|
1. אני זוכרת שחיכיתי לעלות
לכיתה א׳, אח שלי גדול ממני בשנה וכשהוא עלה לכיתה א׳ הייתי עצובה שאני לא יכולה לעלות גם... אני לא חנונית, אבל ללמוד זה כיף (רוב הזמן), אם היה לי כסף זה הדבר היחיד שהייתי עושה בחיים...
|
| |
|
| |
3. דרך להכין לפני היום הראשון
|
| |
|
| |
|
| |
|
הלוואי וכל ההורים באמת היו מודעים לתפקידם בהפחתת רמת החרדה,
הכתבה הזאת בהחלט יכולה לעזור-
אבל אין מה לעשות,
אלו שיקראו ויבינו את הכתבה יהיו אלו שבלי קשר היו יכולים לעשות את העבודה נאמנה..
|
| |
7. חטיבה צעירה - הדרך האמיתית להקלה . לנו הייתה כיתה א
| אורלי-עולים לכיתה ב , |
תא |
|
(24.08.12) |
נוראית . 36 ילדים במערכת חדשה ושונה לחלוטין מגן-חובה, לצערנו הרב מורה לא מנוסה שלא הצליחה לאחד ולחבר את הילדים . למרות הרגישות של ביתהספר לצרכים של הילדים עדיין המעבר קשה מאוד. רק שילוב של חטיבה צעירה (לפי דברי חברותי מראשל"צ) עושה פלאים , הגיוני לגמרי כי אז המעבר חלק וזורם יותר , גם מכירים את המסגרת ובמיוחד את הילדים והסביבה ,
|
| |
8. לעזאזל, צופרים בזעם להסיע ילדם עד שער ביה"ס, חלילה יצעד2 מטר
| הליכה לא תזיק לילדכם |
|
|
(24.08.12) |
|
| |
9. מרצים את הילד להגיע לבי"ס בכלל זה ללמוד >בהבטחת כספים ומתנות
| למגר מיד תופעת התניה |
|
|
(24.08.12) |
החופש הגדול שעבר על הילדים בנעימים בקניות וקניונים, הותיר את הזעטוטים מה לעשות, מחוברים כמו "אינפוזיה" למשאבת הכסף של ההורים, עד כי קשה להם להיגמל ב-01 בספטמבר מדחף המתנות, לעול חינוך חובה ומטלות.
המחזה, אותו מחזה מידי שנה, משודרג לטכנולוגיה המתקדמת:
"מי גאון של אמא...?!" גאה ומאושרת, מלווה את בנה לכיתה א' והכל מתנפץ במפתן ביה"ס בבכי קולי קולות:
"הבטחת שתקני לי טאבלט (או אולי... פלאפון) אם אני אלמד/ אם אכין שיעורי בית...אם לא אפריע למורה בשיעורים... אם אצליח במבחן...אם, אם, אם... !"
מה כל ה"אימים" הללו...?! למגר ומיד את התופעה השלילית להרגיל ילד להתנות לימודיו בהבטחות ומתנות.
ילדכם חייב לדעת שהוא הולך לביה"ס ללמוד - כי זו חובה! נ ק ו ד ה.
|
| |
10. תודה על הכתבה!נתת לי המון נקודות למחשבה!!!!
| אורנה, , |
עולה לכיתה א עם הילד |
|
(24.08.12) |
בהצלחה לכל הילדים שעולים לכיתה א
|
| |
11. אמא-אבא, הניחו לפלאפון הארור בבוקר, להיפרד מילדכם ליום נעים
| במקום לגעור-נו לךכבר |
|
|
(25.08.12) |
מה זת'אומרת, בתך/בנך קטע/ה שיחתך בפלאפון... כי רק רצה/רצתה לומר:
שלום אמא/אבא ולהתראות...
דחו את השיחה "החשובה" ל-08:10, במקום 10 דקות לפני 08:00, בפרידה מילדכם היקר/ה.
זה היה מחזה מחפיר שלא הניח לי לשתוק..."רק" מורה בביה"ס :
הילדה היפה בשתי צמות (כיתה א'), נופפה לאימה לשלום בעת שירדה מהרכב, דרכה לביה"ס.
אימה כלל לא הביטה לעברה, קולחת בקול רם בטלפון הנייד >>>>>.
הילדה התעקשה לזכות ביד מורמת לשלום, במבט, בחיוך...אם לא חיבוק אוהב.
כלום מזה לא קרה!
ראיתי איך טיפות קטנות של דמעה כיסו את עיני הילדה המתוקה, "צמאה" בעקשנות למבט אמא, לפני שנפרדות.
נויה המתוקה "הצליחה" להוציא את אימה מהשלווה, כשזו, מתנצלת לקטוע את השיחה מהעבר השני:
"חכי שניה, אל תסגרי...אני כבר איתך..!"
יצאה מהמכונית בטריקת דלת:
"נו, לכי כבר! עוד מעט מצלצלים... את לא מבינה שאת מאחרת..!"
בלבד המחשבה על שום מה "התעכבה"...
מכה על חטא, הוסיפה; "את תראי בבית מה אני יעשה לך כשתחזרי...עצבים שאת מביאה לי על הבוקר... מה, את לא רואה שאני מדברת..?!"
נשמטה לי המרצפת תחת רגלי, לומר לאמא בפני כולם: כמה את
~מ ט ו ר פ ת~ !
מוטב שלחי ביתך לצעוד רגלית לביה"ס, במקום להיפרד "בחיבוק דוב".
מה הועילה ההסעה שלך אמא עלובה, לראות ילדתך עצובה ומסוגרת כל היום.
הורים, דחו את השיחות "החשובות" בנייד לדקות אחרי 08:00, במקום דקות לפני 08:00, בנפשו של ילד(ת)ך החמודה/ה.
|
| |
12. חיים, חינוך ילדים מוקפד ודקדקני, מייצר פחדים
ומכך, שאנו ההורים, יוצרים את חוסר הבטחון הזה שילווה אותו שנים רבות
|
| |
13. בואו נתחיל מזה שלא נשלח את הילדים
לחינוך הממלכתי\זוועתי על כל המשתמע מכך.
| |
|
חינוך ילדים 
