Why does Jonah choose to inflict pain onto himself? Is he trying to avoid himself? G-d plays a part in his unravelling, but it is Jonah that wants to dictate the order. Suicide is one of the unacceptable measures of humankind, therefore it is paramount to fathom the inexplicable decision that Jonah decides to take. If Jonah merely was avoiding G-d then why does he choose to use G-d to kill him? If Jonah is looking for G-d then why does he choose to die? Jonah epitomises our constant struggle for redemption and appreciation.

על יונה יתאים לך חיבורו של א סימון ,יונה עם מבוא ופירוש,תשנ"ב בסידרה " מקרא לישראל".

התחלתי לקרוא את הטור עם חיוך פנימי ובתחושה, שהנה, זאת הפעם שבה כתבת משהו מתוך האמת (במיוחד לאור העובדה שדי התייאשתי ממך ואני משתדלת שלא לקרוא את הטורים שלך), מתוך אחריות ואהבה ולא מתוך בכיינת פמיניסטית, לא מתוך רצון לכתוב משהו שונה, כשהמטרה היא להיות שונה מבלי לקחת אחריות לטקסט, אבל מהר מאוד הבנתי שטעיתי.

 

כרגיל, רק מי שאינו מכיר את התנ"ך יכול להסכים עם מה שכתבת. עשית מישמש, עירבבת את הפרקים כך שיתאימו למה שאת כותבת, והתעלמת מהמהות שבסיפור. עיקמת את הדברים כך שיתאימו למה שהמצאת.  

 

לשמחתי, למדתי על ספר יונה מד"ר פנינה פלר המקסימה (שהיא אגב, קונסרווטיבית). למדתי על תהליך מדהים של יונה, על התפתחות וחזרה בתשובה בכמה מישורים. קראתי מאמרים של פרופ' מכובדים (פרופ' אוריאל סימון, פרושים של פרופ' יאיר זקוביץ' ועוד), מבלי להיכנס כרגע לפרשנויות מסורתיות, וכולם, ללא יוצא מן הכלל, כותבים דברים שונים ממה שכתבת, ומעניין שהם דווקא כן רואים (איך אפשר שלא?!) את התהליך שעבר יונה, את המסר שמתאים לימים אלו.

 

אם אני אלמד בכיתה את מה שכתבת כאן והמפקחת תצפה בי, היא תקרא לי לשיחת בירור דחופה. מה זה השטויות האלה?! למה תמיד הרפורמיות שממציאות דברים היו בעברן חרדיות ודתיות? אל תפילו את הסיוטים האישיים שלכן על התנ"ך. קחו אחריות על מה שאתן כותבות. תפתחו קצת ספרים.

צריך הרבה תעוזה ומעט מאוד חכמה כדי לכתוב שהקב"ה אינו אל של אמת!
מיותר לחלוטין אפילו להוכיח את הבערות של כותבת המאמר.
הדבר היחיד שצריך להאמר בפירוש, את באמת זקוקה לרחמנות...
וחוץ מזה, לחלוטין את יותר קרובה לנצרות מאשר ליהדות.
לכל הפחות, תודי שהוצאת עצמך מכלל המאמינים. אפילו רפורמים או קונסרבטיבים ייטיבו לתאר את יחסו של ה' לעולם.
ברוח הימים האלה, אני תפילה שה' יסלח לך. באמת.

לתיפארת ולתהילה, כולכם נופלים על רוחמי שמי יודע איזה חטא חטאה, שנית היא

לא רפורמית. ונגיד יעני רפורמית קולה ברמה נשמע והיא כותבת מה שהיא רוצה

מספיק עם השטויות האלה, אוטיסתית ועוד מיני מילות גנאי, יאללה תהיו רציניים

אני חילוני למהדרין באבו אבוהה אבל מאמין בקב"ה מי שאין לו אלוקים בליבו על אמת לא שווה שמילתו תופיע כאן. ג מ ח ט

 

 

הם אונסים גם ברווזים: גבר מאזור העיר בורסה בטורקיה נעצר בחשד שאנס ברווז השייך להוריו של אשתו. כך דיווח אמש (יום ה') העיתון הטורקי "הורייט".

