כשאתה חוצה את גיל ה-60 ומתחיל לחוש את המגבלות "הקטנות", גם אם אתה עושה המון ספורט, אתה שוכח לרגע את שמו של הסרט שראית רק אתמול.
לאחר כמה דקות אתה נזכר בשמו של הסרט ולא מבין איפה הוא נעלם בדקות האחרונות.
אתה רוצה לקיים יחסי מין עם בת זוגך האהובה ולא מבין למה רק אתה רוצה ואילו ה"הוא" עדיין נח. או אם זה הצליח לכם פעם ראשונה והבוקר נמשך, אפשר רק לחלום על הפעם השניה.
ואז אתה נזכר איזה "אריה" היית בגיל 40. כל דבר קרה כמו שצריך. הילדים היו עדיין תלויים בך, זה היה יותר קשה אבל הרבה יותר בכייף.
אח שלי. אם אתה מדבר על משבר גיל ה-40, אני מציע לך להירגע. אני מבטיח לך שאתה עוד תתגעגע בערגה לגיל 40.
בלה, טרוף את העולם, תהנה מהילדים ומהמשפחה ובעיקר, תפסיק לקטר.
