אני גרה בדירה בפרוייקט ברמה הכי נמוכה שאפשר. בניין בן 8 שנים עם בעיות כמו של בנין בן 50. רק לפני חודש היו פיצוצים בצנרת שחייבו ניתוק מים והחלפת כל הצנרת, פרוצדורה שנמשכה יותר משבועיים. את המקלחות עשינו אצל חברים, לשירותים הלכנו בעבודה. בעלי הבית? בכלל לא מבינים שהיתה בעיה. משחקים אותה מפגרים, ולא מבינים מה הבעיה, הרי הסתדרנו, והם אפילו הציעו לנו מקלחת. אבל על זה שהשירותים הסריחו ולא יכולנו אפילו לצחצח שיניים בבוקר- מה פתאום פיצוי?! ועוד כתוב בחוזה שהשוכר צריך "להנות הנאה סבירה מהמושכר", שלא לדבר על חשבונות המים שקיבלנו בעקבות המצב..אבל אין דין ואין דיין, אנחנו יכולים לצעוק עד השמיים, לא אכפת להם (עושים כאילו הם לא מבינים מה הבעיה, גם אחרי שמסבירים להם 20 פעם. אחלה טקטיקה, האמת).
בקיצור הבעלי דירה ה"חמודים" שלנו, שהיו כל כך נחמדים וחביבים בהתחלה, התגלו כחארות שמשחקים אותה טיפשים.
כמובן שאנחנו נאלצים לעבור דירה.
בשורה התחתונה- יש סיבה למה אנשים רוצים בית משלהם. זה לא "מנטליות ישראלית" לרצות בית משלך, זה הרצון לא להיות תלוי בחסדיו של אדם זר שלא אכפת לו ממך, אלא רק מהצ'ק שאתה נותן לו כל חודש.
בגלל זה אנחנו רוצים דיור בר השגה!
(ולא, דיור בר השגה זה לא דירת 70 מטר במיליון שקל בלוד..)