 ע"כ

 

הגויים הם אותם גויים והערבים אותם ערבים, וכך קראנו בגמרא עבודה זה כ"ב ע"ב:

דאמר רב יהודה אמר שמואל מש

נא אני ראיתי עובד כוכבים שלקח אווז מן השוק רבעה חנקה צלאה ואכלה וא"ר ירמיה מדיפתי אני ראיתי ערבי אחד שלקח ירך מן השוק וחקק בה כדי רביעה רבעה צלאה ואכלה.

 

 

תמימות המוסלמים...

"בשנות החמישים היינו רעבים ולא היה לנו כלום, אז עכשיו תגיד תודה תבלע ותסתום", צעקה עליי הדודה כשהבעתי הלם מהכמות הבלתי נתפשת של אוכל על שלל גווניו (האוכל הכי טעים בעולם, אבל שוב, כמה?) שמונח על השולחן. "אתה יודע איזה רעב היה כאן?" היא מוסיפה בצעקותיה ובטון נעלב, "אתם הצעירים לא יודעים להעריך שום דבר!". אפשר להבין אותה ואת שאר הדודות שעומדות שעות על גבי שעות על הרגליים בין הסירים, וגם את תחושת הפיצוי שיש לה מהכמות המטורפת הזאת של השפע על שולחנה. אחרי הכול היא באה ממעברה וחיה על פרוסת לחם עם דבש ביום במקרה הטוב. כי באמת לא היה.

המחקר הציב תמונת ראי לרוח השלטת היום במרבית מערכות החינוך, שמניחות שילדים צוברים יותר מיומנויות ככל שהם מתקדמים בתוך המערכת. תוצאות המחקר מראות שבכישורים מסוימים המצב דווקא הפוך - במקום להרוויח כישורים, מאבדים אותם. או כמו שפרופ’ קן רובינסון, אחד ממבשריה הגדולים של מהפכת החינוך והמוכר ביותר שבהם, מנסח זאת: “הילדים האלה מבלים 12 שנה בבית ספר, שאומר להם כי יש רק תשובה אחת לכל שאלה. אנחנו חייבים לצאת מנקודת המבט הדיכוטומית שמחלקת את התלמידים לאקדמי ולא אקדמי, או לבעל חשיבה אבסטרקטית מול תיאורטית, ולעודד בקרבם חשיבה יצירתית - תפקידנו להעיר את הילדים, לא להרדים אותם”.

רק אלוהים הוא המחליט וכוחו של הנביא מוגבל, כמובן, ברצונו של האל.

ספר יונה מראה לנו שאדם לא יכול לברוח מגורלו, ובמיוחד אם הוא נבחר על ידי האל שרוצה 'להשתמש' בו למטרותיו.

סיפור הדג, הקיקיון והתולעת מצטרפים לנרטיב אחד המתגלם גם ביונה עצמו: אלוהים הוא הבורא והוא משתמש בברואיו ככל העולה על רוחו.

רוחמה, מה את לא מבינה? אלוהים יצמיח את הקיקיון וימית אותו הוא יפקוד על התולעת לעשות כדבריו והוא יפקוד על יונה לעשות כדבריו. הקיקיון, התולעת, הדג ויונה שווים בדרגתם בעיני אלוהים והדכאון של יונה הרוצה למות נובעת מזה בדיוק. מתחילת הסיפור ועד סופו מנסה יונה להתנגד ולא מצליח. הוא רוצה להתפטר מהעבודה שהוטלה עליו אבל אלוהים אינו מסכים לבקשת הפיטורין...

ובסוף, כאשר הוא נכנע בלית ברירה הוא מוציא את נבואתו לפועל, מזהיר את אנשי נינווה ומקווה שנבואתו תתגשם - היא מבוטלת על ידי אלוהים בעצמו.

שוב אלוהים מתעתע בו ושוב הוא מראה לו שחייו אינם עצמאיים אלא נתונים להחלטות אלוהיות.

לאחר כל התלאות ולאחר הכניעה הבלתי נמנעת - זו סיבה טובה להכנס לדיכאון עמוק.


גמר חתימה טובה.

השבוע שמעתי פרוש מעניין למשפט זה.

