכותב קיבל בלונה פארק. האמת חייבת להיאמר ואגב גם הנושא של חברות אמת זו אגדה שלא קיימת. אנשים מוכנים להרוג אחד את השני בשביל להרוויח חרטא (עוד שעת חופש , עוד קצת זמן מנוחה או משימות טובות יותר שבהן הזמן עובר יותר טוב). לא פלא שמערך המילואים בקריסה , קצינים לא חסר , חיילים זה זן שהולך ופוחת. כדאי שהאלופים יתחילו לדבר עם החיילים הפשוטים ולא רק עם רמת מ"פ ומעלה שיחרטט שהמוטיבציה בגדוד גבוהה וכולם באים ברצון. בולשיט !
|
|
|
25. אצלי עד עכשיו מצטבר בערך 700
|
|
|
|
|
|
27. ואני מ- 1990, עשיתי כבר 510 ימים...
ולא רוצה להפסיק, וגם לא יכול לספר מה עושה...
|
|
|
28. כתבה נפלאה. תבורך.
| חי"רניק , |
מרכז |
|
(30.05.12) |
התגייסתי ב93. אני עושה מילואים מ97 ועדיין לא רואה את הסוף- ושמח על כך.
האנשים שאיתי הם מלח הארץ וכמו שכתבת- זו זכות להגן על הניסוי הזה שנקרא ישראל.
תודה על כתבה מחממת ויפה. |
|
|
29. תודה רבה לך
| אור , |
ראשון לציון |
|
(30.05.12) |
על כל מעשיך ועל הכתבה המצוינת הזו.
|
|
|
|
|
