מבינה את התחושה של חוסר האונים ולעיתים גם הכעס שמתעורר כלפי ילדינו כשהם מסרבים לשמוע או להבין כשאנחנו מנסים להגן עליהם וללמדם מה מותר ומה אסור.. זה מתחיל מגיל ינקות וממש לא נגמר שם.
אני גם יכולה להבין את הכמיהה בתוכנת ריגול שתאמר לנו מה קורה עם ילדינו, אך זה כמו להעביר את האחריות למישהו אחר.
אין מנוס מלסצע את 'עבודת הרגליים' בעצמנו. בתור הורים אוהבים ואחראיים עלינו לעזור לילדינו להבין את ההנאה שברשת אך גם את הסכנות הרבות הקיימות בה.
חשוב שהדבר לא יעשה בהטפה אלא באמצעות המחשה וחוויה. פעמים רבות הם מתוחכמים מאיתנו טכנולוגית, אך עדיין לא מפותחים מספיק קוגניטיבית ורגשית כדי לחשוב על השלכות עתידיות וסכנות אפשריות. שם אנחנו נכנסים. חינוך זה התפקיד שלנו. בנוסף, אפשר לבקש את עזרת בית הספר ולהציע שיקיימו תוכנית התערבות לשימוש נכון באינטרנט, יש מומחים בארץ שיועצת ביה"ס אמורה להכיר ויש לה יכולת גישה למידע בתחום.
הורים - פנו לעזרת ביה"ס, לכו להרצאות על שימוש נכון באינטרנט ועל הסכנות הפוטנציאליות, צרו קשר טוב עם הילדים שלכם בנושא ותתחילו לדבר על זה (גם אם לא נראה שיש פרטנר לשיחה). אפשר לשים גם תוכנות שחוסמות תכנים לא הולמים, אך לזכור שזה לא חוסם את כל התכנים אלא רק את חלקם ויש תכנים מזעזעים ואנשים מסוכנים שתוכנות אלה לא יכולות לעשות דבר לגביהם. זה התפקיד שלנו!
בהצלחה
אמא ויועצת חינוכית