 

משה אומר לבני ישראל ממרים הייתם עם ה' אלוקיכם לכאורה היה צריך להיות כתוב ממרים הייתם "נגד" ה' או "את פי" ה' אלוקיכם מהי המילה "עם" ?

 

ואחד הפרושים הוא "ממרים הייתם עם ה' אלוקיכם שכל הפורשים הרשעים מדרך היהדות המקורית אינם מסתפקים בחילוניות רגילה. אלא טוענים הם שהם הם עם ה' ולא היהדות המקורית שעברה מדור לדור מימי משה רבינו. וטענות היותכם "עם ה' אלוקיכם"כבר החלו בטענת קורח ועדתו. שידעו שה' הוא האלוקים רק שהם בצידו ולא משה ואהרן !!!

כמה אקטואלי דווקא עתה כאשר ההיא תרנגולת כותבת לנו פרושים שלא שיערו אבותינו וממציאה מהבלי מוחה דל הידע ורב ההבל ועוד טוענת בהרבה מן המקרים שחז"ל "המציאו לנו פירוש" אבל היא ? היא דווקא עם ה' אלוקיכם.....

 

כך הוא גם עם מים דלוחים ש"ראתה את האור" והגיעה למסקנה שחז"ל עובדים עלינו והתורה וחז"ל הם שני דברים נפרדים בפשיטא עפר לפיה והיא אינה רשעה כלל וכלל כי היא היא עם "ה' אלוקיכם".....

 

אשכרה ממרים הייתם עם ה' אלוקיכם" וכל דור ורשעיו וכל דור עם ממריו

אבל לכל הכסילים ההולכים מתכסלים למוות אינם יודעים שאנו כבר הובטחנו "כל כלי יוצר עלייך לא יצלח" וכל הנסיונות הללו נדונו מראש לכישלון.

 

בברכת גמר חתימה טובה לדתיים שבטור וחזרה בתשובה לכל הפוקרים והמתפקרים בכסילותם.

אשור היו אויבים. יונה היה לאומן יהודי ימני קיצוני שלא אהב את האויב.

התאבדות נחשבת לחמורה מרצח. לפי ההלכה מתאבד אינו נקבר בין שאר המתים ודינים נוספים הנוגעים לכבוד המת אינם מתקיימים בו. יש מצבים בהם קשה לקבל את זה, עם חולה הנוטה למות שצערו איום ונורא והוא מבקש להיגאל מייסוריו. להיגאל מייסוריו, איזה ביטוי כואב עד העצם ומדוייק להפליא. לפעמים זה כן נשמע, וכך אני חשה בחושבי על מחבלים מתאבדים. כאשר אדם שונא את הזולת ורוצח אותו זה מזעזע ונורא ומגיעים על כך כל העונשים שבעולם. אבל מי ששונא את הזולת עד כדי כך שהוא מוכן להרוג איתו את עצמו, את האדם הכי קרוב אליו אותו הוא כן מכיר ויכול לאהוב... לכן בקשתו של יונה שיזרקו אותו ולא שיזרוק את עצמו למים, הגיונית.

 

יונה, אהבתי את הפירוש של "בן אמיתי", ניסה לברוח מהעולם הזה לעולם האמת בו הסטנדרטים שלו עובדים (תוהה אם דיברו בימיו על העולם הבא), או לכל הפחות לצאת מחזקת שליחותו על פני הארץ. כפי שציינת טורוחמה, הבקשה נדחתה. כמו שנראה בהמשך בסוכה, יונה מוכן לוותר על עצם החיים אבל לא מתלהב מחיים עם הרעת תנאים. זה קורה כשהוא בתוך מעי הדג והוא מבקש לצאת, ועם העלמות הקיקיון והצל. אגב החיבור כאן בין צל והצלה מעניין.

 

לגבי הקיקיון, לאחר שביצע את המשימה ועזר לתושבי ננווה יונה מבקש לחיות בתנאים נוחים וכדי לא להיצלות מהחום (ההיפך מהצל ואיזו קירבה מילולית משמעותית נוספת), הוא בונה לו סוכה. ודווקא עכשיו, כשלא בא לו למות בחום הנורא, נלקח ממנו הקיקיון והוא מגיע לסף עילפון. זה חורה לו, אבל אולי כך הוא יכול לחוש על בשרו עד כמה חמור למנוע חיים מאחרים שכן רוצים לגמור את החודש וסך השנים. הוא יכול להבין זאת רק כשהוא מרגיש משוחרר כבר מהמשימה שלמען אי-קיומה רצה לוותר על חייו, כאשר הוא חופשי לחיות ולפעול כרצונו ושוב הוא דואג לעצמו.

 

מכאן ניתן להבין שבקשת המוות של יונה, גם אם נזהר מלהתאבד במו ידיו, לא הייתה בקשת מוות אלא ביטוי לרצון להשפיע על המציאות בדרכו הוא. אומנם הדרך היחידה שחשב שעומדת לשם כך לרשותו היא מוות שישחרר אותו מהגשמת היעד עליו הופקד. למעשה זוהי הצהרה ענקית של אדם המבקש להשפיע בדרכו על התנהלות החיים בעולם אפילו במחיר ויתור עליהם ובניגוד לדרישתו המפורשת של אלוהים. קשה להזדהות עם האמצעי שיונה דגל בו, חיסול אנשי ננווה כביטוי למימוש מידת הדין שהעדיף על מידת הרחמים, אך קשה גם שלא להתפעל מתפיסת הרצון הכל-כך חיה ובועטת שלו לנהל את חייו כראות עיניו ואף להשפיע על עצם דפוסי ארגון החיים בעולם.

 

שבת שלום וגמר חתימה טובה.

 

התאבדות נחשבת לחמורה מרצח. לפי ההלכה מתאבד אינו נקבר בין שאר המתים ודינים נוספים הנוגעים לכבוד המת אינם מתקיימים בו. יש מצבים בהם קשה לקבל את זה, עם חולה הנוטה למות שצערו איום ונורא והוא מבקש להיגאל מייסוריו. להיגאל מייסוריו, איזה ביטוי כואב עד העצם ומדוייק להפליא. לפעמים זה כן נשמע, וכך אני חשה בחושבי על מחבלים מתאבדים. כאשר אדם שונא את הזולת ורוצח אותו זה מזעזע ונורא ומגיעים על כך כל העונשים שבעולם. אבל מי ששונא את הזולת עד כדי כך שהוא מוכן להרוג איתו את עצמו, את האדם הכי קרוב אליו אותו הוא כן מכיר ויכול לאהוב... לכן בקשתו של יונה שיזרקו אותו ולא שיזרוק את עצמו למים, הגיונית. יונה, אהבתי את הפירוש של "בן אמיתי", ניסה לברוח מהעולם הזה לעולם האמת בו הסטנדרטים שלו עובדים (תוהה אם דיברו בימיו על העולם הבא), או לכל הפחות לצאת מחזקת שליחותו על פני הארץ. כפי שציינת טורוחמה, הבקשה נדחתה. כמו שנראה בהמשך בסוכה, יונה מוכן לוותר על עצם החיים אבל לא מתלהב מחיים עם הרעת תנאים. זה קורה כשהוא בתוך מעי הדג והוא מבקש לצאת, ועם העלמות הקיקיון והצל. אגב החיבור כאן בין צל והצלה מעניין. לגבי הקיקיון, לאחר שביצע את המשימה ועזר לתושבי ננווה יונה מבקש לחיות בתנאים נוחים וכדי לא להיצלות מהחום (ההיפך מהצל ואיזו קירבה מילולית משמעותית נוספת), הוא בונה לו סוכה. ודווקא עכשיו, כשלא בא לו למות בחום הנורא, נלקח ממנו הקיקיון והוא מגיע לסף עילפון. זה חורה לו, אבל אולי כך הוא יכול לחוש על בשרו עד כמה חמור למנוע חיים מאחרים שכן רוצים לגמור את החודש וסך השנים. הוא יכול להבין זאת רק כשהוא מרגיש משוחרר כבר מהמשימה שלמען אי-קיומה רצה לוותר על חייו, כאשר הוא חופשי לחיות ולפעול כרצונו ושוב הוא דואג לעצמו. מכאן ניתן להבין שבקשת המוות של יונה, גם אם נזהר מלהתאבד במו ידיו, לא הייתה בקשת מוות אלא ביטוי לרצון להשפיע על המציאות בדרכו הוא. אומנם הדרך היחידה שחשב שעומדת לשם כך לרשותו היא מוות שישחרר אותו מהגשמת היעד עליו הופקד. למעשה זוהי הצהרה ענקית של אדם המבקש להשפיע בדרכו על התנהלות החיים בעולם אפילו במחיר ויתור עליהם ובניגוד לדרישתו המפורשת של אלוהים. קשה להזדהות עם האמצעי שיונה דגל בו, חיסול אנשי ננווה כביטוי למימוש מידת הדין שהעדיף על מידת הרחמים, אך קשה גם שלא להתפעל מתפיסת הרצון הכל-כך חיה ובועטת שלו לנהל את חייו כראות עיניו ואף להשפיע על עצם דפוסי ארגון החיים בעולם.שבת שלום וגמר חתימה טובה.

ערב שבת תשובה (שובה)
רוחמה!
אצלך כבר שבת(???!!). אצלנו בקוסטה ריקה, עדיין לא.
כרב הקהילה היהודית אורטודוקסית כאן, אני מלקט מן הגורן ומן היקב , דולה, מנפה בכברה בינונית ומשקה בצניעות את צאן מרעיתי הצמא לדבר ה' כשהוא מתכנס לתפילת שבת-במיוחד זו- בבית הכנסת.
נתקלתי במאמרך המתריס כלפי שמים בכשרון הרס מופלא. גייסת את יונה הנביא(מי שמך?) להגיגיך המלעיגים כלפי שמים ר"ל. הקב"ה עוסק בכיפוף ידיים? משאלת מוות? האם בריצתך אל המופלא ממך, יצאת מדעתך, במחילה? "ארבעה נכנסו לפרדס .. אחד הציץ ונפגע". נפשית.
זכרי נא:"חוטא ומחטיא אין מספיקים בידו לעשות תשובה". מותר לך לחשוב כאוות נפשך. אלא שאם ארסך מגיע אל נשמה נבוכה "ובזכותך", היא יוצאת לחופשי מתוך אמונתה הצרופה כיהודי/ה, משם אין חזרה. איך תגיעי אל כל אותם שכבר הסתת כלפי הבורא? איך תתנצלי בפניהם? והרי "יום הכיפורים אינו מכפר בעבירות שבין אדם לחבירו, עד שירצה את חברו".
ליבי עליך. אנא חדלי מהפצת הרעל הנורא הזה שמפיל חללים באחיך ובעמך.
כואב מאוד על "תוצרת" בית יהודי נאמן שהחמיצה
גרשון מילצקי- רב הקהילה היהודית אורטודוקסית בקוסטה ריקה

ולכן יונה איננו ההפך ממשה.

מצורף קישור המסביר את ספר יונה בשלמותו. צריך סבלנות אבל משתלם.
גם למי שלא מאמין יש הזדמנות להכיר את התאולוגיה שלנו.

"יונה בן אמתי ואליהו"

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39865&st=&pgnum=1&hilite=

 לא בכדי אומרים שהדג מסריח מהראש, אבל הבטן שלו מסריחה יותר, לכן יוינע ביקש מהקב"ה להחליף עולמות, ולגבי יו"כ זה היום הקדוש והנורא בדת היהודית

התאבדות נחשבת לחמורה מרצח. לפי ההלכה מתאבד אינו נקבר בין שאר המתים ודינים נוספים הנוגעים לכבוד המת אינם מתקיימים בו. יש מצבים בהם קשה לקבל את זה, עם חולה הנוטה למות שצערו איום ונורא והוא מבקש להיגאל מייסוריו. להיגאל מייסוריו, איזה ביטוי כואב עד העצם ומדוייק להפליא. לפעמים זה כן נשמע, וכך אני חשה בחושבי על מחבלים מתאבדים. כאשר אדם שונא את הזולת ורוצח אותו זה מזעזע ונורא ומגיעים על כך כל העונשים שבעולם. אבל מי ששונא את הזולת עד כדי כך שהוא מוכן להרוג איתו את עצמו, את האדם הכי קרוב אליו אותו הוא כן מכיר ויכול לאהוב... לכן בקשתו של יונה שיזרקו אותו ולא שיזרוק את עצמו למים, הגיונית. יונה, אהבתי את הפירוש של "בן אמיתי", ניסה לברוח מהעולם הזה לעולם האמת בו הסטנדרטים שלו עובדים (תוהה אם דיברו בימיו על העולם הבא), או לכל הפחות לצאת מחזקת שליחותו על פני הארץ. כפי שציינת טורוחמה, הבקשה נדחתה. כמו שנראה בהמשך בסוכה, יונה מוכן לוותר על עצם החיים אבל לא מתלהב מחיים עם הרעת תנאים. זה קורה כשהוא בתוך מעי הדג והוא מבקש לצאת, ועם העלמות הקיקיון והצל. אגב החיבור כאן בין צל והצלה מעניין. לגבי הקיקיון, לאחר שביצע את המשימה ועזר לתושבי ננווה יונה מבקש לחיות בתנאים נוחים וכדי לא להיצלות מהחום (ההיפך מהצל ואיזו קירבה מילולית משמעותית נוספת), הוא בונה לו סוכה. ודווקא עכשיו, כשלא בא לו למות בחום הנורא, נלקח ממנו הקיקיון והוא מגיע לסף עילפון. זה חורה לו, אבל אולי כך הוא יכול לחוש על בשרו עד כמה חמור למנוע חיים מאחרים שכן רוצים לגמור את החודש וסך השנים. הוא יכול להבין זאת רק כשהוא מרגיש משוחרר כבר מהמשימה שלמען אי-קיומה רצה לוותר על חייו, כאשר הוא חופשי לחיות ולפעול כרצונו ושוב הוא דואג לעצמו. מכאן ניתן להבין שבקשת המוות של יונה, גם אם נזהר מלהתאבד במו ידיו, לא הייתה בקשת מוות אלא ביטוי לרצון להשפיע על המציאות בדרכו הוא. אומנם הדרך היחידה שחשב שעומדת לשם כך לרשותו היא מוות שישחרר אותו מהגשמת היעד עליו הופקד. למעשה זוהי הצהרה ענקית של אדם המבקש להשפיע בדרכו על התנהלות החיים בעולם אפילו במחיר ויתור עליהם ובניגוד לדרישתו המפורשת של אלוהים. קשה להזדהות עם האמצעי שיונה דגל בו, חיסול אנשי ננווה כביטוי למימוש מידת הדין שהעדיף על מידת הרחמים, אך קשה גם שלא להתפעל מתפיסת הרצון הכל-כך חיה ובועטת שלו לנהל את חייו כראות עיניו ואף להשפיע על עצם דפוסי ארגון החיים בעולם. שבת שלום וגמר חתימה טובה.

פאסיבי של עצמי, השיב המעשן מיניה וביה...

סכסוך עבודה - גם בצה"ל

ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בשל כך ש"תנאי שכרם ורווחתם של העובדים, נפגעים". מחר הארגון יקיים אספות הסברה

החיפושים אחר מייגן החלו כשהיא לא הופיעה בבוקר יום שישי ללימודים בבית הספר "כנסיית בישופ בל" בעיירה שבמזרח המדינה. החיפושים אחר סטראמרס העלו כי תשע שעות לאחר שהבחינו לראשונה בבית הספר כי היא נעדרת, היא חצתה את הגבול מהעיירה דובר לעיירה הצרפתית קאלאס.



אך מייגן כאמור לא עשתה את המהלך לבדה. היא ברחה יחד עם המורה שלה למתמטיקה, ג'רמי פורסט בן ה-30. מאז חצו השניים את הגבול לצרפת לא נמצא כל רישום לפעולותיהם. המשטרה הבריטית, שיצרה קשר עם מקבילתה הצרפתית, אמרה כי ההערכה היא שסטראמרס בטוחה ואינה נמצאת בסכנה כלשהי.

שר הפנים של צרפת, מנואל ואלס, אומר כי יהודי ארצו יכולים לחבוש בגאווה כיפות לראשיהם. הוא הגיב על דרישתה של מנהיגת הימין הקיצוני, מארין לה-פן, לאסור חבישת כיפה במקומות ציבוריים בצרפת. שר הפנים הצרפתי אמר את הדברים בעת שהשתתף בתפילה חגיגית לרגל השנה העברית החדשה בבית הכנסת הגדול של פריס. השר ואלס חבש כיפה במהלך התפילה.

הצוללת.

התובע במשפט אולמרט: הפרשה לא הסתיימה

"חשבנו כי עיקרון השוויון בפני החוק אינו מאפשר להטיל על מר אולמרט עונש פחות ממאסר ועבודות שירות", אמר התובע במשפט, אלי אברבנאל והזכיר: אנחנו עוד שוקלים לערער

אביאל מגנזי
פורסם: 24.09.12, 13:59


"הפרשה לא הסתיימה, אנו מכבדים את החלטת בית המשפט ונלמד את ההכרעה, נבדוק אם להגיש ערעור". כך אמר בצהריים (יום ב') עו"ד אלי אברבנאל, עם פרסום גזר הדין של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. בית המשפט המחוזי בירושלים לא קיבל את בקשת הפרקליטות, וגזר מאסר על תנאי וקנס כספי בלבד בגין הרשעתו של אולמרט בהפרת אמונים בפרשת "מרכז ההשקעות".

רשויות הבריאות בבריטניה הזהירו היום (שני) את ארגון הבריאות העולמי (WHO) מפני התפשטותו של וירוס חדש דמוי סארס במזרח התיכון. הווירוס, הפוגע במערכת הנשימה ודומה במרכיביו לזה שגרם למותם של מאות בני אדם במזרח אסיה ב-2002, התגלה בגופו של אזרח קטארי שביקר בראשית החודש בסעודיה לצורך טיפול רפואי וכעבור כמה ימים יצא לטיפול בהול בבריטניה. האיש אושפז בבית חולים בלונדון כשהוא סובל מבעיות שונות, בהן קריסת כליות.

בהודעת משרד הבריאות הבריטי נמסר כי לא ידוע לו לפי שעה על אנשים שבאו במגע עם החולה ופיתחו תסמיני שפעת או בעיות נשימה מהסוג שלהן גורם הווירוס. עוד נמסר כי מדגימות שנלקחו מגופו של החולה עולה כי לקה באותו וירוס שממנו מתה אשה סעודית בת 60 מוקדם יותר השנה וכי מדובר בוודאות בווירוס דמוי סארס.

שולה זקן: קיבלתי באהבה את גזר דינו של בורא עולם

פורסם: 24.09.12, 14:06


שולה זקן, שנידונה למאסר על תנאי ולקנס בפרשת "ראשונטורס", אמרה לאחר גזר הדין: "קיבלתי באהבה את גזר דינו של בורא עולם".

אראל סג"ל כינה את חפר בשיחת רדיו נציג "השבט הלבן" החש שאיבד את השליטה על המדינה. הביטוי קשה, אבל הוא אינו רחוק מהאמת. חפר היה אחד הנציגים המובהקים של העילית שעמדה שנים בראש היישוב הטרום מדינתי ובראש המדינה. לעילית הזו קווי אפיון מובהקים: היא אשכנזית,

מזוהה עם תפיסת היסוד של תנועת העבודה בהיבט החברתי, ולא בכדי ציין חפר את השלב המכונן בהפיכתו לישראלי, השהות בקיבוץ דפנה. לצד זה מבטא חפר תפיסה של הכוח הצבאי ואת החייל כערובה המרכזית להישרדותו של המפעל הציוני, וגם בכך הוא מבטא את דורו, אף כי התפיסה הזו עמדה במבחן חילופי השלטון וההגמוניה במדינה.

דקר את אחיו בערב השנה החדשה: פרקליטות מחוז דרום הגישה היום (שני) כתב אישום כנגד צעיר כבן 22 המואשם שדקר את אחיו הצעיר בערב ראש השנה בעקבות ויכוח על סיגריות ופצע אותו באורח אנוש. בין השנייים התפתח ריב שגלש לחילופי מהלומות בסופן דקר הנאשם את אחיו הקטן ממנו בשנה.